בזמן שמחלות החורף והשפעת חוזרות להשפיע על הבריאות שלנו ולהעמיס על מערכת הרפואה הציבורית, חוקרות וחוקרים צעירים ובוגרי תוכניות המצוינות של מרכז מדעני העתיד ומשרד החינוך חוקרים כבר היום במעבדות ובמוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ את הנושאים שיכולים להשפיע על הרפואה של מחר.
חלקם בודקים איך לעצור את הווירוס עוד לפני שהוא נכנס לתא, אחרים ממפים איך מגפה מתנהגת בחברה מגוונת, ויש מי שחוקר את מערכת החיסון, כדי להבין מתי תגובה חזקה מדי הופכת לבעיה.
החורף הישראלי לא מבדיל בין סטודנטים, עובדים או תלמידים. שפעת, תחלואת חורף ווירוסים בדרכי הנשימה הם חלק קבוע מהעונה, עם השפעה שמורגשת לא רק בבריאות האישית אלא גם בעומסים במרפאות, בימי מחלה, ובהאטה שמחלחלת לכלכלה. בתוך המציאות הזו, יש מי שמסתכלים על השפעת לא רק כעל מטרד עונתי, אלא כעל אתגר מחקרי מרתק, כזה שאפשר ללמוד ממנו על מנגנוני הדבקה, על דינמיקה חברתית ועל איזון עדין במערכת החיסון.
כאן נכנסות לתמונה תוכניות המצוינות של מרכז מדעני העתיד ומשרד החינוך, שמאפשרות לתלמידות ולתלמידים מחוננים ומצטיינים להיחשף לעולם האקדמי והמחקרי כבר בגיל התיכון, ללמוד ולחקור עם מיטב המרצים והחוקרים במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, להתמודד עם שאלות מחקר מורכבות, ולצבור כישורים, יכולות וידע, שיאפשרו לבוגרים להשפיע באופן משמעותי על העתיד של כולנו.
המטרה אינה רק להרחיב אופקים, אלא לבנות בסיס אמיתי למסלול מקצועי, ולהוכיח שמחקר הוא לא משהו שמתחיל אחרי התואר הראשון, אלא בזכות ההזדמנות הנכונה ניתן להתחיל את הדרך כבר בגיל צעיר.
לעצור את ההדבקה, להבין את המגפה
אחד החיבורים החזקים בין החורף שבחוץ לבין המחקר שבפנים מגיע מהעיסוק בשלב הראשון של ההדבקה. נועה קארין, תלמידת תוכנית אלפא בטכניון, מתארת את זה בפשטות שמדגישה למה המחקר שלה מרגיש פתאום יומיומי. "דווקא בתקופות שבהן שפעת ווירוסים אחרים נפוצים מאוד, המחקר שלי מקבל משמעות יומיומית. המחקר עסק בפיתוח חלקיקים דמויי וירוס - מבנים שמזכירים וירוס בצורתם אך אינם גורמים למחלה - במטרה לעכב את תהליך ההדבקה של נגיף השפעת. הרעיון הוא להתערב כבר בשלב הראשוני של ההדבקה, עוד לפני שהווירוס מצליח להיכנס לתאים ולהתרבות."
באותו זמן, יואב שויצקי, תלמיד תוכנית אלפא באוניברסיטה העברית, מסתכל על השפעת מזווית הפוכה כמעט. לא מה קורה בתא, אלא מה קורה בין אנשים. "המחקר שלי בדק איך השוני שיש לנו בחברה במספר הקשרים החברתיים שיש לכל אדם ואדם ישפיע על התפשטות המגפה בחברה ועל מספר החולים המקסימליים," הוא מסביר. החורף הופך כאן לנקודת מבחן של מודלים, והחברה הישראלית, עם פערים וגיוון חריגים בין אזורים, מספקת קרקע שמחדדת את השאלות. עבור הקורא, החיבור הזה מעניין במיוחד כי הוא ממקם את השפעת גם כעניין של מדיניות, התנהגות חברתית וניהול סיכונים, ולא רק של רפואה קלינית.
נועה מדברת על הקשר הישיר בין מעבדה למציאות, על אנשים שחולים ומחפשים פתרונות מניעתיים, ויואב מצביע על ההקשר הרחב של חברה מגוונת, של קשרים חברתיים ושל מקדם הדבקה. ביחד נוצרת תמונה אחת, השפעת היא גם תהליך ביולוגי וגם תהליך חברתי, וההתמודדות איתה דורשת להבין את שניהם.
כשמערכת החיסון צריכה גם לדעת לבלום
אם השלב הראשון של ההדבקה הוא המקום שבו הווירוס מנסה להיכנס, מערכת החיסון היא המקום שבו מתנהל מאבק מורכב לא פחות, ולעיתים גם מסוכן. ארז זילברמן, תלמיד תוכנית אלפא במכון ויצמן למדע, חוקר רכיב פחות מוכר במערכת החיסון ואת תפקידו בזמן חשיפה לנגיף השפעת. "המחקר שלי בחן רכיב פחות מוכר במערכת החיסון - רצפטור בשם CD84 (SLAMF5) והשפעתו על תאי B רגולטוריים (regulatory B cells) בזמן חשיפה לנגיף השפעת. תאים אלו אחראים לאיזון התגובה החיסונית, כלומר למנוע מצב שבו הגוף "מגזים" בתגובה הדלקתית בעת טיפול בנגיף." ההבנה הזו קריטית, כי לפעמים הסכנה אינה רק הווירוס עצמו, אלא גם תגובה מוגזמת של הגוף.
אחינועם בלאו, בוגרת תכנית אלפא וכיום דוקטורנטית למדעי המוח תוך כדי לימודי רפואה, מוסיפה עוד שכבה להבנת הווירוס, כמשהו שבלי התא הוא כמעט חסר אונים. "וירוס הוא מטען גנטי, כמו מתכון, שארוז בתוך בועה. הבועה היא זו שתקבע אילו תאים יידבקו בוירוס - תאים שהבועה תצליח להידבק אליהם - ואילו תאים לא. אחרי החיבור של הבועה המטען הגנטי יכול להיכנס לתא ולהשתמש בכישורים של התא כדי להרכיב וירוסים חדשים. בעצם בלי התא והמפעל שבתוכו. הוירוס די חסר תועלת." ההסתכלות הזאת גם משנה התנהגות יומיומית. "לפעמים יספיקו חיטוי עם אלכוהול או מים וסבון כדי להיפטר מהם. הגיינה וזהירות בסיסית יכולים לעזור מאוד להימנע מלא מעט מהזיהומים הויראליים."
ובאותו זמן, בלאו מתארת את הצד השני של הווירוסים, הצד המחקרי והטיפולי. "במעבדה, אפשר להשתמש בווירוס ככלי שינוע. למעשה וירוסים נמצאים כבר היום בשימוש קליני מאושר FDA לטיפול במחלות מסוימות." כאן יש רגע כמעט פרדוקסלי, אותו איום שמחוץ למעבדה הופך בתוך המעבדה לכלי שמאפשר להבין את המוח, לתייג תאים, ולעתים גם לטפל.
המסלול שמחבר מצוינות למקצוע
החלק שמחזיק את כל זה יחד הוא לא רק המדע, אלא הדרך. נועה מתארת איך התוכנית אפשרה לה להיכנס לעולם המחקר "בצורה מעמיקה ואמיתית," לעבוד על שאלה מורכבת, לקרוא מאמרים מדעיים, ולהבין שיטות מחקר מתקדמות, וגם להתמודד עם "תוצאות שלא תמיד מסתדרות." ארז מתאר את אותו רגע שבו המחקר לא מצליח כמו שציפית, ואז אתה מגלה מהי באמת עבודת חוקר. "למדתי שמחקר זה לא רק ניסויים ולא רק ניתוח גרפים, אלא ממש תהליך של הסקת מסקנות, מחשבה עמוקה וניתוח של תוצאות שלא תמיד מכילות משמעות גלויה לעין." הוא מוסיף שגם כשההתחלה לא מספקת, אפשר לצמוח מתוך זה. "תוצאות המחקר שלי לא היו מספקות תחילה, אך למרות זאת הצלחנו לנתח את התוצאות ולגלות קשרים מעניינים."
יואב מדגיש שיש חשיבות רבה גם לחלק החברתי ולא רק האקדמי "באלפא הפן החברתי הוא חלק מרכזי מאוד," הוא אומר, ומסביר שהמפגש בין אנשים "מכל הקצוות" מייצר הבנה עמוקה יותר של החברה, וגם יכולת לעבוד יחד.
אחינועם לוקחת את זה עוד צעד ומשתפת: "אלפא יצרה עבורי את היכולת להכיר את עצמי ולדעת כמה אני מוכנה לדרוש מהחיים שלי בעבור המקצוע, היא זאת שאפשרה לי לעשות מה שמרגיש עכשיו כמו הטוב שבכל העולמות."
בסופו של דבר, המחקרים האלה אינם עוסקים רק בשפעת או במחלות חורף, אלא בדרך שבה חוקרים צעירים לומדים לחשוב, לעבוד ולהתמודד עם אתגרים מורכבים כבר בשלבים מוקדמים. הכלים שהם רוכשים, חקר, ניהול זמן, כתיבה וחשיבה ביקורתית, ממשיכים ללוות אותם - בהשכלה הגבוהה, בשירות הצבאי בהמשך דרכם המקצועית.
גם אם השפעת תחלוף בעוד כמה שבועות - הידע, הניסיון והמיומנויות שנבנים כאן יהיו הבסיס, שיאפשר לבוגרות ולבוגרי התוכניות לעסוק בנושאים פורצי דרך ולהשפיע על העתיד של כולנו.
למידע נוסף ולהרשמה לתוכניות המצוינות של משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד>> היכנסו לאתר הרשמי של המרכז