המסלול האיראני: כך הופכת דה-הומניזציה של חילונים למכונת השמדה כלכלית

לפני שהשתלט על איראן אחרי המהפכה האיסלמית רוחאללה ח'ומייני ככהן דת מוסלמי-שיעי התבטא נגד מוסלמים שאינם דתיים. הוא אמר שמוסלמים שנולדים להורים מוסלמים וכופרים באיסלם, כלומר לא מוסלמים מאמינים דתיים, הם בוגדים שצריך להוציא להורג. הוא אמר שכל מי שמתנגד לשלטון מוסלמי "הם קבוצה של כופרים" וצריך להוציאם להורג. בין השאר ציין גם ש"חייו של כופר הם חסרי ערך מאחר שאין בהם תוחלת או תועלת".

המשטר האיראני, שטבח ב-20 אלף או אפילו 30 אלף מפגינים, מורכב משליטים פסיכופטים שמנהלים משטר דתי ורצחני באיראן מאז 1979. מי שממלא את שורות משמרות המהפכה הם בעיקר דתיים פנאטיים צעירים יותר שבמשך שנים כוהני הדת שטפו את מוחם והסיתו אותם נגד המערב, ישראל וגם נגד מוסלמים לא מאמינים. ולכן הם לא היו צריכים יותר מהוראה מלמעלה כדי לטבוח כפי שטבחו בבני עמם - באחיהם, בחבריהם לכיתה, בילדים של החברים שלהם. זה מה שדת ואידיאולוגיה קיצוניות עושות. דה-הומניזציה לכל מי שאינו חלק מהתנועה הקיצונית.

כשחבר הכנסת אייכלר, שהולך להיות סגן שר התקשורת אחרי עוד דיל מלוכלך ומושחת עם בנימין נתניהו, אומר על חילונים שהם "בהמות אדם, חיות דו-רגליות" ומכריז ש ש"ישראל היא מדינת אויב" זה לא בא משום מקום. הרבה מהחרדים הם עוכרי ישראל. הם לא מאמינים בישראל, מתנגדים לציונות ואף שונאים חילונים. דעתו של אייכלר אינה "דעת מיעוט" בקרב החרדים.

אפילו רב "מיינסטרים" כמו הרב הראשי של ישראל יצחק יוסף, אמר לאחרונה שחילונים מפיצים מחלות. ומה שהולך בדרשות של רבנים רבים זו שנאת חילונים פר-אקסלנס. ממש טקסטים של פונדמנטליסטים מוסלמים כנגד ציונים.

אנחנו יודעים שדה-הומניזציה במערכה הראשונה תוביל לטבח דתי בחילונים שרוצים חופש במערכה האחרונה. זה ברור מאירועי איראן בשבוע שעבר. אבל מה קורה במערכות בין לבין?

אז שוב, לפי התקדים האיראני, אנחנו יודעים שמה שקורה במערכות בין לבין זה השתלטות דתית על מוסדות מדינה וכסף המדינה.

אחרי המהפכה האיסלמית ב-1979 - שהצליחה הרבה בגלל שיתוף פעולה של קומוניסטים, סוציאליסטים, סטודנטים חילונים ופונדמנטליסטים - האיסלמיסטים השתלטו על נכסיו של השאה והקימו "עמותות דתיות" ("העמותות למען המדוכאים"') שצברו כסף, שהיה אמור לעבור לעניים. זה, מן הסתם, אף פעם לא קרה. האיסלמיסטים הפסיכופטים השתלטו על המדינה. לאחר מכן "הופרטו" מוסדות מדינה שרבים מהם מצאו את עצמם בידיים של עמותות דתיות. במהרה הצליחו להקים רשת של עמותות דתיות שתמכו ומימנו את משמרות המהפכה.

כחלק מההפיכה האיסלמית הוקמו "בתי דין" דתיים ששפטו והענישו כל מי שנחשד בסיוע לשאה. חילונים שלא בהכרח היו קרובים לשאה אבל עבדו בחברות וארגונים בינלאומיים או עם חברות וארגונים בינלאומיים עמדו בפני בתי הדין האלה, בהם נקבע שהמדינה תחרים להם את הנכסים ואת חשבונות הבנק שלהם. מדובר על מאות אלפי אזרחים מוסלמים חילונים שהנכסים שלהם בשווי מיליארדי דולרים הולאמו על ידי פונדמנטליסטים דתיים.

עם הכסף הזה הפכו את משמרות המהפכה לארגון צבאי ומשטרתי חזק יותר ועשיר יותר מאשר הצבא האיראני והמשטרה האיראנית ביחד.

עד אמצע שנות השמונים כל התעשיות "הופרטו" אבל עברו, בעצם, לידיים של עמותות דתיות ומשמרות המהפכה. בין 70% ל-80% מכל הכלכלה האיראנית בעצם היתה בשליטת הדת, והכל מחוץ לתקציבי הממשלה. בשנות ה-2000 משמרות המהפכה קיבלו את השליטה על הנפט, הגז, הנמלים, הטלקומוניקציה, המכרות, הבנקאות והלוגיסטיקה באיראן. הכל דרך תהליך "הפרטה" ו"מודרניזציה של הכלכלה" אבל הכל בעצם גניבה מכל אזרח יצרני באיראן - פר אקסלנס.

ועכשיו הרשויות באיראן דורשות סכומים כבירים מבני המשפחות של עשרות אלפי ההרוגים שנרצחו על ידי משמרות המהפכה. עוד דרך לגנוב כסף מאיראנים אל איסלמיסטים.

לפי החוק השיעי, צריך לכרות את יד ימין של כל גנב (מעל סכום מסוים, בכל זאת) אבל גניבה של מיליארדים מהחילונים המוסלמים נסלחה, כמובן, כי היא נעשתה "בשם הדת" למען מטרות דתיות. ככה כוהני הדת, בכל דת, מתנהגים לאורך ההיסטוריה. אם הם קתולים, סונים, שיעים או יהודים, גניבה למען הדת היא תמיד מוצדקת מבחינת הדתיים.