ביום רביעי תצביע הכנסת בקריאה ראשונה על חוק התקציב, שפורסם היום. תקציב 2026 מאופיין בהיקף הוצאה חריג ובריבוי סעיפים כלליים, ובמבנה שמעניק לממשלה גמישות תקציבית עודפת בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים.
התקציב נשען על רזרבות, הרשאות להתחייב וסעיפים כלליים, שמאפשרים העברות תקציביות משמעותיות במהלך השנה. המשמעות היא שפחות כסף מוכרע בכנסת בזמן החקיקה, ויותר כסף מוכרע בהחלטות ממשלה ובהעברות תוך־שנתיות, הרחק מהדיון הפומבי ומהפיקוח הפרלמנטרי המלא.
אחד הביטויים המרכזיים לגמישות התקציבית בתקציב 2026 הוא הרזרבה הכללית, שעומדת על 10 מיליארד שקלים. מדובר בכסף שאינו מיועד מראש למטרה מסוימת, אינו מחולק לפי תחומים ואינו כפוף לקריטריונים פומביים. הרזרבה מאפשרת לממשלה להזרים כספים במהלך השנה בהתאם להחלטות שתתקבלנה בהמשך, מבלי לשנות את חוק התקציב עצמו.
לצד הרזרבה, התקציב כולל היקף חריג של הוצאה מותנית בהכנסה, יותר מ-77 מיליארד שקלים. זהו כסף שאינו חלק מתקציב "סגור", אלא מותנה בהתממשות הכנסות המדינה. ברגע שההכנסות מתממשות, ההכרעה לאן ינותב הכסף מתקבלת תוך כדי השנה, בשלב שבו מנגנוני הפיקוח חלשים יותר.
מוקד נוסף של גמישות תקציבית עודפת נמצא במשרד ראש הממשלה. תקציב המשרד חוצה את רף 6 מיליארד השקלים וכולל סעיפים כלליים, ובראשם "פרויקטים והחלטות ממשלה רוחביות". סעיפים אלה אינם מגדירים מראש יעדים, מוטבים או חלוקה ענפית, ומאפשרים שינוי סדרי עדיפויות ללא דיון תקציבי מלא בכנסת.
גם המשרד לשירותי דת, עם תקציב של כ-887 מיליון שקלים, ותקציב הרשויות המקומיות, שמגיע לכמעט 7 מיליארד שקלים, מאופיינים בפירוט מוגבל ברמת חוק התקציב. ההכרעות בדבר חלוקת הכסף בפועל מתקבלות בשלב הביצוע, ולא בשלב החקיקה.
בנוסף, במספר משרדים נרשמים פערים משמעותיים בין ההוצאה השנתית לבין ההרשאה להתחייב. הרשאות התחייבות גבוהות יוצרות התחייבויות לשנים הבאות ומגבילות את שיקול הדעת של ממשלות עתידיות, גם אם ההשלכות המלאות יתבררו רק בהמשך הדרך.
לכל אלה מצטרף ריבוי של סעיפים כלליים כמו "הוצאות שונות" ו"הוצאות אחרות", לצד קביעה מפורשת בדברי ההסבר שלפיה הפירוט המלא יופיע רק בחוברות החיוביות ובהחלטות ממשלה עתידיות. כלומר, כבר בשלב החקיקה מוצהר שלא כל התמונה התקציבית מונחת על השולחן.
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, אמר כי "תקציב 2026 של נתניהו וסמוטריץ' הוא תקציב ההשתמטות: מדכא צמיחה, מרעיף הטבות מפליגות על המגזרים המקורבים לצלחת, מפרק את מעמד הביניים הישראלי.
"שוב 15 משרדים מיותרים, שוב מעל 5 מיליארד ש"ח כספים קואליציוניים, כ-1.3 מיליארד ש"ח (!) למשרד ההתיישבות של סטרוק, הקופה הקטנה של שר האוצר. גזירות 2024 ממשיכות, הגירעון ימשיך להיות גבוה, יחס חוב-תוצר יעלה, הביזה הקואליציונית תימשך, ורבבות של בורים ומשתמטים ימשיכו לחגוג על חשבון מעמד הביניים הישראלי.
"מי שמתנגד לחוק ההשתמטות - חייב להתנגד לתקציב ההשתמטות. המשק הישראלי, המעמד המשרת מחכים לבשורה. נביא אותה בממשלה הבאה. בקרוב".