הבנק המרכזי של יפן צפוי להעלות ביום שישי את שיעור הריבית לרמה הגבוהה ביותר בעשור האחרון, בסיום שנה שבה צפויות שתי העלאות ריבית, במאמץ נמשך לנרמל את המדיניות המוניטרית לאחר שנים של הקלות חריגות וריבית כמעט אפסית. על פי התחזיות, שיעור הריבית לטווח הקצר יעלה ל-0.75% לעומת 0.5% כיום, וזאת על רקע אינפלציה שמחזיקה מעל יעד של 2% כמעט ארבע שנים ברציפות.
סקר יוצא דופן של הבנק הראה שרוב סניפי הבנק צופים שהחברות ימשיכו להעניק העלאות שכר משמעותיות בשנה הבאה, בעיקר בעקבות מחסור בכוח אדם.
למרות שין חלש תורם לרווחי היצואנים, הוא עלול להכביד על משקי הבית: השנה נרשמה עליית מחירים של יותר מ-20,000 מוצרי מזון ומשקאות, גידול של 64.6% לעומת 2024, אם כי מספר זה צפוי לרדת ליותר מ-1,000 ב-2026. כלכלנים מזהירים כי שילוב של ריבית גבוהה וין חלש עלול להעלות את מחירי הצריכה, עלויות הייצור והחוב, ולהכביד על המצב העסקי.
פירוק תיק הענק
במקביל, בנק יפן מתכנן את אחד הפינויים הגדולים ביותר של תיקי השקעות בהיסטוריה המודרנית: מכירת תעודות סל (ETFs) בשווי של יותר מ-500 מיליארד דולר, שמיועדת להתחיל כבר בינואר 2026. הבנק צבר תיק עצום של תעודות סל במהלך השנים כדי לתמוך במחירי הנכסים ולחזק את אמון המשקיעים, ועכשיו פועל להקטין את החשיפה הישירה למניות ולהחזיר את המאזן לגודל יותר "נורמלי".
המכירות צפויות להתפרס על פני מספר שנים, תוך שמירה על מגבלות נפח והסתמכות על תקופות של נזילות גבוהה כדי למנוע תנודתיות חזקה בשוק. בנוסף, הבנק עשוי בעסקאות מחוץ לשוק או העברות לכלים ציבוריים, כדי למזער את ההשפעה על השוק.
עם זאת, צעד זה נושא סיכונים: לוח מכירות כבד או לא מתוזמן עלול להגדיל תנודתיות ולפגוע באמון המשקיעים, במיוחד כשבמקביל הבנק מעלה ריביות ומשקיע מחדש באג"ח ממשלתיות. קרנות זרות נותרות רגישות לתנודות במטבע ולאירועים גלובליים, מה שעלול להקשות על תזמון המכירות.
גודל תיק תעודות הסל מעלה גם שאלות פוליטיות וכלכליות לגבי חלוקת הסיכון במקרה של הפסדים או רווחים. המסלול המתוכנן מהשקעות אלו צפוי לעצב לא רק את השוק ביפן בעשור הקרוב, אלא גם את הדיון הגלובלי על גבולות התמיכה של הבנקים המרכזיים במחירי הנכסים, ואיך ניתן לפרוש בבטחה לאחר תקופות של מדיניות מוניטרית חריגה.