המהפכה הטכנולוגית הבאה כבר כאן - וקוראים לה "מחשוב קוונטי". צירוף המילים הזה הפך בשנים האחרונות ל"גביע הקדוש" במאבק הגלובלי על השגת עליונות אסטרטגית, והכניס מדינות ברחבי העולם למרתון פיתוח יכולות בתחום.
ד"ר אביב זאבי, סמנכ"ל תשתיות חדשנות ברשות החדשנות ונציג ישראל בפורום הייעודי לתחום ב־OECD, מסביר כי "המחשוב הקוונטי הוא תחום במדעי המחשב, שעושה שימוש בעקרונות הפיזיקה הקוונטית והמתמטיקה לביצוע חישובים שהם מעבר ליכולות המחשבים כפי שאנו מכירים אותם כיום. התחום למעשה פותח את גבולות יכולות המחשוב, ומכאן את גבולות העיסוק של המין האנושי במגוון תחומים. לדוגמה, נוכל לפתח תרופות ומכשור רפואי ולבצע ניסויים באופן מהיר פי עשרות ומאות מונים, ובכך לקצר בעשרות שנים את טווח הגעת המזור הרפואי מרגע העבודה עליו עד הגעתו לשוק. והדבר תקף גם לכלל תחומי החיים".
ההשקעה העולמית במחשוב קוונטי מובלת על ידי המגזר הממשלתי, וההערכה היא כי למעלה מ־55 מיליארד דולר הושקעו בתחום עד 2025, כאשר כ־70% מהם הושקעו על ידי ממשלות, והיתר - משקיעים בשוק הפרטי. כך על פי סקירת רשות החדשנות בנושא מנובמבר האחרון.
נתוני אותה סקירה הראו עוד כי בישראל מסתמנת לאחרונה מגמה הפוכה, שבמסגרתה הממשלה אומנם ממשיכה להשקיע בשלבים הראשונים של חברות מקומיות בתחום, אך רבות מאלו שהציגו בגרות טכנולוגית הצליחו לגייס את רוב הכסף מהמגזר הפרטי.
הכוכב הבא
עבור רובנו, המשלמים את השקעות הממשלה דרך תשלומי המסים שלנו, המונח "מחשוב קוונטי" מעורר בעיקר סימני שאלה ופיהוק, אף שמדובר בתחום שעשוי לשנות את עתיד האנושות, ובעיקר את החלקים בה שיחזיקו ביכולות עצמאיות בתחום. עם זאת, המשקיעים כבר הפנימו כי מדובר ב"מהפכה הטכנולוגית הבאה" אחרי ה־AI - אף שמסחור התחום עדיין בחיתוליו, והחלו להמר על חברות ההזנק שלהשקפתן יהפכו לענקיות הטכנולוגיה הבאות.
סכום ההשקעה המצרפי של קרנות ההון סיכון בחברות המחשוב הקוונטי הישראליות עמד על כ־650 מיליון דולר נכון לסוף יוני האחרון, ומאז כבר כמעט הכפיל את עצמו והצטרף להשקעת הממשלה בתחום שעמדה על כ־340 מיליון דולר עד סוף 2025. בין ההשקעות הבולטות האחרונות היו גיוסי חברות ישראליות דוגמת "קוואנטום ארט", ספין־אוף של מכון ויצמן שמפתח מחשב קוונטי והודיע על גיוס של כ־100 מיליון דולר לפני כשבוע וחצי, ו"קדמה" (Qedma), המפתחת מערכת לתיקון שגיאות ודיוק מחשוב קוונטי, שהודיעה בתחילת יולי על גיוס של 26 מיליון דולר.
הסיבה שעיקר ההשקעות בתחום מגיעות מממשלות נובעת, לדברי זאבי, משיקולים אסטרטגיים וביטחוניים ומהסיכון הרב שעדיין גלום בתחום, לאור הבשלות הטכנולוגית הנמוכה. "מחשוב קוונטי מצריך רמת ידע, ניסיון ויכולות גבוהות", הוא מציין, "הנמצאות כיום עדיין בעיקר במחקר האקדמי ובקרב אנשי טכנולוגיה ומדענים בכירים בשוק הפרטי.
"בכך נוצר מעין מחסום שלא מאפשר ליזמים להקים כמות גדולה של סטארט־אפים כמענה למגוון בעיות, בדומה לכמות הסטארט־אפים שאימצו את טכנולוגיית הבינה המלאכותית. זו גם הסיבה שבישראל, המוכרת כ'אומת הסטארט־אפ', יש רק כ־20 עד 30 חברות בשלבים שונים העוסקות בתחום, ששלוש מתוכן הן החברות הביטחוניות הגדולות בישראל, וארבע נוספות הן מרכזי מחקר ופיתוח של ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות דוגמת אנבידיה ו־IBM.
"אם צריך לאמוד את הנקודה שבה נמצא המחשוב הקוונטי כיום, אז להערכתי הוא בדיוק במקום שבו ה־AI היה בשנים 2021־2022".
איך מתמחרים טכנולוגיה?
למרות סכום ההשקעה המצרפי הנמוך יחסית לתחום המחשוב קוונטי לעומת מאות מיליארדי הדולרים שכבר הושקעו ב־AI, הבאזז סביב התחום כבר מקנה לו מעמד כ"טרנד" הבא בשוק ההון אחרי הבינה המלאכותית.
צפי גודל שוק המחשוב הקוונטי כבר עומד על כ־200־250 מיליארד דולר עד שנת 2035 וזה עוד טרום הכנסת שימושים אפשריים בטכנולוגיה במגוון יוזמות טכנולוגיות, בדומה ל־AI. כך על פי סקירה של חברת הייעוץ הבינלאומית Bain & Company.
אך כיצד שוק שעדיין מבוסס על כסף ממשלתי ועל מחקר אקדמי מצליח לייצר כזה באזז בקרב המשקיעים? סילביה יבלונסקי, מנהלת ההשקעות הראשית בחברת תעודות הסל האמריקאית Defiance, מסבירה כי "השווקים הפיננסיים החלו להתייחס ברצינות למחשוב הקוונטי בשנים 2021־2022, עם כניסתן של החברות הקוונטיות הטהורות הראשונות לבורסה, ובראשן IonQ שהונפקה בניו יורק באוקטובר 2021. עד אז, קוונטום נתפס בעיקר כתחום מחקרי בתוך ענקיות טכנולוגיה כמו IBM, גוגל והאניוול, או כתחום שמובל על ידי ממשלות ואקדמיה. ברגע שנוצרו מניות סחירות, השוק יכול היה לראשונה לתמחר התקדמות טכנולוגית, עיכובים ואת הפוטנציאל הכלכלי ארוך הטווח בזמן אמת.
"ניתן לראות כי מאז תחילת 2024, מניות הקוונטום התאפיינו בתנודתיות גבוהה ואף נרשמו ראליים חדים סביב מפות דרכים טכנולוגיות וחוזים ממשלתיים לתחום, לצד ירידות על רקע קצב שריפת מזומנים ולוחות זמנים ארוכים למסחור. התנודתיות עצמה הגבירה את תשומת לב השוק והפכה את הקוונטום מתופעה אקדמית לתמת מסחר והשקעה.
"חברות הקוונטום הגדולות, בעלות שווי של מעל מיליארד דולר שמתמקדות בעיקר בקוונטום, נמצאות בעיקר בארה"ב, כאשר חלקן נסחרות בבורסות האמריקאיות, אך חלק מהמתקדמות והגדולות ביותר עדיין פרטיות, ובהן Quantinuum ו־PsiQuantum, שמדווחות על שווי של מיליארדי דולרים".
יבלונסקי מעריכה כי הכסף הממשלתי ימשיך להוביל את השקעות התחום בשנים הקרובות, שכן "המחשוב הקוונטי קשור ישירות לביטחון לאומי, הצפנה ויתרון אסטרטגי בין מדינות". מה שכן צפוי לקרות לדעתה הוא "איזון מחדש בין הכסף הממשלתי לבין הפרטי, שכן ככל שמסלולי המסחור יתבהרו, כך ההון הפרטי יגדיל נוכחות. יש לזכור כי המחשוב הקוונטי כבר אינו רק תחום מדעי תיאורטי, אלא סיפור של הקצאת הון ותחרות בין מדינות לצד תמחור ציפיות. המשקיעים אינם קונים תוצאות מיידיות, אלא אופציונליות אסטרטגית לטווח ארוך, בדומה להשקעות מוקדמות בטכנולוגיות משבשות בעבר.
"רמת העניין והציפיות בהחלט מזכירים את ימי ה־AI של 2021־2022, וקוונטום בהחלט יכול להפוך לתמת השקעה מרכזית, אך הדינמיקה להערכתי צפויה להיות דומה יותר לתחום הביוטכנולוגיה מאשר לתוכנה, שכן התחום מאופיין בלוחות זמנים ארוכים עד לפיתוח, קפיצות דרך נקודתיות, ועוד".
מובילים בתחום
ליאור ליטבק, שותף בקרן גלילות+, קרן הצמיחה של גלילות קפיטל המנהלת 800 מיליון דולר השקעות בישראל, והובילה את הגיוס ב"קדמה" הישראלית, סיפק את זווית המשקיע וציין כי "תחום המחשוב הקוונטי אומנם עדיין ראשוני ולטכנולוגיה יש לאן להתקדם, אך המשקיעים מבינים שזה תחום שכדאי להיות בו.
"אבן הדרך הבאה היא 'עליונות קוונטית', והמרוץ המרכזי כיום הוא לייצר את המוצר שיידע לעשות חישובים קוונטיים עם תוצאות הניתנות למדידה. יש מספר שיטות שבהן מפותחים מחשבים אלה, דוגמת אטומים קרים ועוד, והמשקיעים מהמרים על כיוון מסוים שלראייתם הכי נכון.
"כל השחקנים הגדולים, דוגמת מייקרוסופט וגוגל, כבר משקיעים במחשוב קוונטי, והשוק הפרטי לגמרי בפנים. ההבנה היא שאם וכאשר יגיעו ל'יתרון קוונטי' זה יפתח דרך לטיפול בבעיות שכיום שום פתרון בעיות לא מאפשר.
"ההשקעה שלנו בקדמה נבעה מהיות קדמה חברת תוכנה, שכן בגלילות קפיטל+ אנו משקיעים בתוכנה. הטכנולוגיה של קדמה תהיה רלוונטית וניתנת ליישום בכל צורת חומרת מחשוב קוונטי שתתפתח ויחד עימנו השקיעה בקדמה, בין היתר, גם IBM.
"ההחלטה שלנו להשקיע בקדמה לא נבעה רק מהיותה ישראלית, למרות שהאקוסיסטם הישראלי הוא המקום שבו אנו פועלים, אלא מהפידבק שקיבלנו מהשוק, שלפיו קדמה מובילה בתחומה בעולם. יש הרי עוד חברות ברחבי העולם הפועלות לתיקון שגיאות במחשוב קוונטי, אך הפידבק לגביה היה כמובילת שוק וזו הייתה אחת ההחלטות לצעוד יחד עימה בתחום. אם לא היינו חושבים שהיא מובילה - לא היינו מבצעים את ההשקעה, למרות שהיא בישראל".
לדברי ליטבק ה"אקס פקטור" הישראלי טמון בהון האנושי המקומי שליטבק מגדיר כ"טאלנט מאוד משמעותי בעולם המחשוב הקוונטי. פרופ' דורית אהרונוב, לדוגמה, היא מרצה בכירה באוניברסיטה העברית והמדענית הראשית בקדמה, ופרופ' נתנאל לינדנר הוא מרצה בכיר בטכניון ומשמש כסמנכ"ל טכנולוגיות בחברה.
"בישראל יש הון אנושי איכותי רחב, ולכן לראייתי יש מקום לחברות ישראליות נוספות לקום בתחום הזה כבר בטווח הזמן הקרוב יחסית. זה נכון שעדיין מדובר בתחום יחסית קטן מבחינת מספר החברות הפועלות בו, ולכן לשאלה אם הייתי מקים קרן שתשקיע רק במחשוב קוונטי התשובה היא לא. לצד זאת, לדעתי אנו רגע לפני התרוממות גל חברות חדשות בתחום שיוקמו בישראל".