"להערכתנו הראשונית, הנזק הכספי המצטבר לציבור המבוטחים בגלל שנמנע מהם ליווי של עובדות סוציאליות עצמאיות בוועדות הרפואיות עומד על מאות מיליונים. זה לא דיון תיאורטי, אלא כספים, קצבאות ושירותי שיקום שלא מגיעים ליעדם. מקורו בהסדר מיושן ובחוזר שהוציא בעבר המוסד לביטוח לאומי. אנחנו מכירות היטב את המערכת ואת המחיר שההתייצבות מול הוועדה גובה. ובימים אלה, אחרי שנים קשות שבהן הצטרפו למעגל הזכאים רבבות, לכל אחד ואחת מגיע למצות זכויות עד השקל האחרון. בלי ליווי רגיש טראומה, רבים יוצאים עם החלטה שלא משקפת את מצבם", אומרות נעמה משלי ואפרת קפלן, חברות ארגון העו"ס הלאומי.
הדברים נאמרים על רקע דיונים מתוחים שמתקיימים בימים אלה בוועדת העבודה והרווחה, סביב הצעות חוק המבקשות להגביל את שכר הטרחה שגובים עורכי דין וחברות בייצוג נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. בעוד שבחוק הביטוח הלאומי כבר קיים הסדר שמציב תקרות שכר טרחה בתביעות נכות כללית ונפגעי עבודה, היעדר חקיקה מקבילה בזירה הביטחונית הוביל להצפת תלונות על חוזים דרקוניים ועל שכרי טרחה מופרזים.
לפי נתוני הביטוח הלאומי, נכון לספטמבר 2025, מאז 7 באוקטובר 2023 הוכרו 79,991 נפגעי איבה אזרחיים. במשרד הביטחון מדווחים כי מאז חרבות ברזל נקלטו באגף השיקום יותר מ־20,000 פצועי צה"ל ומערכת הביטחון. על רקע זה, ובעיקר לנוכח ריבוי פגיעות נפשיות, שלח ארגון העו"ס הלאומי נייר עמדה ליו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר. במסמך צוין כי לפי חוזר משנת 2015, ייצוג או טיעון בשם מבוטח בפני ועדה רפואית שמורים לעורכי דין בלבד, מכוח סעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין והלכת בג"ץ 4223/12, בעוד שעובדת סוציאלית רשאית להגיע רק כמלווה ללא תגמול, ובלבד שלא תטען בשם המבוטח. לטענת הארגון, ההבחנה הזו הופכת קריטית במיוחד כשמדובר במי שמגיע לוועדה במצב נפשי שברירי. "עבור נפגעי פעולות איבה ומתמודדים עם פגיעות מורכבות, המפגש עם הוועדה הרפואית הוא לעיתים קרובות אירוע מציף שמעלה מחדש את הטראומה. עובדת סוציאלית מלווה יודעת לזהות סימני דחק, להרגיע ולתווך את הסיטואציה", נכתב בנייר העמדה.
הארגון מצביע על כך שתיעוד מדויק ומפורט של הלקות בפרוטוקול הוועדה הוא שער לשירותים משלימים, בהם סל שיקום ממשרד הבריאות וסיוע מאגף מוגבלויות במשרד הרווחה. מבחינתו, זהו מיצוי זכויות מתוך הבנה שיקומית: עו"ס שמכירה את שפת המערכת מוודאת שההיבטים התפקודיים והחברתיים לא נבלעים בין סעיפים רפואיים, ומפחיתה את הסיכון שהמבוטח ייפול בין הכיסאות בנקודת ההכרעה. בנוסף צוין כי היא מוסמכת להגיש דו"ח סוציאלי מפורט, המשמש כלי עזר לרופאי הוועדה בקביעת אחוזי נכות המשקפים את המציאות.
"בעיניי, הוועדה הרפואית בנכות כללית היא נקודת הכרעה עם משמעות כלכלית ישירה", אומרת מרים רייס, חברת ועד ארגון העו"ס הלאומי, בהסתדרות הלאומית : "לא רק בשאלה אם תינתן קצבה, אלא גם במה שיירשם בפרוטוקול ויקבע אילו שירותים ייפתחו בהמשך, כמו הכרה באגף מוגבלויות, סל שיקום או מסגרות יום שיקומיות לילדים. אצל מי שחוו טראומה, עצם המעמד עלול לשבש תפקוד ולהוביל לתשובות חלקיות, והפער הזה עלול להסתיים בהחלטה שלא משקפת את המצב וגם באי מימוש זכויות. התפקיד שלי הוא לסייע לאדם להציג תמונה מסודרת ומדויקת, לתרגם השלכות תפקודיות לשפה שהמערכת פועלת לפיה, ולהקטין טעויות שמיתרגמות לפגיעה כלכלית. גם בפרטים לכאורה טכניים, כמו סטטוס אשפוז, דיוק בנוסח יכול להשפיע על ההכרה ועל היציבות הכלכלית של המשפחה".
"שלושה דברים אמורים להיות מובנים מאליהם, אבל כרגע הם לא", אומר עו"ד אילן קמינצקי, המייצג את ההסתדרות הלאומית: "האחד, אין מי שמכיר טוב יותר את מבוך הוועדות מעובדות סוציאליות, ולכן ההכרה בהן כשירות משלים היא הכרח, לא מותרות. הן לא מתחרות בייצוג משפטי, הן מביאות קשב, הכלה והבנה של מצוקה, ומאפשרות לאדם להשמיע את מצבו בשפה שהמערכת יודעת לתרגם להחלטה. השני, אין הצדקה לדרוש מעו"ס עצמאית לעבוד בחינם, כאילו הזמן והמקצועיות שלה לא שווים דבר. והשלישי, מדינה שמצהירה שהיא עומדת לצד אזרחיה לא יכולה להשאיר אותם לבד מול ועדה ואז להתפלא שהתוצאה אינה משקפת את המציאות".
בסופו של דבר, מבקשות העובדות הסוציאליות העצמאיות לתקן את החוק כך שליווי סוציאלי יוכר כשירות משלים וחיוני שאינו מתחרה בייצוג משפטי, להתיר את נוכחותן בוועדות רפואיות ולאפשר להן להציג את ההיבטים התפקודיים והחברתיים של הפונה, תוך החרגתן מהאיסור על ייצוג או דיבור בוועדות.
"מה שמונח כאן על הכף אינו דיון בשכר טרחה בלבד, אלא היכולת של המדינה לקיים התחייבות בסיסית כלפי מי שפונים אליה", אומר איתמר שרוני, מנכ"ל ההסתדרות הלאומית. "הפער המסוכן הוא בין זכות שנכתבת לבין זכות שממומשת. ליווי סוציאלי אינו תחליף לייצוג משפטי, אלא רכיב משלים שמסייע לוועדה לראות תמונה שלמה ולהגיע להכרעה מדויקת והוגנת. אני משוכנע שהמדינה תקבל החלטה נכונה ותסיר חסם מיותר".