סכסוך עסקי שהתגלגל לדרמה בבית המשפט: בעל חנות תכשיטים ותיק מפתח תקווה מצא את עצמו יום אחד מול עיקולים של עשרות אלפי שקלים ודירוג אשראי צולל, בגלל צ'ק שזויף בתוספת של ספרה.
בעל חנות התכשיטים, טען כי לפני כ-10 שנים הציע הנתבע להעניק הלוואות ללקוחות החנות כנגד משכון תכשיטים. בעל החנות מסר לו צ'ק על סך 8,000 שקלים וכמה ימים אח"כ הבנק דיווח לו כי החזירו לו צ'ק על סך 80,000 אלף שקלים שהוצג לפירעון בחשבונו. אז התברר כי הנתבע זייף את הצ'ק המקורי על ידי הוספת הספרה 0 לסכום ושינוי המילים בהתאם.
בעל חנות התכשיטים, התקשר לנתבע וביקש ממנו הסבר ביחס לזיוף הצ'ק בטרם ניגש למשטרה. בתגובה הסביר לו הנתבע כי מדובר בטעות ומאחר וחשש שתוגש תלונה במשטרה על זיוף הצ'ק, מסר לו מסמך בכתב ידו ובו כתב כי ההפקדה בוצעה בגלל "טעות טכנית".
כעבור שלוש שנים הגיש הנתבע את הצ'ק המזויף לביצוע בהוצאה לפועל על סך 80,000 שקלים, בטענה כי מדובר בצ'ק ביטחון שקיבל מבעל החנות, כעירבון להלוואה שהעניק לבעל חנות התכשיטים, מה שהוביל לפתיחת תיק עיקולים כנגד בעל החנות ולפגיעה בדירוג האשראי שלו ובמוניטין שצבר בעסק התכשיטים שלו במשך 30 שנה.
נעמה טלמן-בולטין - הרשמת הבכירה מבית משפט השלום בפתח תקווה פסקה לטובת בעל חנות התכשיטים, וקבעה כי הנתבע זייף את הצ'ק על ידי שינוי הסכום 3עם בעל חנות התכשיטים, ומשקל רב ניתן גם לעובדה שהנתבע לא המציא את הצ'ק המקורי ומסמף בכתב ידו לבדיקת המומחה, על אף דרישה לעשות כן, וכן לעובדה שלא הגיש חוות דעת נגדית.
בנוסף, בית המשפט קבע כי עדותו של הנתבע הייתה בלתי מהימנה, במיוחד בנוגע ל"אובדן" הצ'ק המקורי ולטענתיו לפיה לא הגיש מסמך בכתב ידו למומחה כי אינו יודע לכתוב וכי מאותה סיבה לא יכול להיות שהוא הגיש מסמך לבעל החנות בו הוא מודה בטעות הטכנית כשהפקיד את הצ'ק המזוייף בבנק.
טענותיו נסתרו במהלך הדיון בבית המשפט כהתבקש על ידי בא כוחו של בעל חנות התכשיטים לכתוב משפט על גבי דף חלק. הנתבע ביצע את המשימה בהצלחה רבה תוך שהוא כותב משפט שלם בכתב יד ברור וקריא וללא כל קושי.
בית המשפט קבע כי הטלת עיקול ופתיחת תיק הוצאה לפועל בניגוד לחוק, מהווה פרסום לשון הרע ופסק פיצוי לבעל חנות התכשיטים בסך 16,000 שקלים, בגין פרסום לשון הרע ועגמת נפש ו-6,500 שקלים הוצאות משפט.
עו"ד שי שמש ממשרד כהן שמש שעוסק בחדלות פירעון וליטיגציה מסחרית מסביר כי פסק הדין מציב מראה לא נוחה מול מי שסבור כי הליכי הוצאה לפועל הם "אזור דמדומים" נטול אחריות. המסר שבית המשפט משגר ברור: מי שמזייף שטר, ולאחר מכן עוד עושה בו שימוש כדי להפעיל מנגנוני גבייה דרקוניים - אינו רק חייב שנכשל בטענה משפטית, אלא גורם לעוול ונזק בר פיצוי.
לדבריו, "החומרה אינה נעצרת בזיוף עצמו. עיקר הבעיה נעוץ במהלך הכפול: תחילה שינוי סכום השיק, ולאחר מכן - שלוש שנים מאוחר יותר - הגשתו לביצוע כאילו היה שיק ביטחון לגיטימי. זהו שימוש ציני בהוצאה לפועל ככלי לחץ, תוך ניסיון "להלבין" זיוף באמצעות הליך משפטי".
עו"ד שמש: "בית המשפט קבע קביעה עקרונית וחשובה: פתיחת תיק הוצאה לפועל בניגוד לחוק, מהווה פרסום לשון הרע. לא נדרש פרסום בעיתון, ולא פוסט ברשת. עצם הטלת העיקולים, הפגיעה בדירוג האשראי והכתם העסקי - די בהם. זו קביעה בעלת משמעות רוחבית, במיוחד בעולם עסקי שבו דירוג אשראי הוא חמצן".
"הפן הראייתי בפסק הדין חד לא פחות. טענת הנתבע לאי-ידיעת קרוא וכתוב לא שרדה עימות פשוט עם המציאות. כאשר צד בדיון נתפס בסתירה חזיתית בין גרסתו לבין התנהלותו באולם, בית המשפט אינו מהסס לקבוע ממצאי מהימנות נוקבים - ואלו, כידוע, סוגרים את התיק.
עו"ד שמש מוסיף כי פסק הדין משמש תמרור אזהרה. הוצאה לפועל אינה זירת ניסוי, ושטר אינו פלטפורמה לאלתורים. מי שבוחר לערב זיוף, חוסר תום לב והליכי גבייה - עלול למצוא עצמו בצד המשלם, עם פיצוי, הוצאות, ופסק דין שמלווה אותו זמן רב.