למשוך את הפנסיה ולהשקיע? טרנד הרשת שעלול למחוק לכם את העתיד

בטח נתקלתם בתופעה הזו בטיקטוק או ברילס, בחור או בחורה כריזמטיים יושבים ברכב יוקרה או מול נוף מרהיב, ומסבירים לכם בביטחון מוחלט שהמערכת עובדת עליכם. "למה לתת לכסף לשכב בקרן פנסיה ולחכות לגיל 67?", הם שואלים, "תמשכו את הפיצויים, תמשכו את התגמולים, תקנו דירה, תשקיעו בקריפטו, תחיו את הרגע", ועוד כל מיני קלישאות.

על פניו, זה נשמע מפתה. אף אחד לא אוהב את המחשבה שהכסף שלו נעול, וכולנו רוצים להאמין שאנחנו יכולים להשיג תשואה טובה יותר בעצמנו. אבל מאחורי הסרטונים הקצרים והערוכים היטב, מסתתרת מציאות מתמטית אכזרית שרוב המשפיענים שוכחים, או לא יודעים לספר לכם עליה.

הטעות הראשונה והמיידית במשיכת כספי תגמולים לפני גיל הפרישה היא המפגש הכואב עם רשויות המס. משפיעני הרשת זורקים מספרים לאוויר, אבל המציאות היא שעל פי רוב, משיכה כזו חייבת במס של 35% (לפחות).

זה אומר שאם ראיתם בדוח 50,000 שקל ובניתם עליהם לטיול או לרכב, בפועל יכנסו לכם לחשבון רק כ-32,500 שקל. השאר? הלך למדינה. זהו הפסד מובטח ומיידי שקשה מאוד להחזיר בשום השקעה אלטרנטיבית, בטח לא כשמתחילים מנקודת פתיחה של מינוס 35%.

אבל הכסף הוא רק צד אחד של המשוואה. רוב הציבור מתייחס לקרן הפנסיה כאל "תוכנית חיסכון", ושוכח שמדובר במוצר ביטוחי לכל דבר. בתוך קרן הפנסיה שלכם קיימים רכיבים קריטיים של ביטוח שארים (למקרה מוות חלילה) וביטוח אובדן כושר עבודה.

כשאתם מושכים את הכסף הציבור, אתם פוגעים בבסיס הזה. במקרים רבים, גובה הכיסוי הביטוחי שלכם נגזר מהשכר ומהותק, ובביטוח השארים בפנסיה גם מהצבירה הקיימת. משיכה של הכסף יכולה להקטין דרמטית את הסכום שאתם או המשפחה שלכם תקבלו במקרה אסון, או אפילו לפגוע ברצף הביטוחי שלכם. המשמעות? ברגע האמת, כשבאמת תצטרכו את ההגנה הזו - היא תהיה שווה הרבה פחות ובמקרים מסוימים לא תהיה קיימת כלל.

תומי קובליס, מנכ"ל חברת Cover, מכיר מקרוב את הנזקים של הטרנד הזה. "אנחנו רואים צעירים שמגיעים אלינו אחרי שראו סרטון ברשת, בטוחים שהם גילו סוד שהבנקים מסתירים מהם. הם אומרים לנו: 'אני אמשוך את ה-50 אלף שקל האלה ואעשה איתם תשואה טובה יותר'. אנחנו מיד עוצרים אותם ומראים להם את האותיות הקטנות".

"קודם כל, אנחנו מסבירים להם שה-50 אלף האלו הם לא באמת 50 אלף בגלל המיסוי הכבד", הוא מחדד. "אבל חמור מכך, הם לא מבינים את ההשלכות הביטוחיות. אנשים לא קולטים שמשיכת הכסף היא לא רק פעולה פיננסית, היא פעולה שחושפת אותם לסיכונים ביטוחיים".

"בקרנות פנסיה ובמוצרים פנסיוניים אחרים, המשיכה יכולה להוביל לפגיעה בכיסוי לאובדן כושר עבודה או לביטוח החיים (שארים). כלומר, בשביל רכב חדש או סגירת מינוס זמנית, אנשים מסכנים את רשת הביטחון הכי חשובה של המשפחה שלהם. התפקיד שלנו ב-Cover הוא להיות המבוגר האחראי, להציף את נורות האזהרה האלו ולמנוע מהלקוח לעשות טעות שאי אפשר לתקן".

לדבריו, הטעות נובעת מחוסר הבנה של מנוע הצמיחה המרכזי בחיסכון: הזמן.

"כשלקוח בן 30 מושך 50,000 שקל היום, הוא לא ויתר רק על 50,000 שקל", הוא מסביר. "במונחי פנסיה, בהנחת תשואה סבירה, ה-50 אלף האלו היו אמורים להפוך לכ-200,000 שקל או יותר בגיל הפרישה. המשפיענים ברשת מדברים על הכסף הנומינלי של היום, אבל ב-Cover אנחנו מסתכלים על כוח הקנייה העתידי. משיכה של סכום שנראה 'קטן' היום, היא בפועל ויתור על שנות ביטחון רבות בעתיד".

"מעבר לכך, יש כאן אלמנט פסיכולוגי", הוא מוסיף. "רוב האנשים שמושכים את הכסף בטענה שהם 'ישקיעו אותו בנדל"ן', בסופו של דבר משתמשים בו לסגירת מינוס, חופשה או רכישת רכב. הכסף מתאדה, והחיסכון הפנסיוני נשאר ריק. התפקיד שלנו הוא להיות המבוגר האחראי בחדר, להראות להם את הסימולציה במספרים ברורים ולמנוע מהם לעשות טעות בלתי הפיכה".

יחד עם זאת גם אם הכסף הנמשך הולך כולו לניהול השקעות, ולא מתבזבז על "צריכה פרטית" או כיסוי הלוואות, עלינו לזכור שניהול הכסף בחיסכון פנסיוני הוא מקלט מס (רווח הון), ולכן ניהול השקעות של כסף פנסיוני מחוץ למסגרת פנסיונית, מחייב את מנהל ההשקעות להשיא תשואה שתנצח גם את ההשקעות של החיסכון הפנסיוני (ויש הרבה מסלולים אפשריים בישראל) וגם את הפטור ממס, שקיים בחיסכון הפנסיוני.

חשוב לסייג: הכלכלה היא לא שחור ולבן, וישנם מצבי קיצון שבהם משיכת הכספים היא לא "טעות", אלא כורח המציאות, "אנחנו לא עיוורים למורכבות של החיים", מדגיש קובליס. "ישנם מקרים של מצוקה רפואית קשה, נכות, או משברים כלכליים חריפים שבהם הלקוח חייב נזילות מיידית כדי להציל את הבית שלו או לממן טיפול דחוף. במצבים כאלו, כספי הפנסיה והפיצויים יכולים לשמש כגלגל הצלה אחרון (על פי רוב במקרים כאלה, אין גם מיסוי) ובטח שלא נדרש לשלם לאף גורם, על מנת לבצע את הפעולה, רק להתייעץ עם איש מקצוע".

ההבדל הגדול הוא במניע: המשפיענים ברשת מעודדים משיכה כדי "למנף כספים" או לשפר את רמת החיים (מותרות), בעוד שאנשי מקצוע ימליצו על כך רק כמוצא אחרון להישרדות כלכלית (חיוני).

"גם במקרים החריגים האלו אסור לפעול על אוטומט", אומר קובליס. "לפעמים ניתן למשוך רק חלק מהכסף, לפעמים ניתן לקבל הלוואה על חשבון הקרן בתנאים עדיפים, ולפעמים יש פטורים ממס לאנשים בעלי הכנסות נמוכות או נכות. החוכמה היא לא לפעול מתוך לחץ או פיתוי רגעי, אלא לבדוק את כל האפשרויות כדי למזער את הנזק העתידי".

השורה התחתונה: לפני שאתם מקשיבים לעצות פיננסיות ב-30 שניות בטיקטוק, תזכרו שהמשפיען לא יהיה שם כדי לשלם לכם את הפנסיה כשתהיו בני 70. שמרו על הכסף שלכם עובד, ואם אתם מתלבטים, התייעצו עם איש מקצוע, לא עם אלגוריתם.