בשבוע שעבר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ חגג את ההישג הכלכלי הראשון בקדנציה שלו, לפי המספרים: הכלכלה האמריקאית צמחה ב-4.3% ברבעון השלישי. אגב, גם כאן בישראל חגגו את התחזית של ה-OECD על הצפי הצמיחה של ישראל - 4.9% ב-2026.
העניין הוא שכשמסתכלים מה עומד מאחורי הנתון הזה - תמ"ג - אפשר בקלות להסביר מדוע הכלכלה "צומחת" אבל בכל מדדי האמון והרגש, המצב בשפל שמזכיר את התחושות בזמן מיתון.
למשל, לפי מדד "סנטימנט הצרכנים" של אוניברסיטת מישיגן, התחושה הרעה היא מתמשכת ונמצאת בשפל משמעותי. לפי מדד זה, הצרכנים האמריקאים מרגישים כיום הרבה יותר רע בקשר לכלכלה מאשר בתקופת המשבר הכלכלי ב-2008.
יש הרבה סיבות לניגוד הזה - מדדים כלכליים בנסיקה ומדדי תחושות מתחת לאדמה - אבל הסיבה העיקרית היא שה-GDP, תוצר מקומי גולמי - כבר פחות רלוונטי למדוד את המצב הכלכלי האמיתי של מדינה.
התעשייה היחידה שפורחת
תמ"ג מורכב, בעצם, מהוצאות הצרכנים, השקעות עסקים, מאזן מסחרי (יצוא נטו) והשקעות ממשלתיות.
כלומר אם בארה"ב, למשל, כל משפחה מוציאה הרבה יותר על תרופות ובריאות (הכי הרבה מאז גל הקורונה האחרון ב-2022) - אז התמ"ג עולה. אבל צריך לקחת בחשבון שהפרמיות של הביטוחים הרפואיים עלו וקיצצו בתוכניות הבריאות והביטוח הבריאותי של הממשלה, ולכן יש עלייה קיצונית בהוצאה של אזרחים על בריאות ושירותים רפואיים. כמו כן, האמריקאים משלמים הרבה יותר על מזון ומצרכים בסיסיים. גם לזה יש השפעה על התמ"ג.
מה לגבי "השקעות עסקים"? ובכן, בגלל המכסים ותמריצים כספיים לבנות יותר מפעלים בארה"ב, עסקים אמריקאים אכן בנו הרבה יותר מפעלים ותשתיות בארה"ב השנה. ואולם, הרבה מהכסף שהושקע על ידי עסקים השנה בארה"ב, הלך לבניית מרכזי דאטה ענקיים והנתונים מלמדים שהתעשייה היחידה שפורחת בארה"ב היא תעשיית ה-AI. חלק מההשקעות הללו הובילו לפיטורים של מאות אלפי עובדים אמריקאים. אלו סעיפים קריטיים להבנת הסיטואציה הכלכלית בארה"ב שאינם מופיעים בחישובי התמ"ג.
כמו כן, המכסים של טראמפ גמרו את הייבוא לתוך ארה"ב, אז מן הסתם יהיה מאזן מסחרי "חיובי" עבור ארה"ב - למרות שהמשמעות העיקרית על החיים של אנשים היא שהמחירים של מה שהם צורכים עלה.
והאם ההוצאות של הממשלה האמריקאית בריבית על חוב שצמח למימדים היסטוריים נחשבים כחלק מהתמ"ג העולה? בהחלט.
בקיצור, תמ"ג בעלייה לא בהכרח אומר שהמצב הכלכלי טוב יותר.
זה נכון בארה"ב וזה נכון גם בישראל (שכאן, אגב, התמ"ג לנפש בנפילה). בארה"ב זה נכון עוד יותר בתקופה בה התאגידים הגדולים הרוויחו 166 מיליארד דולר בבורסה בזמן שאין כמעט שום עלייה במספר העובדים במשק והאבטלה גדלה.
מהו "גרף ה-K"?
כלכלנים מכנים את הגרף שמלמד על הצמיחה ללא עבודה כ"גרף בצורת K". כי קו אחד בגרף, שמסמל את הכלכלה, בעלייה, וקו אחר בגרף יורד. הגרפים מאמריקה נראים הרבה יותר K מאי פעם. זה לא בהכרח בגלל AI (עדיין) אבל נראה שהמעסיקים פשוט סוחטים יותר מהעובדים הקיימים בשביל לשמר את נתוני הצמיחה.
מה שברור זה שהחברות הגדולות, שנהנות מהטבות מס כבירות ממשל טראמפ, לא משקיעות את הסכומים הגדולים יותר שנכנסים לקופתן בלגייס עובדים חדשים או בהעלאות לעובדים הקיימים. לא לא, ההשקעה הולכת לתשתיות AI, לעיתים או לרכישת מניות של עצמן (כסף שמגיע לבעלי המניות). וככל שטכנולוגיית הבינה המלאכותית תגדל, תתחזק ותתרחב, ככה גם הצורך בעובדים יקטן.
כלומר, הסיוט של דור ה-Z שמתגשם בימים אלו: "צמיחה כלכלית" בלי גיוס עובדים ואינפלציה גואה.
האם הכלכלה האמריקאית עדיין איתנה? כן. האמריקאים הם עדיין הצרכנים שקונים הכי הרבה מוצרים. וזה כנראה תמיד יהיה ככה. כמו כן, יש כ-340 מיליון אמריקאים, שעדיין צריכים לאכול משהו כל יום, לנסוע ממקום למקום כמעט מדי יום, להחליף נורה שנשרפה, לשלם על נטפליקס, אמזון-פריים, אפל טי.וי ולהשקיע את ההכנסה הפנויה בלפנק את הילד במתנה.
אבל המספרים מתחת לתמ"ג מלמדים על כך שלא היה גידול בכוח הקנייה של האמריקאים וגם לא נוצרו עוד עבודות. מה שאומר שאם האמריקאים עדיין צרכנים גדולים יותר מכל עם אחר, זה בגלל שהם לוקחים הלוואות כדי לשלם על מחייתם או חיים על החסכונות.
השורה התחתונה היא שמדדים כמו תמ"ג כבר אינם ממש רלוונטיים למדידת איכות החיים או רווחת האזרחים. ולכן כאשר פוליטיקאי או פרשנים שמקושרים אליו חוגגים עלייה בתמ"ג, תנו עוד מבט על המספרים והמדדים האחרים.