רב עיר משתכר שכר שנע בין שכר ראש העיר לבין שכר סגני ראש העיר. בערים מעל 250,000 תושבים עלות השכר השנתית של רב היא בסביבות 850,000 שקל. אם מדובר בדיין מכהן, העלות שלו למשלמי הארנונה נמוכה יותר, כי היא תוספת על מה שהוא כבר מקבל בתפקידו מבתי הדין הרבניים. מצד שני תמיד יש הרבה עלויות עקיפות - רכב, עוזרים בלשכה, מזכיר משרד, ענייני כשרות וכו'.
אז למשל בעיר כמו הוד השרון, רב העיר יכול לעלות לתושבי העיר כ-75% ממיליון שקל - כולל רכב, מזכירה וכו'. ה-25% האחרים מגיעים גם מהקופה הציבורית כמובן - ממשרד הדתות. בכפר יונה, שם יש כ-30 אלף תושבים, שכר הבסיס של הרב שמכהן כבר חמישה עשורים הוא 60 אלף שקל (השכר כל כך גבוה כי הוא עובד מדינה עם הרבה ותק) - כלומר עלות מעביד של יותר ממיליון שקל בשנה. זה יותר ממה שבעירייה מוציאים על תברואה, כן? (816 אלף שקל לפי תקציב העירייה) ובערך 700 אלף שקל יותר ממה שהיא מוציאה על דמי שימוש במתקני ספורט.
עכשיו, רב של עיר עוסק בתחומים שלא אמורים להעסיק אנשים שאינם דתיים (רוב האוכלוסיה בישראל ובטח רוב האוכלוסיה בערים כמו הוד השרון). הוא בענייני כשרות, בתי כנסת, טקסים כאלו ואחרים ושאר דברים שאם היו נותנים לחילוני הממוצע את האפשרות, הוא פשוט לא היה מממן כי הם לא מעניינים אותו ולא משפיעים על חייו. העניין הוא שכל עוד אין הפרדה בין דת ומדינה בישראל, רב עיר יכול להיות בעל דריסת רגל משמעותית בחיים של כולנו. כי הוא עוסק בנישואים וגירושים, בקבוצה וכפייה דתית במוסדות ממלכתיים.
את זה אריה דרעי, ראש ש"ס, יודע, ובשביל להבטיח את ההכנסות של בוחריו ומקורביו הוא עכשיו בתהליך כפייה של רב של ש"ס על יותר מ-50 מועצות וערים בישראל. מדובר על מפעל ג'ובים משומן שיביא הרבה מאוד כסף למקורביו, וגם יגדיל את ההשפעה של ש"ס על חילונים.
בשמונה ערים ש"ס כבר "ניצחה" וכפתה את הרב שלה על התושבים החילונים, והשבוע נשיא העליון יצחק עמית דחה בחודש את הבחירות לרב ת"א-יפו בעקבות עתירה שהגישו חברי קואליציה ואופוזיציה, דתיים וחילונים.
"הם מבטיחים שהרב יהיה שלהם על ידי שינוי התקנות", מסבירה הדס רגולסקי, חברת מועצת העיר ת"א יפו וראש מטה הדמוקרטיות בדמוקרטים. "פעם האסיפה הבוחרת של הרב הייתה מאוזנת יחסית; היום, לאחר שינוי התקנות, משרד הדתות ממנה יותר משליש מחבריה. כמחצית מהאסיפה הם חברי מועצה, ועוד שישית נציגי ציבור. במשרד הדתות ובש"ס מכירים היטב את המספרים, ממילא יש להם נוכחות כמעט בכל מועצה, ובתוספת לחץ פוליטי כבד דרך משרד הפנים, התקציבים, והמועצה הארצית לתכנון ובנייה - התוצאה ברורה: מי שרוצה תקציבים או אישורים חייב להיכנע ולמנות רב מטעמם. בישראל קוראים לזה 'פוליטיקה'. במקומות אחרים בעולם קוראים לזה סחיטה באיומים".
המהלך הזה הצליח בהוד השרון, קצרין, ראש העין, גדרה ובעוד ארבע ערים נוספות. עכשיו בש"ס מנסים לכפות את הרב שלהם על רמת השרון, קרית אונו, באר שבע, קרית ביאליק וגם בת"א כאמור. "בש"ס כמו ש"ס חשבו שיעברו על החוק ואיכשהו זה יסתדר, אבל החוק ברור, במקרה הזה על שר הדתות להתייעץ עם מועצת העיר לפני שהוא קובע לנו שאנשיו הם שיחליטו מי יהיה הרב של תל אביב או שלכם", אומרת רגולסקי. "העתירה שלנו עצרה את המירוץ. עמדנו על הזכות שלנו לאשר את כל האספה הבוחרת וגם את מועמדי השר, ושהאספה הזו תייצג את כלל תושבי העיר. בג"ץ הסכים שזה התפקיד שלנו ובכל עיר צריך לעשות זאת גם".
התושבים ונציגי הציבור החילוני בערים האחרות צריכים להיאבק בניסיון הכפייה של מפעל הג'ובים הזה של דרעי - לא רק בגלל שיש מקורבים לדרעי שלוקחים הרבה מאוד כסף מחילונים אלא כי השאלה הגדולה שעומדת בפני כולם כאן זה איזו מדינה אנחנו רוצים כאן: מדינה עם חופש דת או מדינה שכופה דתיות על חילונים.