אירופה מחפשת טאלנטים: כך נראות ההזדמנויות לישראלים ביבשת

על רקע כנס הנספחים הכלכליים של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, שהתקיים לאחרונה במעמד שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת והפגיש את נציגי הכלכלה של ישראל מרחבי העולם, הגיעה גם יוליה לרנר שניר, הנספחת הכלכלית של ישראל לאיחוד האירופי בבריסל.

בשיחה עם וואלה קריירה, לרנר שניר מסבירה אילו מדוע דלתות רבות נפתחות דווקא עכשיו, מהם הכישורים המבוקשים היום בשוק העבודה האירופי, אילו פתרונות טכנולוגיים נדרשים מצד יזמים ישראליים ואיך הופכים את הרגולציה המחמירה ביבשת ליתרון תחרותי בקריירה.

"בנימה אופטימית, חשוב לומר שהמגמה הנוכחית באיחוד האירופי היא דווקא צמצום הדרגתי של עודף רגולציה," אומרת לרנר שניר. "יש הבנה שכדי להפוך את אירופה לתחרותית ולאפשר חדשנות, צריך להפחית בירוקרטיה."

לדבריה, בחודשים האחרונים הציגה הנציבות האירופית חבילות הסדרה חדשות תחת השם "אומניבוס", שמטרתן לפשט נהלים ולהקל על פעילות חברות. עם זאת, היא מדגישה, אירופה נשארת מעוז רגולטורי עולמי, ויש חקיקות מרכזיות שכל מי שפועל ביבשת חייב להכיר.

כך למשל, ה-AI Act - רגולציית הבינה המלאכותית הראשונה מסוגה בעולם - נמצאת כיום בשלבי יישום. "חבילת פישוט חדשה דחתה את יישום החובות המלאות ל-2027 והקלה חלקית על הכללים," היא מסבירה. גם בתחום הסייבר צפוי להיכנס לתוקף ב-2027 ה-Cyber Resilience Act, שיסדיר אבטחת סייבר במוצרים דיגיטליים. במגזר הפיננסי ובשרשראות אספקת IT, תקנת DORA שכבר נכנסה לתוקף היא תקן מרכזי.

בתחום האחריות החברתית והסביבתית (ESG), דירקטיבות כמו CSRD ו-CSDDD יצרו חובות דיווח משמעותיות, אך גם כאן חלה הקלה. "הוחלט לאחרונה להגביל את תחולת החקיקה לחברות ענק בלבד, בעקבות ביקורת חריפה של התעשייה," אומרת לרנר שניר.

לצד הרגולציה, באיחוד האירופי מזהים בשנים הקרובות לא מעט הזדמנויות חיוביות. "אירופה מאיצה השקעות באנרגיה ירוקה, תעשייה חכמה, ביטחון פנים ובריאות מתקדמת," היא אומרת. "ובכל התחומים האלה יש הכרה בכך שחברות ממדינות like minded עם חוזקה טכנולוגית, כמו ישראל, יכולות לסייע."

כך למשל, בתחום האנרגיה הירוקה יש באירופה ביקוש גובר לפתרונות אגירת אנרגיה, אופטימיזציית רשת ו-smart grid. "שוק האנרגיה הסולרית נשלט במידה רבה על ידי טכנולוגיה סינית, ויש באירופה חששות לגבי אבטחה. זו הזדמנות לחברות ישראליות עם קבלות בסייבר ובטיחות."

בתעשייה, אירופה מאמצת פתרונות Industry 4.0, אוטומציה, AI בתהליכי ייצור ואבטחת סייבר לתעשייה - תחומי ליבה של החדשנות הישראלית. גם בביטחון פנים וסייבר הביקוש גבוה, בין היתר בשל הצורך לעמוד בדרישות רגולציית NIS2 שחלה על סקטורים קריטיים כמו חשמל, מים ובריאות.

"בתחום הבריאות," מוסיפה לרנר שניר, "אירופה נמצאת במעבר מאסיבי לרפואה דיגיטלית, רפואה מותאמת אישית וחדשנות רפואית. אנחנו שומעים על עניין רב בחדשנות הישראלית, וזה עלה גם בביקור שר הכלכלה ניר ברקת בבריסל בחודש מרץ."

השנתיים האחרונות לא היו פשוטות לישראל בזירה האירופית. "השיח הפוליטי בבריסל מתאפיין בסנטימנט שלילי, וזה מחלחל גם למוסדות האיחוד," אומרת לרנר שניר. "ראינו יוזמות כמו עצומות של עובדי נציבות לניתוק יחסי סחר."

ועדיין, היא מדגישה, המותג הטכנולוגי של ישראל נותר חזק. "התעשייה הישראלית המשיכה לפעול לאורך כל המלחמה, וישראל ממשיכה להיות בחזית החדשנות. בשיח היומיומי עם אנשי מקצוע בנציבות ובתחום החדשנות, יש הערכה אמיתית לעשייה הישראלית."

בהקשר לחששות של ישראלים מפני אנטישמיות ואפליה, לרנר שניר אינה מתעלמת מהמציאות המורכבת. "כמי שמשרתת בבריסל, קיימות מגבלות ביטחון ייחודיות הנובעות מאופיו של המקום," היא אומרת, ומוסיפה כי לצד מספר תקריות ביטחוניות שחוו אנשי השגרירות ובמרחב העירוני, נחשפת גם תמונה אחרת. "לישראלים יש עמידות מיוחדת, ומדהים לראות כיצד הצוותים המקומיים של הנספחויות והשגרירויות - כאלו שאינם ישראלים ואפילו לא תמיד יהודים - מגיעים לעבודה מדי יום כשהם מושפעים מאותה רוח שליחות שמאפיינת אותנו."

לדבריה, לצד ביקורת קשה על ישראל בדרגים שונים, קיימת גם נכונות מקצועית להמשיך בשיח ענייני, וההבחנה בין עמדות פוליטיות לבין שיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים עדיין נשמרת במקרים רבים. "עצם החברות של ישראל בתוכנית Horizon של האיחוד האירופי מהווה תו תקן משמעותי. זה מעיד על ההכרה ביכולות שלנו, גם בתקופה מורכבת."

דווקא החמרת הרגולציה, מסבירה לרנר שניר, יוצרת גם הזדמנויות חדשות לקריירה ולכניסת חברות לשוק. "כשהאיחוד מטמיע רגולציה, הוא מטיל חובות - אבל גם מייצר ביקוש לפתרונות."

כך למשל, תחום הסייבר מאפשר לחברות ישראליות לסייע לשותפים אירופיים לעמוד בדרישות מחמירות. מגמה דומה ניכרת בקלינטק, אנרגיה ירוקה, פרטיות, בטיחות מוצרים ובריאות דיגיטלית. בנוסף, האיחוד דוחף למצב את עצמו כשחקן מוביל בחדשנות - מה שיוצר צורך בכוח אדם מיומן.
"יש ביקוש גובר למומחים בטרנספורמציה דיגיטלית ובמערכות קריטיות," היא אומרת. "מוסדות אירופיים וחברות גדולות מחפשים מומחים מהעולם, כולל מישראל."

אפילו חקיקות שנראות "אפורות" מייצרות הזדמנויות. לרנר שניר מצביעה על דירקטיבת הטיפול במי שופכין, שמחייבת כל יישוב מעל אלף תושבים לעמוד בסטנדרטים נוקשים. "לכאורה זו רגולציה טכנית, אבל היא יוצרת ביקוש עצום לטכנולוגיות - תחום שבו לישראל יש יתרון ברור."

לרנר שניר נכנסה לתפקידה באוגוסט 2024, פחות משנה לאחר תחילת המלחמה. "כל דיפלומט ישראלי חווה את הקשיים, ובבריסל זה מורגש במיוחד," היא אומרת. "אבל זה גם מדגיש את חשיבות העבודה שלנו. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל."

היא מזכירה את הטלטלה שחווה תחום הסחר עם הצעת ההשעיה של הסכם האסוציאציה, יוזמה שלא יצאה לפועל. "זה מחדד עד כמה הפוליטיקה חודרת לכלכלה. מצד שני, לנו כנספחים יש את היכולת להציג את ההישגים של התעשייה הישראלית, וזה משמעותי."

למרות מגבלות ביטחוניות ותקריות נקודתיות, היא מסיימת בטון אופטימי. "ראינו היענות גבוהה לאירועים מקצועיים גם בתקופות קשות. זה תהליך שלוקח זמן, אבל האיחוד האירופי מחפש לגוון קשרים כלכליים, וישראל היא חלק מהשיח הזה. עכשיו צריך לדעת לעבוד נכון בתוך המערכת."