במשך שנים משקיעי קריפטו חיו בתחושה שהם נמצאים מחוץ לרדאר. ארנקים בלי שם, בורסות מעבר לים, והפרדה ברורה בין העולם הדיגיטלי לבנק המקומי. אבל העידן הזה, לפחות בחלקו, מגיע לסיומו.
אחרי אירופה, גם ישראל מצטרפת למנגנון דיווח גלובלי שיהפוך חלק משמעותי מהחזקות קריפטו לנכסים גלויים ושקופים כמעט כמו חשבון בנק. זה לא שינוי טכני אלא שינוי תפיסתי, כזה שמחייב כל מי שמחזיק קריפטו לעצור, להבין את הכללים החדשים, ולעשות סדר.
לרכישת מטבעות דיגיטליים. וואלה קריפטו >>
אז מה בעצם קורה?
העולם עובר בשנים האחרונות למהפכת שקיפות פיננסית. בדיוק כמו שהסודיות הבנקאית בשווייץ נעלמה, כך גם האשליה שקריפטו הוא אזור אפור בדרך להיעלם.
הכלי המרכזי נקרא Crypto Asset Reporting Framework, תקן שגיבש ארגון ה-OECD. הרעיון פשוט: בורסות קריפטו וספקי שירותים פיננסיים ידווחו אוטומטית לרשויות המס על פעילות של לקוחות זרים.
ישראל הצטרפה להסכם הזה יחד עם כ-50 מדינות נוספות. במקביל, האיחוד האירופי מקדם את רגולציית DAC8 שמחייבת דיווח דומה בתוך אירופה. המשמעות היא שפעילות של ישראלים בבורסות זרות, במיוחד באירופה, תגיע ישירות לרשות המסים בלי שהמשקיע יעשה שום פעולה.
הנקודה שהרבה משקיעים מפספסים
על פי דו"ח מבקר המדינה האחרון שפורסם, ישנם מאות אלפי ישראלים המחזיקים נכסי קריפטו (מטבעות דיגיטליים) בהיקפים משמעותיים, ורבים מהם עדיין לא דיווחו בצורה מלאה. רשות המסים מעריכה שמדובר בפערי מס של מיליארדי שקלים. התקינה החדשה נועדה בדיוק לסגור את הפער הזה.
נקודה קריטית שהרבה משקיעים עדיין מפספסים, היא שבישראל קריפטו לא מוגדר כמטבע אלא כנכס. זה אומר שכל אירוע של מכירה או המרה הוא אירוע מס.
לא רק המרה לשקלים. גם החלפה בין ביטקוין לאתריום, או מעבר לטוקן אחר, נחשבת למימוש. כל פעולה כזו אמורה להיות מתועדת, עם מחיר קנייה, מחיר מכירה וחישוב רווח הון.
ברגע שהמידע ההיסטורי מהבורסות ייחשף, גם פעולות שנעשו לפני שנים ונתפסו כלא רלוונטיות עלולות לצוף מחדש.
ומה לגבי פרטיות?
בשנה האחרונה ראינו עניין מחודש במטבעות פרטיות כמו Monero ו-Zcash. חלק מהעניין הזה נובע בדיוק מהרגולציה המתהדקת והחשש משקיפות מלאה ופגיעה בפרטיות האזרח.
אבל כאן חשוב להבין, גם אם המטבע עצמו מקשה או לא מאפשר מעקב טכנולוגי, נקודות הכניסה והיציאה, הבורסות, הגשרים, והמפגש עם כסף פיאט (כסף ממשלתי), עדיין נמצאים תחת פיקוח. רגולציה כמו CARF לא מתמקדת רק ברשתות הבלוקצ'יין עצמן, אלא בעיקר בשחקנים שמתווכים בין הקריפטו לעולם הפיננסי המסורתי.
במילים אחרות, מטבעות פרטיות לא מחזירות את הגלגל לאחור.
חשוב לתעד את תנועת הנכסים
קל לראות ברגולציה הזו סוף של חופש. אבל אפשר גם לראות בה התבגרות של השוק. קריפטו שעובר הסדרה הוא קריפטו שאפשר להשתמש בו באמת במציאות הקיימת. לקנות נדל"ן, להשקיע, לעבוד מול בנקים בלי מאבקים אינסופיים.
הדבר החשוב ביותר הוא לעשות סדר. להבין איפה פעלתם לאורך השנים, באילו בורסות השתמשתם, ואיפה נמצאים הנתונים. לא להניח שאפשר יהיה לשלוף אותם תמיד בלחיצת כפתור. דוחות מסחר, היסטוריית הפקדות ומשיכות, וחיבורי API הם חומר הגלם שבלעדיו אי אפשר להסביר לרשויות מאיפה הכסף הגיע.
במקביל, חשוב לתעד את התנועה של הנכסים. העברות בין בורסות לארנקים פרטיים נראות על הנייר כמו "יציאה של כסף", ואם לא ברור שמדובר בארנק שבבעלותכם, זה עלול להתפרש כמימוש חייב במס. תיעוד פשוט וברור של הפעולות האלה חוסך הרבה כאב ראש בהמשך, וגם מקל מאוד על עבודה מול הבנקים.
עוד נקודה שרבים מגלים מאוחר מדי היא חישוב המס עצמו. בישראל כל פעולה נבחנת לפי שיטת FIFO, והמשמעות היא שבלי כלי חישוב ייעודיים קשה מאוד לדעת מה באמת הרווחתם, במיוחד אם ביצעתם הרבה המרות. המשמעות: ניהול מסודר היום שווה הרבה שקט נפשי מחר.