המסע של הביטקוין אל תחילת 2025 נראה כמו שיעור מזורז בענווה למשקיעים ותיקים וחדשים. רק לפני שנה נשמעו ברשתות החברתיות הצהרות נחרצות - הבולטת שבהן הגיעה מרוברט קיוסאקי, מחבר "אבא עשיר אבא עני", שקבע בקול גדול שהביטקוין בדרך ל-300 אלף דולר ב-2024. בפועל, המטבע סיים את אותה שנה ברמה של 93 אלף דולר. עדיין שיא חדש, עדיין זינוק משמעותי, אבל רחוק מהטירוף שחוזים לו דרך קבע.
תחילת 2025 לא שינתה את התמונה. הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר, ירידה של כ-30 אחוז מהשיא האחרון שנרשם באוקטובר, וגם 4 אחוז מתחת לפתיחת השנה. השוק שקיווה לדחיפה נוספת אחרי בחירתו של דונלד טראמפ ולנוכח התמיכה הפומבית של הנשיא החדש במטבע, מוצא את עצמו מול מציאות מעט צוננת יותר.
לרכישת מטבעות דיגיטליים. וואלה קריפטו >>
המומחים התרסקו
לא רק קיוסאקי טעה. כמעט כל גוף מחקר ומוסד השקעות הקשור לתעשיית הקריפטו העריך בתחילת השנה שהביטקוין יכפיל או ישלש את ערכו. התחזיות נעו בין 150 ל-250 אלף דולר עד סוף 2025. בפועל, שום דבר מזה לא התרחש.
מרקוס תילן מ-Matrixport דיבר על 160 אלף דולר. אלכס ת'ורן מ-Galaxy Digital דיבר על 185 אלף עד סוף השנה. סטנדרד צ'רטרד צפו 200 אלף דולר ואף יותר, אם גופי פנסיה ייכנסו למשחק. אפילו תום לי, אחד מהשמות המזוהים ביותר עם שוק הקריפטו, העריך שהביטקוין בדרך ל-250 אלף דולר. אך נכון לעכשיו, כל התחזיות הללו נראות כמו תזכורת חדה לכמה קשה לחזות שוק שעודנו מתעצב.
אם בשוק המניות התרסקות של 30 אחוז הייתה נתפסת כאירוע היסטורי, בביטקוין מדובר כמעט בפולקלור חוזר. בעשור האחרון ראינו שבע פעמים שבהן המטבע איבד 30 אחוז או יותר מהשיא שלו. פעמיים מהן התרחשו רק בשנה האחרונה.
הסטטיסטיקה מעניינת. בממוצע, אחרי ירידות של 30 אחוז, הביטקוין צלל עוד, לעיתים אפילו לירידות של כ-50 אחוז. אבל התמונה הארוכה מספרת סיפור אחר. בשנה שלאחר אותן נפילות, ברוב המקרים המטבע זינק במאות אחוזים, ובפעם אחת אף עבר את קו ה-1,000 אחוז. כלומר, התנודתיות מפחידה, אך ההיסטוריה רחוקה מלהיות חד-צדדית.
דוגמה קלאסית היא שנת 2022, שנה שהפכה לסמל החורף הגדול של הקריפטו. קריסות של מטבעות, בנקים, פלטפורמות מסחר ופרשת FTX של סם בנקמן פריד. הביטקוין מחק כ-77 אחוז מערכו וירד ל-16.5 אלף דולר. רבים הספידו אותו. מאז הוא זינק ב-445 אחוז - כולל הירידה הנוכחית.
כלכלנים מסוימים ממשיכים לטעון שהערך הכלכלי של הביטקוין הוא אפסי בשל היעדר תזרים מזומנים או פעילות יצרנית, המציאות בשטח מצביעה על אימוץ מתרחב. קרנות סל מאפשרות חשיפה ישירה למטבע, בנקים מרכזיים - כולל בצ'כיה - רוכשים קריפטו באופן רשמי, וגופים כמו מורגן סטנלי וגולדמן זאקס נכנסו לתמונה ורכשו ביטקוין בשווי מצרפי של מאות מיליוני דולרים בשנה האחרונה.
לצד הניתוחים הטכניים מגיע דיון פילוסופי כמעט על הסיבה שבגללה הציבור קונה ביטקוין. מנכ"ל BlackRock לארי פינק טען לאחרונה שמדובר ב-assets of fear, כלומר, נכסים שמונעים מהפחד מקריסה של הדולר. אמירה מעניינת במיוחד בהתחשב בכך ש-BlackRock מנהלת מעל 82 מיליארד דולר בקרן ה-ETF שלה על הביטקוין.
אך מומחים אחרים סבורים שהפרשנות הזו צרה מדי. ג'וסיפ רופנה, מנכ"ל Milo, מסביר שהפחד הוא רק חלק קטן מהתמונה. לדבריו, העובדה שהשוק עבר מודרניזציה עמוקה - קרנות סל, רגולציה אירופית כמו MiCA, תשתית משופרת של משמורנים - כל אלה הפכו את הקריפטו מנכס קצה ספקולטיבי לנכס פיננסי מיינסטרימי.
יותר מכך, עבור רבים הביטקוין משמש גיוון תיק השקעות נמוך-קורלציה, ולאו דווקא מקלט מפני אפוקליפסה כלכלית. הנתונים תומכים בכך: הקורלציה של הביטקוין למניות עומדת על 0.15 בלבד.
זהב מול ביטקוין - לא באמת אותו משחק
למרות הדימוי הפופולרי, הזהב והביטקוין אינם נכסים דומים. הזהב נשלט ברובו על ידי בנקים מרכזיים וקרנות גדולות. הקריפטו, לעומת זאת, מפוזר בין משקיעים קמעונאיים, מוסדות רבים וקהילות טכנולוגיות ברחבי העולם.
התגובה שלהם לשוק הפוכה כמעט לחלוטין. הזהב נע בעקבות תשואות ריאליות. הביטקוין מגיב בעיקר לנזילות גלובלית, מחזורי חצייה ורגולציה. לכן, למרות הדימוי הקולנועי של "זהב דיגיטלי", מדובר בשני עולמות פיננסיים שונים.
למרות הכישלון בתחזיות של הרוב המוחלט של האנליסטים, הן לא מפסיקות להגיע: דן מוראהד מ-Pantera Capital רואה יעד של 740 אלף דולר עד 2028. קת'י ווד, שצמצמה מעט את התחזית שלה, עדיין מצפה ל-1.2 מיליון דולר עד 2030. לארי פינק עצמו דיבר על 700 אלף דולר בעתיד הלא-רחוק, מבלי לצייץ תאריך ספציפי.