בפתיחת שנת 2026, שידרה הטלוויזיה הממלכתית בסין תיעוד דרמטי: גבר אזוק, עם קפוצ'ון על הראש, מובל ממטוס בשדה תעופה בבייג'ינג. זה היה צ'ן ג'י, בן 38, מייסד Prince Holding Group, אחד האנשים שנחשבים למוח מאחורי אימפריית הונאות מהגדולות באסיה. יום קודם לכן הוא נעצר בקמבודיה והוסגר לסין, אחרי שנים של שמועות, הכחשות והגנה פוליטית מרחוק.
לרכישת מטבעות דיגיטליים. וואלה קריפטו >>
אלא שבעוד המעצר תופס את הכותרות, שאלה אחת ממשיכה לרחף באוויר: מה באמת קרה ל-127,271 מטבעות ביטקוין, בשווי של כ-15 מיליארד דולר, שיוחסו לצ'ן.
באוקטובר 2025 הודיע משרד המשפטים האמריקאי כי החרים מצ'ן כמות שיא של ביטקוין, במסגרת כתב אישום רחב על הונאות, הלבנת הון וניהול מתחמי עבדות בקמבודיה. ארה"ב ובריטניה אף תיאמו סנקציות נגד 146 גורמים הקשורים לקבוצה. המסר היה חד: מערכת האכיפה המערבית הצליחה להכות בראש של פושע קריפטו בינלאומי.
אבל לפי הגרסה הסינית, הסיפור הזה מתחיל הרבה קודם.
בדצמבר 2020, כך לפי כלי תקשורת בסין, מאגר כריית הביטקוין של צ'ן נפרץ. יותר מ-127 אלף ביטקוין נעלמו בבת אחת, אז בשווי של כ-4 מיליארד דולר. צ'ן עצמו, כך נטען, שלח מעל 1,500 הודעות והציע פרסים עצומים למי שיחזיר את הכסף. לשווא.
ארבע שנים חלפו, ואז הגיע ההודעה האמריקאית. המספרים התאימו כמעט בצורה מושלמת: אותה כמות ביטקוין שנגנבה ב-2020, הופיעה כעת כ"רכוש מוחרם" בידי ממשלת ארה"ב.
בנובמבר 2025 פרסם המרכז הלאומי הסיני לתגובה לאירועי סייבר דו"ח טכני שטלטל את הסיפור. הממצא המרכזי היה שהביטקוין שנגנב נותר רדום לחלוטין כמעט ארבע שנים, עד שהועבר לכתובות חדשות באמצע 2024. לפי הדו"ח, זה דפוס שלא מאפיין האקרים רגילים, שבדרך כלל מנסים לממש נכסים במהירות, אלא גוף בעל סבלנות ומשאבים של מדינה.
פלטפורמת ניתוח הבלוקצ'יין Arkham Intelligence אף סימנה את הכתובות הסופיות ככאלה המשויכות לממשלת ארה"ב.
סין מאשימה את ארה"ב
מכאן נולדה ההאשמה הסינית החריפה: וושינגטון לא רק החרימה את הכסף, אלא ייתכן שהשיגה את המפתחות הפרטיים כבר ב-2020, באמצעות פריצה, והציגה את הכול בדיעבד כהליך אכיפה חוקי. עורכי דין בסין הצביעו על פרט מטריד: כתב האישום האמריקאי לא מסביר כלל כיצד הושגו המפתחות, מרכיב קריטי בכל תפיסת קריפטו.
בארה"ב שומרים על שתיקה. משרד המשפטים לא התייחס פומבית לטענות, ולא הציג תוכנית לפיצוי אלפי הקורבנות של רשת ההונאות, בהם אזרחים אמריקאים שנפלו ל"הונאות רומנטיות" מתועשות. צ'ן עצמו שכר את משרד עורכי הדין Boies Schiller Flexner כדי לערער על ההחרמה.
התקשורת הסינית בחרה ניסוח בוטה: "黑吃黑", ביטוי שמשמעותו עבריינים שטורפים עבריינים. לטענתה, מאחורי מסכת "השוטר העולמי", ארה"ב פשוט דאגה לשמור את הכסף לעצמה.
ובתוך כל זה, הקורבנות כמעט ונשכחים. לפי הערכות משרד האוצר האמריקאי, הונאות מדרום-מזרח אסיה גרפו בשנה האחרונה לבדה לפחות 10 מיליארד דולר. הכספים שהוחרמו יכלו, לפחות תאורטית, להחזיר חלק מהנזק. בפועל, הם יושבים בכתובות ממשלתיות, גלויים על הבלוקצ'יין אך מחוץ להישג יד.
האימפריה של צ'ן קרסה במהירות. קמבודיה שללה את אזרחותו, הבנק שבשליטתו נכנס להליך פירוק, והוא עצמו מאחורי סורג ובריח. אבל השאלות הגדולות נותרו פתוחות: מי באמת שולט בכסף הדיגיטלי? עד כמה מדינות מוכנות ללכת רחוק במרחב הסייבר? ומה המשמעות של כל זה לעתיד הביטקוין והאמון במערכת הפיננסית המסורתית?
15 מיליארד דולר, שקופים וניתנים למעקב, נמצאים בידיים של מדינה אחת. הסיפור עוד רחוק מלהסתיים, והוא כנראה אומר לא פחות על יחסי הכוחות בעולם מאשר על פשעי הקריפטו עצמם.