יוקר המחיה עלה השבוע מחדש לכותרות בזכות הורדת הריבית, צעדים שננקטו על ידי שרי הכלכלה והאוצר, והתעוררות מסוימת מצד האופוזיציה שיורדת מהגדר. ההיסטוריה של יוקר המחיה ארוכה כמו כהונת ביבי כראש ממשלה.
כבר לפני שש שנים נקט שר הכלכלה לשעבר אלי כהן במהלכים מקוריים, שנתפסו אז כניסיון להורדת מחירים. הוא גיבש בשיתוף הלשכה לסטטיסטיקה סל של 68 מוצרים בסיסיים, שעל פיו ניתן יהיה לערוך השוואות ככלי לקידום התחרות. המהלך ייושם גם לגבי רשתות פארם.
ההצלחה, איך לומר, הייתה מוגבלת. כהן הוא מהשרים הבודדים בממשלת נתניהו שעוד מנסה לעשות משהו בנושא המחירים בתחום האנרגיה שעליו הוא אחראי. הוא הגביר את התחרות במשק החשמל, מיתן את תעריפי הגז המים ואפילו טיפל בעקיפין בארנונה.
שר האוצר לשעבר משה כחלון, שהשיק את רפורמת הסלולר הדרמטית, הוא מנטור פוליטי שלו. שר הכלכלה הנוכחי ניר ברקת, יאמר לזכותו, מנסה להוריד את יוקר המחיה, אבל תרופות הפלא שהוא מציע כבר הוכחו כתרופות אליל.
השבוע השיק חידון נושא פרסים המיועד לרשתות השיווק שיימכרו סל של 100 מוצרי מזון במחירים הנמוכים ביותר. הפרס לרשת הזוכה הוא תקציב פרסום של 50 מיליון שקל בחסות משרד הכלכלה. בסוגריים אעריך שהזוכה הכמעט ודאית תהיה רשת רמי לוי, אלא אם כן נופתע.
ברקת מעריך את החיסכון למשק בית ב-2,000 שקל לשנה. למרות שניסיון העבר מוכיח שמספרים הנזרקים לאוויר מוכחים כמופרכים, זה לא מפריע לו לשחזר מה שברור שלא עבד בעבר.
הנגיד פרופ' אמיר ירון אומר כי "כשבוחנים פתרונות נקודתיים כמו סל 100 המוצרים, עולות שאלות לגבי האפקטיביות שלהם. קיים חשש מסבסוד צולב שבו המוצרים שבסל יהיו אמנם זולים, אך המחיר יגולגל למוצרים אחרים שמתייקרים. לא בטוח שהצרכן הממוצע יזהה את המניפולציות האלו בזמן אמת".
ברקת גם ניסה להוריד מחירים במהלך המכונה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אלא ששינוי הליכי התקינה לא עובד בגלל מחלוקות מול משרד הבריאות, משרד האוצר ובירוקרטיה במכון התקנים.
רופא אליל כלכלי נוסף במחלקת התרופות הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמבחינתו מונופולים בתחום המזון והבנקים הם בובות וודו אפריקאיות, שאם ידקרו אותם יוקר המחיה יעלם. תרופות הפלא שלו נמכרות בבית המרקחת המכונה משרד האוצר.
מדובר בין השאר במסים נוספים על הבנקים, הגדלת תקרת הפטור ממע"מ על קניות בחו"ל ל-150 דולר, רפורמה שנויה במחלוקת בתחום החלב ועוד. בהתקרב מועד הבחירות הכונו לאפשרות להפחתת מס הבלו על בנזין למכוניות.
לנגיד יש מה לומר גם לשר האוצר: "העמדה המקצועית שלנו היא שלא רק שהעלאת הפטור אינה נכונה, אלא דווקא יש להפחית את הפטור היוצר עיוותים בשוק ובטווח הבינוני יפגע אנושות בעסקים המקומיים. הפתרון אינו העלאת הפטור שמעוות את התחרות, אלא פישוט היבוא והורדת חסמים".
השיא הוא ששרי האוצר והכלכלה מתגוששים על טיב המהלכים שלהם, אז למי להאמין? שר הכלכלה ביקר קשות את התכנית של הפטור של סמוטריץ' וקרא לו לעצור את המהלך מחשש לגורל העסקים. סמוטריץ' מצדו טען על תכנית סל המוצרים של ברקת: "לא נעים לי אבל הרבה זמן לא שמעתי על רעיון אווילי כל כך". שני הצדדים צודקים, אבל בניגוד למצופה לא נאחל לשני הצדדים בהצלחה, כי הקרקס הזה הוא על חשבוננו. אז מהי באמת התרופה הכלכלית האפקטיבית?
הרצפט של פרופ' ירון להורדת חום המחירים הוא "שינויים מבניים ותשתיתיים עמוקים: הסרת חסמי יבוא, הכנסת שחקנים חדשים לשוק וטיפול ברגולציה שמקשה על התחרות. ישראל היא 'מדינת אי', והדרך היחידה להוזיל מחירים לאורך זמן היא פירוק הריכוזיות ופתיחת השוק".
אלא שבמסגרת מאבק ההישרדות ממשלת נתניהו מתעלמת מכל אלה למרות שיוקר המחיה עומד בראש סולם העדיפויות המטריד את האזרח. פעם זה הציק גם לנתניהו, אבל היום הוא מוטרד בעיקר משלושה נושאים ויוקר מחיה אינו בתוכם (למעט יוקר המחיה של משפחתו).
הוא מוטרד ממשפטו הפלילי, אסון 7 לאוקטובר, ופרשת קטארגייט. את יוקר המחיה יצליח לנפנף באמצעות פירוטכניקה באחת מתחנות הדלק או קניית מנת פלאפל בראשל"צ בשטר של 50 שקל שנמצא בכיסו עוד מהבחירות הקודמות.
וכמו תמיד צריך לשאול איפה האופוזיציה? תודה לשואל, כי השבוע חדשות טובות. נפתלי בנט יצא מהכפור והשיק תכנית סיוע בעיקר לאנשי מילואים. משרתי צבא יזכו לחשמל מים וארנונה בחצי מחיר, תואר ראשון חינם ומענק של מיליון שקל לקניית דירה ראשונה ומעונות חינם. מומאיפה הכסף? מההטבות שישללו מאלה שלא ישרתו. מנגנון השתמטות נאמד בסכום כספי של 100 מיליארד שקל. גם אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, השיק תכנית כלכלית.
ועדיין חסרות לי אמירות כלכליות חברתיות של יאיר לפיד מיש עתיד, ששיחק עד כה מצוין במגרש הכלכלי (איפה הכסף) ובוודאי מהדמוקרטים של יאיר גולן.
ההבדל בין המפלגות הללו בנושאי צבא חוץ וביטחון (למעט יאיר גולן, שמוכן לשתף פעולה עם מפלגות הערבים) דק כמו קצה של דיו. אבל בתחום יוקר המחיה יש לכל אחד מה למכור, מה גם שבנט, ליברמן ולפיד כבר הוכיחו את עצמם בתחומים אלה.