אין זו הפעם הראשונה שבה נשמעות תלונות על שירותים ציבוריים מלוכלכים, שאינם ראויים לשימוש. הנושא נדון גם בביקורת שנערכה על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ועל ידי המשרד להגנת הסביבה. כעת על הכוונת - תחנות הדלק.
חברת פז דיווחה אתמול לבורסה על הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, על כך שאינה מקפידה על ניקיון השירותים הציבוריים המיועדים לשימוש לקוחותיה במתחמי התדלוק. לטענת מבקש הבקשה הדבר נעשה בניגוד לחוק.
הפיצוי המבוקש לחברי הקבוצה שנפגעו מהשימוש בשירותי החברה עומד על 400 מיליון שקל. עוד מסבירים בפז כי בשלב זה לא ניתן להעריך את סיכוייה של הבקשה.
חברות הדלק מחויבות על פי החוק בשמירת הניקיון של השירותים, כל עוד תחנת הדלק פתוחה. למרות זאת, חברות הדלק - ובהן פז, דלק וסונול - לא תמיד מקפידות לשמור על ניקיון השירותים כנדרש.
אם השירותים במצב שאינו ראוי לשימוש, הנהג מוזמן להתלונן בפני מנהל התחנה ולדרוש את ניקיונה. לחלופין ניתן לפנות למשרד להגנת הסביבה או למשרד האנרגיה ולהתלונן. הקנס במקרה זה עלול להגיע ל-750 מיליון שקל. אם גם לאחר הביקורות הליקויים לא יתוקנו, שמורה הדרך להגשת תביעה ייצוגית.
כזכור, לפני כחצי שנה הודיעה קרן העושר הממשלתית של נורבגיה - מהגדולות בעולם, עם נכסים בהיקף של כ־1.8 טריליון דולר - על מכירת כל אחזקותיה בחברת פז. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה אתית, בטענה ש"חברת פז מחזיקה ומפעילה תשתיות לאספקת דלק להתנחלויות ישראליות בגדה המערבית", ובמסגרת החלת פרשנות מחמירה יותר לכללי ההשקעה האתיים של הקרן.
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר שאימצה הקרן מאז המלחמה בעזה באוקטובר 2023, ובמסגרתה צומצמו או הופסקו השקעות בחברות שלהן פעילות הקשורה להתנחלויות או לפעילות ישראלית בשטחים הפלסטיניים. זו הייתה הפעם השנייה שבה יושמו הכללים החדשים, לאחר שבדצמבר 2024 משכה הקרן את השקעותיה גם מחברת בזק, כחלק ממגמה גוברת של גופים פיננסיים אירופיים לצמצום קשרים עם חברות ישראליות מאז פרוץ המלחמה.