בית משפט השלום בכפר סבא קיבל את תביעתה של נטע חזן, מורה ופעילת שלום, נגד ארגון "עד כאן - צעירים למען ישראל" ומנכ"לו גלעד אך, וחייב אותם לשלם לה פיצוי בסך 240,000 שקל בגין פרסום לשון הרע חמורה - וכי הפרסומים שייחסו לה קשר עם הבטחון המסכל הפלסטיני היו "שקריים והתבססו על מסמך מזויף".
השופט רונן פלג קבע בפסק דין מפורט בן 41 עמודים כי ממצאי התחקיר פגעו קשות בשמה הטוב של חזן, כי הארגון פרסם האשמות חמורות מבלי לנקוט אמצעים סבירים לבדיקת אמיתות המידע ומבלי לתת לחזן זכות תגובה. כהמשך לפרסום התחקיר ניהל ארגון "עד כאן" קמפיין תקשורתי בעניין ואף פירסם והפיץ עצומה הקוראת לפרקליט המדינה דאז לעצור ולחקור את חזן - מהלך שהוביל בתורו למתקפה חריפה עליה, להאשמות של בגידה ואיחולי מוות ברשתות החברתיות ואף לפיטוריה מהעבודה.
באופן יוצא דופן, מציין השופט בפסק דינו כי ייתכן וארגון "עד כאן" שוטה בעצמו על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים - "למרבה האבסורד, הנתבעת 1 (עמותת עד כאן), המתנגדת לקשרי ישראלים עם גורמים מהביטחון המסכל הפלסטיני, בין היתר מחשש שישטו בהם לצרכיהם, פנתה בעצמה לבכיר לשעבר באותו ביטחון מסכל, ולא מן הנמנע כי מצאה את עצמה משוטה על ידו".
ביולי 2019 פרסם ארגון "עד כאן" תחקיר שטען כי חזן, שהתנדבה אז בארגון "לוחמים לשלום", שיתפה פעולה עם הביטחון המסכל הפלסטיני ותיאמה פעילות אנטי-ישראלית עם גורמי מודיעין פלסטיניים - מעשה המהווה עבירה פלילית חמורה. התחקיר הציג סיפור גדול, סבוך ומורכב של קשרים אפלים עם אנשי מנגנוני ביון פלסטינים, לכאורה במאמץ לייצר פעילות אנטי-ישראלית ועוד - זאת תוך התבססות בין היתר על מסמך שיוחס לבכיר בביטחון המסכל.
הארגון פרסם את התחקיר ואת המסמך "המרשיע" באתר שלו וברשתות החברתיות, והפיץ עצומה לפרקליט המדינה עליה חתמו יותר מ-1,000 איש. בעקבות הפרסום, חזן נחקרה במשטרה תחת אזהרה, פוטרה מעבודתה וקיבלה מאות תגובות שכללו איומים והסתה ברשתות החברתיות. הפרסומים כללו קריאות לדין וחשבון חמור, כאשר גולשים כתבו תגובות כמו "בוגדת", "דין רודפת", "עונש מוות", ו"כיסא חשמלי". החקירה המשטרתית נסגרה ללא אשמה פלילית.
לפי השופט פלג: "הממצאים שהוצגו והעדויות שנשמעו מטילים ספק של ממש באותנטיות של מסמך אבו עם, ולמעשה יש בהם כדי לחזק את החשד שהוא מזויף".
בית המשפט ציין כי המסמך הגיע לנתבעים מיצחק מגרפתה, פעיל ימין שכבר הורשע בעבר בהוצאת לשון הרע נגד חזן באותו עניין בדיוק. השופט הדגיש כי מגרפתה אף פרסם בפייסבוק שיש לו גישה ל"ארגז חותמות של בעלי תפקידים ברשות הפלסטינית", אך למרות זאת - הנתבעים בחרו שלא להסיר את הפרסומים ונמנעו מלזמנו למתן עדות בתיק.
אחראי באופן אישי
בית המשפט דחה את הגנת תום הלב של הנתבעים וקבע כי הם לא נקטו אמצעים סבירים לבדיקת אמיתות המידע לפני הפרסום. "המחדל הבולט ביותר, והניכר לעין, בהתנהלותם של הנתבעים במקרה שלפניי, הוא שהתחקיר והפרסומים הנלווים פורסמו מבלי שהם פנו אל התובעת כדי לקבל את התייחסותה ואת תגובתה", כתב השופט. "לא הוצג שום הסבר מטעם הנתבעים לכך שהם לא פנו אל התובעת ואל ארגון 'לוחמים לשלום'", הוסיף השופט, וקבע כי "התנהלות שכזו יכולה להעיד על חוסר מקצועיות, על פזיזות ועל דחף לפרסם".
יתרה מכך - בפסק הדין מצוין שעמותת עד כאן דחו פניות מחזן בדרישה להסרת הפרסום, ולא פרסמו הבהרה גם לאחר שערכאה אחרת הטילה ספק במסמך עליו ביססו את התחקיר שלהם.
ארגון "עד כאן" והמנכ"ל גלעד אך (אשר יוצגו ע"י עו"ד מיכאל דבורין), חויבו ביחד ולחוד, לשלם לנטע חזן פיצוי בסך 240,000 שקל. בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הנתבעים נדרשו להסיר ולמחוק את כל הפרסומים תוך 14 יום, ולפרסם את פסק הדין ותמציתו באתר האינטרנט שלהם ובכל הרשתות החברתיות.
השופט קבע כי גם המנכ"ל גלעד אך אחראי באופן אישי, שכן הוא בדק את הפרסומים, אישר אותם, וחתם באופן אישי על העצומה לפרקליט המדינה. "תפקיד ארגוני אינו מקנה חסינות כאשר האדם מבצע בעצמו את יסודות העוולה", כתב השופט.
"הם ציפו שאשב בצד ואתחבא וקיבלו בדיוק ההפך"
התובעת, נטע חזן, אשר יוצגה ע"י עו"ד קרין וינד ממשרד קלעי-רוזן מסרה: "ארגון עד כאן פועל כבר שנים לא רק נגדי אלא כנגד מחנה שלם - הם עושים את כל זה כדי חהפחיד ולהשתיק אותנו, כדי שנחשוב שפעילות לקידום שלום בין ישראלים לפלסטינים היא אסורה - הכל כחלק מקמפיין דה לגיטמציה פוליטי שלהם בו האמת היא לא אופציה. בעקבות פרסום התחקיר השקרי נגדי ספגתי שנאה, איחולי מוות ואיומים, איבדתי פרנסה וחוויתי מתקפות ארסיות. הם ציפו שאשב בצד ואתחבא וקיבלו בדיוק ההפך - אני גאה שלמרות הכל הבסתי את מכונת השקר והתעמולה שלהם שרדפה אותי ממניעים פוליטיים, ומצפה לפיצוי מלא עד השקל האחרון".
מטעמו של גלעד אך נמסר: "עד שלא ראינו בעינינו לא האמנו: מערכת המשפט החליטה לסכל את אנשי המחנה הלאומי, ולהבהיר לציבור-במדינת ישראל יש חופש ביטוי רק לצד אחד".
אך גם האשים את השופט בכך שפסק על סמך מסמך אחד. "השופט בחר להיצמד למסמך אחד מתוך מחקר שלם ,שהמקור שלו נפטר בנסיבות עלומות לאחר שנעצר על ידי הרש"פ, ובמהלך הזוי קיבל את גירסת ארגון השמאל הקיצוני במלואה תוך התעלמות מוחלטת מהראיות שהוגשו לו".