דני אבדיה, שחגג אתמול 25, בעיצומה של עונת השיא שלו ב-NBA.
הישראלי הוא הכוכב הבלתי מעורער של פורטלנד טריילבלייזרס; שמו מוזכר לעיתים קרובות על ידי הפרשנים המובילים בארצות הברית, הוא כרגע במקום השביעי בהצבעות אוהדים למשחק האולסטאר - לפני כוכבי על כגון לברון ג'יימס וקווין דוראנט; ויש לו את אחד משמות החיבה הטובים בליגה: טורבו.
עם כל הכבוד לעומרי כספי, אין ספק שמעולם לא היה ספורטאי ישראלי כל כך מפורסם בארה"ב - שוק הספורט הגדול בעולם.
ועדיין, "המותג" של דני אבדיה חזק בעיקר בשוק הקטן של ישראל - בו יש לו הסכמי חסות עם "מי עדן", לוריאל, והסכם שיתוף פעולה ליצירת גלידת Turbo שלו. ההסכם הבינלאומי המוכר ביותר שלו הוא עם נייקי בשווי כמה מאות אלפי דולרים עליו חתם ב-2019. לפי הערכות בשוק, ההכנסות שלו מפעילויות מחוץ למגרש - כלומר לא הסכמי השכר שלו עם קבוצות ה-NBA - נעות סביב 4 מיליון דולר בשנה.
רק 300 אלף עוקבים
אבדיה עדיין לא מקבל הצעות להרבה חוזי חסות בינלאומיים הרבה בגלל שהמוכרות שלו, למרות העונה האדירה, עדיין לא גבוהה. הוא במקום ה-144 ב-NBA מבחינת מספר עוקבים באינסטגרם, הוא משחק בשוק קטן יחסית בארה"ב (פורטלנד, אורגון) ולמרות שהנוכחות הדיגיטלית שלו גדלה מיום ליום, הוא עדיין במרחק של כ-700 אלף עוקבים מ-1 מיליון עוקבים באינסטגרם (שזו נקודת ציון די משמעותית עבור מותגים ספורטיביים).
לשם השוואה, דמיאן לילארד - חברו לקבוצה - עם 9.9 מיליון עוקבים באינסטגרם. ג'רו הולידיי, שהצטרף לטרייבלייזרס מבוסטון סלטיקס הקיץ, עם 870 אלף עוקבים והגארד הפצוע של הקבוצה, סקוט הנדרסון, עם 441 אלף עוקבים.
אבדיה, 303 אלף עוקבים באינסטגרם, עוד רחוק מאוד מלקבל נעל עם שמו וספק אם יופיע בפרסומות לאומיות בארה"ב למותגים אמריקאים עם פחות ממיליון עוקבים ברשת החברתית.
מלבד הגודל של השוק שהוא נמצא בו וחוסר המוכרות היחסית, יש עוד כמה סיבות שהוא עדיין לא מותג נחשב בארה"ב.
קודם כל, אין הרבה כוכבי NBA שמופיעים בפרסומות. כמובן שלברון ג'יימס וסטף קרי הם פרזנטורים של מותגים רבים אבל גם שחקנים בעלי מותג חזק מאוד כמו אנת'וני אדוארדס (מינסוטה טימברוולבס) או ג'ייסון טייטום (בוסטון סלטיקס) לא בדיוק מככבים בהפסקות הפרסומות הרבות שיש בערוצים האמריקאים.
בעיקרון, מלבד סטף קרי, לברון ג'יימס, קווין דוראנט ויאניס אנטטוקומפו - מעטים הם שחקני ה-NBA שמכניסים 10+ מיליון דולר מהסכמי חסות. ג'יימס הארדן, למשל, אחד מהפרצופים המזוהים ביותר עם כדורסל בארה"ב מכניס בסביבות 20 מיליון דולר מעסקאות מסחריות שלו.
דמיאן לילארד, אחד מהשחקנים הפופולריים ביותר ב-NBA, מכניס בערך 17 מיליון דולר מעסקאות חסות ולוקה דונצ'יץ', אחד מהכוכבים הגדולים ביותר בליגה, מכניס כ-15 מיליון דולר מחסויות. ניקולה יוקיץ', אולי שחקן הכדורסל הטוב ביותר בעולם, מכניס "רק" 7 מיליון דולר מהסכמי חסות.
אבדיה הופיע בשבוע שעבר עם אינפלואנסר סיני ברשתות החברתיות של מדינת הענק וזה לבטח יעזור לו להגדיל את המוכרות שלו בשוק בו ה-NBA מאוד פופולרי - אבל אנחנו עוד רחוקים מהיום בו אבדיה ייצא לטור קידום מכירות הנעליים שלו בסין.
230 מיליון ל-4 שנים
אבדיה גם נמצא, כאמור, בשוק קטן בארה"ב. הקירבה לנייקי (הקמפוס שלה במרחק שעה נסיעה מפורטלנד) לא הופכת אותו באופן אוטומטי למועמד לחתימה על חוזה גדול יותר עם החברה - אנשי השיווק של הענקית האמריקאית יעדיפו לתת יותר כסף לכוכב של קבוצה משוק גדול יותר. סביר להניח שכבר יש לו הצעות מחברות מקומיות באורגון אבל לא בטוח ששווה לו להופיע היום בפרסומות לסוכנויות רכב בפורטלנד או לחברה המרכזית למחזור בצפון מערב ארה"ב.
כמו כן, ואין מה לעשות עם זה בשנים הקרובות, הישראליות של אבדיה היא אבן ריחיים על צווארו. החולשה של המותג ישראל - גם בארה"ב - נדבקת גם על אבדיה. ואולם, אם הוא ימשיך לשחק כמו שהוא משחק העונה, אז הוא יקבל הצעות להסכמי חסות גדולים למרות הישראליות שלו.
לסיכום, אל תדאגו לאבדיה. ההכנסה שלו עד כה מהקריירה ב-NBA, היא כ-50 מילון דולר (כ-20 מיליון דולר מחוזה הרוקי שלו עם וושינגטון וויזארדס ושתי עונות לתוך חוזה לארבע עונות בשווי 55 מיליון דולר). הוא חתום על החוזה עד 2028 אבל כבר בקיץ 2027 יוכל לחתום על חוזה חדש ואם ימשיך לשחק כמו שהוא משחק כיום, יכול מאוד להיות שירוויח בעונה מה שהרוויח עד כה בקריירה - אפילו יותר.
הערכות הן שחוזה מקסימום ב-NBA בעונת 2028/29 לשחקנים בגילו של אבדיה יכול לעמוד על כ-58 מיליון דולר בשנה או בערך 230 מיליון דולר לארבע שנים.
המשמעות של זה היא שגם בלי חסויות. אבדיה צפוי להרוויח כמעט 1 מיליארד שקל אך ורק מהסכמי שכר עם קבוצות NBA. אז הוא יהיה בסדר גם בלי הסכם חסות עם חומוס של מותג פפסיקו.