המפלגות החרדיות נוטות להצביע בעד אישור תקציב 2026 לפחות בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, למרות אי-אישורו עד אז של חוק הגיוס.
התמריץ העיקרי לאישור הוא החשש שפסיקת בג"ץ תעצור הזרמת כמיליארד שקל לישיבות ותמנע הזרמת כספים נוספת בשל היעדר תקציב מאושר וקיומו של תקציב חלקי. עם זאת, עדיין לא ברור אם החרדים יצביעו כגוש אחד או שחלקם, כמו יצחק גולדקנופף מיהדות התורה, יתעקשו על אישור חוק הגיוס.
במשרד האוצר מסתיימות ההכנות לאישור התקציב, והוא יובא לשולחן הכנסת בסוף השבוע הבא, 16 בינואר, במטרה לאשרו בקריאה ראשונה שלושה ימים לאחר מכן.
האישור בקריאה ראשונה אינו מבטיח את האישור הסופי, שאמור להתרחש עד 31 במרץ 2026. בכל מקרה, בדיונים לאחר מכן בכנסת צפויים סעיפים רבים להשתנות.
הקלה לשכירים? לא בטוח
שני סעיפים מהותיים בתקציב הנוגעים ליוקר המחיה, שאותם ניסה להוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', עדיין נתונים בסימן שאלה: אישור היטל מס רכוש וריווח מדרגות המס למשתכרים 19 אלף שקל בחודש. ועדת השרים לענייני חקיקה תדון בשתי ההצעות הללו, וככל הנראה תאשר אותן.
עם זאת, במהלך הדיונים בכנסת נראה שלפחות ההצעה על מס רכוש תיפול בוועדת הכספים, בין השאר בשל קשיים מעשיים ביישומה והתנגדות עקרונית של מספר חברי כנסת. בהיעדר מקור תקציבי, הנאמד ב-5 מיליארד שקלים, גם ההצעה לריווח מדרגות המס לשכירים לא תאושר.
להתרחק מאוקטובר
אישור תקציב 2026 מבטיח את המשך כהונת הממשלה עד למועד החוקי של הבחירות, 27 באוקטובר 2026, וימנע את הצורך בהמשך פעילות משרדי הממשלה לפי 1:12 מהוצאותיהם ב-2026. אולם, נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו יעדיף לתזמן את הבחירות לתחילת ספטמבר, בשל רצונו להרחיק את עצמו ממחדל 7 באוקטובר.
בחירות בתחילת ספטמבר גם יאפשרו לו למצות את היתרון האלקטורלי הנוגע למערכת היחסים עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. אם הבחירות אכן יוקדמו, ההודעה על כך תתקבל בתחילת יוני, ולאחר מכן יצאו לפועל השינויים בגושים הפוליטיים.