המעסיקים מורידים את מושגי ה"גמישות" ו"איזון בית-עבודה" מפרסומי המשרות ומחזירים את דרישת ה"נוכחות חובה" במשרדים. המטוטלת, שבארבע השנים האחרונות נדמה היה כי נתקעה בצד העובד, נעה בעוצמה חזרה לכיוון המעסיק.
שיעור הישראלים שעובדים במשרה מלאה מהבית ירד מ-39% בתחילת 2024 ל-22% בתחילת 2026, לצד עלייה של 2% בלבד בשיעור העובדים המשלבים עבודה מהבית בחלק מימות השבוע - העומד כיום על כ-38%.
הצד השני של הסקאלה מראה עלייה בשיעור העובדים במשרה מלאה מהמשרד שעמד על 40% לעומת 25% אשתקד. כך על פי נתוני סקר חברת הייעוץ תפן.
החרגת עובדי ההייטק, עם זאת, מציגה שיעור גבוה יותר של ישראלים העובדים מהבית, כאשר 90% מהם ממשיכים לשלב עבודה מהבית; 9% במסגרת משרה מלאה ו-81% במשרה היברידית המשלבת 1-3 ימים בשבוע במשרד.
רק 10% מעובדי ההייטק עובדים רק במשרד, ובסקר אף צוין כי כמחצית מכלל עובדי הטכנולוגיה שעובדים מהבית ישקלו לחפש מקום עבודה חלופי אם המעביד יחייב אותם לחזור לעבודה מלאה במשרד, וכ-39% מהם הצהירו כי דרישה זו תוביל אותם לעזוב את המשרה ולחפש חדשה.
רוב המעסיקים נוטים לשלב עבודה מהבית
מגמת חזרת העובדים הישראלים למשרד אמנם מתרחבת, אך רוב המעסיקים הישראליים עדיין נוטים לאפשר שילוב עבודה מהבית. כ-55% מהם מאפשרים זאת לצד דרישה כי עיקר פעילות העובדים תבוצע במשרד לצד אפשרות שילוב 1-2 ימים בשבוע במסגרת עבודה מהבית.
מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית ובעלים בחברת הייעוץ Tefen, מסבירה כי "ישראל אינה ייחודית בנושא. מדובר במגמה עולמית של חזרה לעבודה מלאה במשרדים, שאצלנו נכנסת בעיכוב בשל המלחמה.
"הנושא אף עלה בפורום המנכ"לים של ישראל האחרון, במסגרתו מספר מנהלים העלו כי לראייתם ניתן להחליף את רוב העובדים מהבית ב-AI או ברובוט, שכן אין לעובדים אלו כל ערך מוסף בעיניהם. זה דבר שגם העובדים צריכים לקחת בחשבון.
"לצד זאת, חשוב לציין כי אין שום סקר מקצועי-מחקרי הבוחן התנהגויות שהציג פגיעה בפרודוקטיביות של מקומות העבודה כתוצאה מעבודה מהבית. מה שכן נמצא הוא שפרודוקטיביות העובד בבית תלויה בתמהיל של פרמטרים ומשתנים ייחודיים ובהם אופי העובד, אופי ודרישות מקום העבודה והסיטואציה".
גורמים במשק עם זאת מוצאים גם יתרונות להחזרת העובדים למשרדים. ביצור-פרנס: "ניתן לציין את צורך הארגונים להתייעלות וההערכת חלקם, כי חיוב העובדים לחזור לעבודה במשרדים ינפה עבורם חלק מכוח האדם שכן יהיו עובדים שיתפטרו כתוצאה מכך, והדבר יאפשר לארגון 'להתייעל' מבלי לבצע התייעלות בפועל".
נציין כי בצד 45% המעסיקים השוללים עבודה מהבית כלל, נמצאות גם חברות ההזנק הישראליות, שמנהליהן מוצאים את מסגרת ה'עבודה מהבית' כפוגעת ביכולת החברות לצעוד במהירות קדימה.
אילון אלחדד, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר Echo המספקת תשתיות ענן מאובטחות לארגונים, תיאר ראייתו לוואלה כסף: "כשאתה יושב לבד בבית ועושה את העבודה שלך, אתה לא יוצר תרבות ארגונית, שלראייתי הכרחית ליצירתיות וההתקדמות מהירה הנדרשת בסטארט-אפים.
"בעבודה מהבית אין את הפסקות הצהריים ביחד, הצחוקים שנוצרים בחברותא, וחסרה בכלל היכולת ליצור תרבות ארגונית של 'ביחד'. חשוב לזכור כי שכבת הגיל המאפיינת חברות הזנק היא צעירה יחסית, וכי מדובר בעובדים שאותו 'ביחד' הוא חלק ממה שהם מחפשים."
אלחדד, שמנהל כיום 35 עובדים - מהם 28 בישראל והשאר בארה"ב, הוסיף כי "אחד היתרונות של סטארט-אפ הוא היכולת שלו לרוץ מהר. בעיניי ריצה זו מתאפשרת כתוצאה מאותה תרבות ארגונית שנוצרת מהאינטראקציה בין העובדים במשרד לצד זמינות העובדים אחד לשני.
"הדבר שקוף למבקשים לעבוד בחברה כבר בתהליך הגיוס, ואנו קיימים כבר כשנה עם צפי להגדיל את כמות העובדים לכ-90, לאחר שהשלמנו גיוס של כ-50 מיליון דולר בעשרת החודשים האחרונים. יש משהו בקרבה הפיזית עם אדם, ולכן חשוב לנו לפגוש המועמדים ולבחון החיבור עימם ולא לבצע ראיונות בזום.
"קרבה זו מעניקה לדוגמה לעובדים את היכולת להתייעצות הדדית מהירה, דבר שקשה לעשות מרחוק. החברה שלנו אמנם צעירה אך אנו כבר מוכרים לעשרות לקוחות, ובחינת המציאות מלמדת כי קרבה זו מאפשרת גם למידה והאצת תהליכים. כלומר בפועל, כל אינטראקציה בין העובדים מקדמת את הסטארט-אפ למקום חדש.
"לכן אני די בטוח שאם היו עושים סקר דומה שפונה רק לסטארט-אפים של עד 100 עובדים - התוצאות היו מובהקות לכיוון עבודה מהמשרד בלבד".
"צעדים בלתי הפיכים"
שיעור העובדים הישראלים בסטארט-אפים, עם זאת, הוא חד ספרתי, אך לצידם גם מפעלים ופסי ייצור שאינם יכולים להרשות לעצמם עבודה מהבית.
ביצור-פרנס: "רוב המשק הישראלי אינו הייטק ובחלקו, דוגמת התעשייה היצרנית, לא הייתה התנהלות של לעבוד מהבית, וזאת יחד עם ארגונים שמרניים יותר שגם הם לא אפשרו עבודה מהבית. אך לצידם היו חברות רבות שכן עשו זאת, וחלקן אף ביצעו צעדים בלתי הפיכים שכבר לא יאפשרו להם חזרה מלאה לעבודה במשרד.
"המחשבה של אותם ארגונים הייתה שעבודה היברידית כבר טבועה בשוק העבודה הישראלי והם ניצלו זאת כדי לחסוך בעלויות התפעול דוגמת שטח נדל"ן, חשמל, מים, האכלה של עובדים ועוד. סביר כי רוב החברות הללו כבר לא יחזרו בשנים הקרובות לעבודה מלאה במשרד.
"יש גם דור שגדל בעולם תעסוקה בו משרה היברידית הפכה לדבר בסיסי כמו קרן פנסיה או ימי מחלה וחופשה. גם בהיבט זה יהיה קושי להחזיר את הגלגל אחורה. לעובדים, עם זאת, כדאי לדעת כי מגמת החזרת העבודה למשרדים היא אחד הסממנים לכך שאנו בתחילתו של שוק מעסיקים".
המעסיקים מפטרים יותר, מורידים הטבות, מחליפים משרות ב-AI, וניכר כי כלל השוק משתנה. ביצור-פרנס: "חלק מהשינוי נובע מחזרת אנשי המילואים לפוזיציות הקודמות שלהם ומחזרת המשק לשגרה. הדבר יוביל לעליית היצע העובדים בתקופה בה קצב פתיחת משרות חדשות בהייטק יורד, ועובדים שלא ימציאו עצמם מחדש ייתכן ולא יצליחו למצוא עבודה".