בפברואר 2025, אישרה הממשלה האיראנית את "התקציב לשנת 1404" (כן, זו השנה אצלם). התקציב הזה למרץ 2025 עד מרץ 2026, הוא אחת מהסיבות להתפרצויות המחאות ברחבי איראן שמאיימות על השלטון בימים אלו.
התקציב המנותק לחלוטין מצרכי העם עמד על 350 טריליון ריאלים איראנים (כ-8 מיליארד דולר), והיתה בו עלייה חדה בכספים למימון מדיה בשליטת המדינה (פרופגנדה ממשלתית), עלייה חדה בתקציבי כוחות הביטחון ועלייה בלתי נתפסת מבחינת רוב האיראנים במימון מוסדות דתיים. זאת בזמן שהכספים לשירותים הציבוריים, רווחת הציבור והתשתיות בתת מימון חריף.
התקציב הזה - שאחוזים ניכרים ממנו הלכו למימון התקשורת בחסות המדינה ולמוסדות דתיים ואידיאולוגיים - עבר בזמן שהאינפלציה בשחקים והתסכול הציבורי בלתי ניתן להסתרה. הרבה מהתקציב חולק ללא שקיפות בכלל ומן הסתם ללא פיקוח מ"סיבות ביטחוניות". חלק ניכר ממנו הועבר לתוכניות הגרעין והטילים של המשטר, שספגו מכה נחרצת מישראל וארה"ב השנה, וגם למשמרות המהפכה האיסלמית, כולל כוח קודס.
הרבה מהתקציב של ממשלת איראן - כנראה יותר ממחצית - נועד לדכא את העם האיראני. לפי חלק מהערכות, "תקציבי הדיכוי" לכוחות הביטחון האיראנים עלו ב-67% לפחות השנה.
התסכול עוד יותר רב מאחר שהכוחות של משמרות המהפכה שולטים בהרבה מאוד נכסים ברחבי איראן, ומוסדות רבים הקשורים למשרד המנהיג העליון מנהלים נכסים פיננסיים נרחבים, כמו "ארגון יישום צו האימאם חומייני", קונגלומרט בשווי מאות מיליארדי דולרים שנאגרו באמצעות הפקעות רכוש שיטתיות. ישויות ועסקאות אלה מחוץ לתקציב מאפשרות למשטר לקדם את מטרותיו הצבאיות והאידיאולוגיות ללא שקיפות.
כוחות האופוזיציה הוציאו בזמנו - באמצעות אתרים בחו"ל - את חלק מהעיוותים של התקציב. למשל, שידורי המדינה (IRIB) קיבלו תקציב שגדול מ-10 משרדים ממשלתיים ביחד (בעוד שרק 11.5% מהאיראנים צופים בסדרות הטלוויזיה שלה ו-12.5% מסתמכים עליה לחדשות).
עוד אחד מהדברים שהכעיסו איראנים רבים זו העובדה שהשכר במגזר הציבורי עלה ב-20%, בעוד שהאינפלציה עלתה ביותר מ-50% והתקציב לפרויקטים הכרחיים לשדרוג תשתיות היה מזערי ביחס למה שקיבלו משמרות המהפכה.
אם תקציב התשתיות של איראן ל-2025 היה מקבל רק חצי ממה שמשמרות המהפכה היו מקבלים, אז אפשר היה להשלים 2,000 פרויקטים תקועים - כולל כבישים לא גמורים, רשתות אספקת מים ותחנות כוח. לפי מומחים, ייקח לפחות 13 שנה להשלים את כל הפרויקטים הללו - שתוקעים את החיים של עשרות מיליוני איראנים - ברמת התקציב הנוכחית.
כמו כן, הכעס באיראן גדול מאחר שהמרכז לישיבות האיסלמיות, המועצה העליונה של הישיבות האיסלמיות, ארגון התעמולה האיסלמית, אוניברסיטת אל-מוסטפא הבינלאומית (רשת המייצאת את אידיאולוגיית איראן לחו"ל), הוועדה לקידום מידה ומניעת רשע (אחראית לאכיפת חוקי החיג'אב), מכון להוראת אימאם חומייני, ועדת מדיניות לישיבות נשים ועוד כל מיני מוסדות אידיאולוגיים ודתיים שלא מייצרים דבר - קיבלו את אותו התקציב שמקבל מגזר האנרגיה באיראן. וזה בזמן שאיראן סובלת במשך שנים ממחסור באנרגיה, ולא פעם יש הפסקות חשמל יזומות בערים כי רשת החשמל האיראנית כל כך רעועה. כמו כן, פנסיונרים איראנים מחו במשך שנים על פנסיות שלא שולמו להם. הממשלה התעלמה מדרישותיהם והמשיכה להזרים כספים לישיבות האסלאמיות.
לפי האופוזיציה הגולה, תקציבי "הדיכוי" הם בהכרח על חשבון שירותים ציבוריים. הכסף לדת הולך לכהני דת מושחתים ומקורבים לשלטון ולא לחינוך, בריאות ותשתיות. מורים, אחיות, רופאים, עובדי מדינה מוחים שוב ושוב נגד שכר נמוך ומתקנים רקובים והממשלה המנותקת.
המחאות שהתפרצו לא הגיעו משום מקום. התקציב לשנת 1404 נתן עדיפות ברורה לדיכוי השיטתי, הרחבת הצבא ושימור המשטר על פני התמודדות עם המצב הכלכלי המחמיר במדינה, מחירי המזון המזנקים, מערכת הבריאות הקורסת ומיליוני הפנסיונרים שמתקשים לקבל את מה שמגיע להם. התנהלות כזו היתה גורמת לזעם בכל מדינה. ובאיראן פשוט הגיעו לנקודת רתיחה.
המחאות הללו, שהחלו בסוף דצמבר 2025 והתעצמו לתחילת 2026, התפשטו למחוזות רבים, ומערבות סוחרים, סטודנטים ואזרחים שמתנגשים מדי יום עם כוחות הביטחון. האם זה מה שיפיל את המשטר האיראני הרודני-דתי? כלכלה? קשה לדעת, אבל התקציב המוצע ל-2026 צופה זינוק של 62% בהכנסות ממסים כדי לפצות על היריבה בהכנסות מנפט (בגלל הסנקציות), עם ערך כולל של כ-106 מיליארד דולר על רקע אינפלציה של 50-40%. הסנקציות - שנובעות גם מבידוד בינלאומי - צמצמו את התמ"ג האיראני ב-20-15%.
וכל ישראלי שקורא את הדברים הללו ולא מזהה את קווי הדמיון לעתיד אפשרי של ישראל תחת הממשלה הנוכחית - ממשלה דתית ומושחתת שמשקיעה יותר בעצמה, במקורביה ובשימורה מאשר ברווחת האזרחים - הוא אופטימי הרבה יותר מדי.