כרמלטון לביהמ"ש: להורות לדיסקונט לחשוף מסמכים על התנערותו מהסכם המימון

קבוצת כרמלטון, זכיינית פרויקט מינהרות הכרמל, טוענת כי בנק דיסקונט מנסה להסתיר מסמכים השופכים אור על הנסיבות שהביאו אותו להתנער מהסכם המימון לפרויקט. לטענת כרמלטון, מדובר בין היתר בפרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון.



בשבוע שעבר ביקשה כרמלטון מביהמ"ש המחוזי בת"א לחייב את הבנק להציג את המסמכים. השופט עודד מודריק קיבל את הבקשה, תוך קביעת סייגים. דיסקונט עירער על ההחלטה לביהמ"ש העליון, ובנוסף הגיש לביהמ"ש המחוזי בקשה להורות על עיכוב ביצוע. השופט מודריק הורה לעכב את ביצוע החלטתו בשבעה ימים.



בבנק דיסקונט אומרים כי דרישת כרמלטון היא קנטרנית ונועדה להסיט את הדיון מהפרות תנאי ההסכם על ידי הקבוצה. הבנק טוען כי מספר המסמכים שנחשפו על ידיו גדול ממספר המסמכים שחשפו כרמלטון והמדינה, וכי החלטתו מעוגנת בחוק ונובעת משיקולי חיסיון.



לפני כ-7 חודשים הגישה כרמלטון תביעה נגד דיסקונט. על פי כתב התביעה, באוגוסט 2002 הודיע דיסקונט לקבוצה על התנערותו מהסכם המימון עמה, בנימוק שהעסקה אינה כדאית עבורו. בתביעה נטען כי ניסיונותיו של הבנק להשתחרר מההסכם נובעים מיחס הלימות ההון הנוכחי שלו, שמחייבו לצמצם את היקף האשראי שהוא מעניק.



בדיסקונט טוענים כי הבנק מתנער רק מההסכם שנחתם, ומוכן לממן את הפרויקט במלואו תוך חלוקת סיכונים שונה; הבנק יממן את הבנייה, ובשלוש השנים הראשונות של הפעלת הפרויקט יתחלק סיכון ההכנסות בין המדינה ליזם. לאחר שלוש שנים תיבחן רמת ההכנסות של הפרויקט ולפיה יחליט הבנק איזה חלק מהסיכון הוא מוכן לקחת על עצמו ליתרת תקופת ההפעלה - 27 שנים. בבנק אומרים כי ההצעה הועברה לכרמלטון ולמדינה.



לטענת דיסקונט, התנערותו מההסכם נובעת מכך שהארכות להתחלת העבודות, בחוזה הזיכיון, תמו והוארכו מחדש על ידי המדינה וכרמלטון מבלי לקבל את אישור הבנק. הבנק טוען גם כי התגלו במכרז ליקויים שחייבו שינויים בחוזה הבנייה, שינויים שנעשו ללא קבלת אישור ממנו. כמו כן נטען כי הכדאיות הכלכלית שהוצגה בפרויקט אינה רלוונטית כיום ולכן יש להתאים את ההסכם למציאות הכלכלית.