השיח על השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה הפך לנושא רותח. חברות רבות במדינות המפותחות טוענות שהשימוש בטכנולוגיות חדשות כמו AI יכול להוביל לפיטורים ולגלי קיצוצים בשוק העבודה, אך האם זו הסיבה האמיתית או שמא מדובר בתירוץ להיפטר משומן עודף לנוכח המשבר בשווקים ואי הוודאות הכלכלית?
הנתונים מראים כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה במספר הפיטורים בתעשיות שקשורות בהייטק וחדשנות. על פי דיווחים בשוק, יותר ויותר חברות כמו amazon ו-ibm משתמשות בכלי AI כאמצעי לשיפור יעילות, תוך כדי הפחתת עלויות השכר על ידי קיצוץ בעובדים.
עוד דוגמא היא חברת fiverr הישראלית, שפיטרה 30% מכוח האדם שלה בספטמבר, למרות שזמן קצר לאחר מכן היא דיווחה על רווחים משמעותיים.
סקר שבוצע לאחרונה על ידי חברת הייעוץ Tefen הראה כי בקרב 2,623 מנהלי חברות הייטק בישראל מצא כי 52% מהם סבורים שגל הפיטורים בענף טרם הגיע לשיאו.
גישת AI-First - התייעלות אמיתית או מכבסת מילים?
המושג 'חברת AI-First' הפך בעידן הנוכחי למכבסת מילים נוחה לפיטורים המוניים. מנהלים גילו ששימוש במונחים של חדשנות וקדמה מאפשר להם למתג קיצוצים אגרסיביים כמהלך אסטרטגי חיובי מול המשקיעים. בפועל, במקרים רבים מדובר בניצול ציני של ההייפ כדי לצמצם כוח אדם ולהגדיל רווחים על חשבון הביטחון התעסוקתי של העובדים.
כשתפקידים ישנים מתים - תפקידים חדשים נולדים
מגמה אחרת שמתפתחת בשוק העבודה היא המידול של תחומי עיסוק חדשים שנכנסים לחזית ה‑AI, לצד העלויות של כלי הבינה המלאכותית. חברות בינה מלאכותית מציעות כלים שמייעלים תהליכים ומבצעים אוטומציה, אך עדיין דורשים פיקוח אנושי ויד מכוונת.
לא כל עובד יכול להסתגל במהירות לשינויים כל כך חדים ולכן, במקרים רבים, העובדים שנפגעים הם דווקא מהתחומים הפחות טכנולוגיים.
כמו כן, יש לקחת בחשבון את העובדה שכמו כל מהלך טכנולוגי, ה‑AI עשוי להוות איום גם על השוק החינוכי והאקדמי, שכן צורת העבודה המשתנה מצריכה שינויים דרסטיים בשיטות הלמידה, בשיטות העבודה ובכישורים.
לקבוע כללי משחק חדשים - לפני שיהיה מאוחר מדי
לצד ההתפתחות המהירה, עולה השאלה כיצד ניתן למנוע אי‑שוויון בשוק העבודה, ומי ינצח במרוץ הזה - הסטארטאפים שמפתחים את הכלים, או העובדים שצריכים להסתגל לתפקידים חדשים?
אנחנו עומדים בפני שינוי מבני דרמטי, ולא משבר זמני. הרגולטור לא יכול להרשות לעצמו להיות צופה מהצד או להגיב באיחור; הוא חייב להציג כבר היום מפת דרכים רגולטורית שתגדיר כללי משחק חדשים. אם לא נבנה את המסגרת הזו עכשיו, נמצא את עצמנו עם אחוזי אבטלה גבוהים מכדי לטפל בהם בדיעבד, והנזק החברתי יהיה בלתי הפיך.
בסופו של דבר, השאלה המרכזית היום היא האם הבינה המלאכותית היא הגורם הישיר לגלי הפיטורים, או רק הסיפור הנוח שמלווה אותם. ברור שהטכנולוגיה מניעה שינוי עמוק בשוק העבודה ומייצרת לחברות אפשרויות חדשות לייעול, אבל באותה מידה ברור גם שהמציאות הכלכלית, הלחץ להשגת רווחיות וההתאוששות המורכבת של תעשיית ההייטק משחקים תפקיד משמעותי לא פחות.
ייתכן שה-AI אכן מצמצם חלק מהתפקידים, אך ייתכן גם שהוא מספק למסגרות הניהוליות שפה חדשה להצדקת מהלכים שכבר היו מתבשלים מתחת לפני השטח. כך או כך, מגמת השינוי לא צפויה להיעצר, והאתגר האמיתי של השנים הקרובות יהיה לא רק להבין איך הטכנולוגיה משנה את שוק העבודה, אלא איך אנחנו דואגים שהשינוי הזה ישרת עובדים, ארגונים ואת החברה כולה, ולא רק את שורת הרווח.
חן ברקת הוא יזם אימפקט חברתי ויועץ בתחום.