טעות תפעולית אחת, חוסר היכרות עם עולם הקריפטו ודחיות שנמשכו שנים, הפכו תיק פלילי ישן לאחד הסיפורים המביכים של מערכת האכיפה. בתוך חודש צפוי שי סיבוני, שהקים מערך הימורים בלתי חוקי חסר תקדים בהיקפו, וכונה בעבר "מלך ההימורים", לקבל מהמדינה ארנק דיגיטלי חדש עם מטבעות קריפטו בשווי של יותר מ-6 מיליון שקל, כפיצוי על ארנק שאבד בידי המשטרה.
לרכישת מטבעות דיגיטליים. וואלה קריפטו >>
ההודעה הרשמית נמסרה בימים האחרונים, כאשר המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עדכנה את בית המשפט המחוזי בתל אביב ואת פרקליטיו של סיבוני כי המדינה תעביר לידיו ארנק דיגיטלי חדש. הארנק יכלול 19.15 מטבעות ביטקוין ו-83 מטבעות אתריום, זהים לכמות שהוחזקה בארנק המקורי שהוחרם ממנו בשנת 2018.
מדובר במהלך תקדימי במונחים ישראליים. זו הפעם הראשונה שבה המדינה מפצה נאשם באמצעות נכס דיגיטלי, ולא בכסף מזומן. בפרקליטות מודים כי מדובר בהליך חריג ומורכב, שלא היה לו תקדים קודם, ושדרש התמודדות עם שאלות משפטיות וטכנולוגיות שעד כה כמעט ולא נבחנו בבתי המשפט.
הפרשה החלה עם מעצרו של סיבוני בשנת 2018, בחשד שהקים מערך הימורים בלתי חוקי רחב היקף סביב משחקי המונדיאל ברוסיה. לפי הערכות המשטרה באותה עת, פעילות ההימורים כללה אלפי מהמרים ומחזורים של מאות מיליוני שקלים, אם כי נתונים אלה לא הוכחו במלואם. במסגרת החקירה נתפסו נכסים שונים, בהם גם ארנק קריפטו שבו הוחזקו הביטקוין והאתריום, ששווים אז הוערך בכ-700 אלף שקל בלבד.
בהמשך נחתם עם סיבוני הסדר טיעון. הוא הודה בעובדות כתב האישום, נידון לשנתיים מאסר בפועל ושילם סכומים משמעותיים כדי לפדות חלק מהרכוש שנתפס. אלא שהארנק הדיגיטלי לא הוגדר במפורש כרכוש מחולט במסגרת ההסדר, מה שאפשר לו לדרוש את החזרתו לאחר שסיים לרצות את עונשו. כאשר הגיעה העת להשיב את הארנק, התברר כי המשטרה איבדה את הגישה אליו. המפתח הפרטי וקוד השחזור לא גובו כנדרש, ולא ניתן היה לשחזר את המטבעות. בדיקה פנימית קבעה כי מדובר ברשלנות ולא בעבירה פלילית, אך אף גורם לא נשא באחריות אישית למחדל.
המדינה ניסתה לעכב את החזרת הנכסים בטענה לחובות מס כבדים, והגישה ערעור לבית המשפט העליון. אלא שהערעור נדחה, והשופטים קבעו כי על המדינה להעביר לסיבוני ארנק חדש עם כמות מטבעות זהה לזו שהוחרמה.
הדחיות הארוכות יצרו תוצאה חריגה. מאז 2018 זינקו שערי הביטקוין והאתריום, ושווי המטבעות גדל פי כמה. גם לאחר ירידות שנרשמו לאחרונה בשוק, מדובר בפער של מיליוני שקלים לעומת השווי המקורי. בפועל, מחדל שנבע מחוסר הבנה בסיסי בניהול נכסים דיגיטליים הפך לפיצוי שמוערך כיום ביותר מ-6 מיליון שקל, על חשבון הציבור.
מעבר למקרה האישי של סיבוני, הפרשה ממחישה את הפער בין קצב התפתחות שוק הקריפטו לבין היכולת של מערכות האכיפה והרגולציה להתמודד עמו. אובדן של מפתח פרטי אינו דומה לאובדן מסמך או חפץ פיזי, ובמקרים רבים מדובר בנזק בלתי הפיך. כאן, חוסר הידע והנהלים הברורים עלו למשלם המסים ביוקר, והותירו שאלות קשות לגבי מוכנות המדינה לעידן הנכסים הדיגיטליים.