נגמרה החגיגה? אחרי שפרסמו דוחות פנומנליים, חילקו בנדיבות דיבידנדים ועשו כל מה שיכלו כדי לא לחלוק את רווחי העתק שלהם עם הלקוחות, נראה שהגיע זמן התשלום.
הצוות הבין־משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם היום, שישי, את הדו"ח הסופי, ממנו עולה כי קיימת הצדקה כלכלית ומבנית להטלת מס ייעודי על רווחי היתר של המערכת הבנקאית. עם זאת, הדו"ח אינו קובע מס מיידי, אלא ממליץ על מתווה מדוד ומוגבל בזמן, אם וכאשר תתקבל החלטה פוליטית ליישם אותו.
הצוות הוקם מכוח החלטת ממשלה מספר 2300, על רקע הזינוק החריג ברווחי הבנקים מאז העלאות הריבית, ובחן האם מדובר ברווחיות הנובעת מיעילות וניהול, או מתנאים מבניים וכשלי שוק המצדיקים התערבות מיסויית. בראש הצוות עמד יוראי מצלאוי, סגן בכיר למנכ"ל ומנהל אגף אסטרטגיה לאומית במשרד האוצר, ובהשתתפות מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', נציגי הכלכלן הראשי, אגף התקציבים, לשכת מנכ"ל האוצר, בנק ישראל והלשכה המשפטית של המשרד.
הבנקים ניסו לסכל
הדו"ח הסופי קובע כי סביבת הריבית הגבוהה בשנים האחרונות הובילה את המערכת הבנקאית לתוצאות פיננסיות חריגות, בין היתר, בשל מאפייני שוק של תחרות מוגבלת, ריכוזיות גבוהה, חסמי כניסה משמעותיים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית הנחשבת למיטיבה. לשילוב זה, מציינים מחברי הדו"ח, תרומה ישירה להיווצרות רווחי יתר שאינם משקפים בהכרח שיפור בפריון או ביעילות.
במקביל לעבודת הצוות, ניסו הבנקים לסכל את המהלך. בין היתר, הגיעו ראשי איגוד הבנקים לפגישה עם בכירי משרד האוצר ובנק ישראל, במטרה לערער על עצם ההחלטה לבחון הטלת מס מיוחד על פעילות הבנקים. הפגישה התקיימה לאחר שהממשלה אישרה את בחינת המהלך, ובמהלכה קיימו הבנקים מעין שימוע מטעמם בפני אנשי האוצר, כדי לשטוח את טענותיהם ולהתנגד למס הצפוי לחול על חמשת הבנקים הגדולים, כבר בשנת התקציב 2026.
ראשי האיגוד הופיעו בפני חברי הצוות הבין־משרדי, שהוסמך על ידי הממשלה לבחון מס מיוחד על פעילות הבנקים, וטענו כי מדובר במהלך לא הגיוני שיש לבטלו. זאת, לאחר שלפני כשבועיים פורסמה טיוטת הדו"ח, ובה הומלץ לקבוע שיעור מס נוסף על רווחים הנובעים מסביבת הריבית הגבוהה ומהפערים בין הריבית שהבנקים גובים על הלוואות לבין הריבית שהם משלמים על פיקדונות, ובפרט, הריבית האפסית המוענקת ללקוחות על יתרות הזכות בחשבונות העובר ושב.
גבייה של כ־750 מיליון שקל בשנה הראשונה
לפי חישובי גורמים במשרד האוצר, בשנה הראשונה להנהגת המס צפויה גבייה של כ־750 מיליון שקל מחמשת הבנקים הגדולים, כאשר בשנים שלאחר מכן סכום המס צפוי לעלות בהדרגה. באיגוד הבנקים הציגו לצוות את התנגדותם המוחלטת למהלך, וציינו כי מדובר בצעד שאמור להגיע לאישור הכנסת, כבר לקריאה ראשונה, בחודש הקרוב.
לצד ההצדקות למיסוי, הדו"ח מונה גם שורה של חששות שיש להביא בחשבון, ובהם פגיעה אפשרית בתמריצי ההתייעלות של הבנקים בטווח הארוך, צמצום היצע האשראי למשק וגלגול חלק מהעלות לציבור הלקוחות, באמצעות עמלות, ריביות או תנאי אשראי פחותים. על רקע זה, בחן הצוות מספר חלופות למיסוי, במטרה לאזן בין גביית חלק מרווחי היתר לבין צמצום נזקים משניים.
ההמלצה המרכזית של הדו"ח היא לאמץ, ככל שיוחלט להטיל מס, מודל של מס רווח דיפרנציאלי, שיחול רק על רווחים העולים ביותר מ־50% על ממוצע רווחיות הבנקים בשנים 2018-2022, בהצמדה לתוצר ובהוראת שעה למספר שנים. באוצר מדגישים כי מדובר במתווה שמבקש ללכוד את רווחי היתר החריגים בלבד, מבלי לפגוע בליבת הפעילות הבנקאית, ותוך צמצום, ככל האפשר, של ההשפעות השליליות על המשק והציבור.
ההכרעה אם להפוך את מסקנות הדו"ח לחקיקה מחייבת, מונחת כעת על שולחן הדרג הפוליטי.