רילוקיישן לברלין? הפער הבלתי נתפס בין תל אביב לבירת גרמניה

ישראלים רבים עברו לברלין בגלל פערי יוקר המחיה מול ישראל. אלא שההשוואה לנקודת הזמן של ינואר 2026 מגיעה אחרי שנה של התייקרויות גם כאן וגם בבירת גרמניה. השאלה שמרחפת עכשיו היא האם, למרות עליות המחירים של השנה החולפת, הפער מול תל אביב עדיין נשאר משמעותי.

צללנו לנתוני הלמ"ס הישראלי מול לשכת הסטטיסטיקה של ברלין, ניתחנו את צווי הארנונה המעודכנים ושוחחנו עם מומחים כדי להבין כמה באמת עולה לגדל ילד ב-2026 בשתי הערים. מהשוואת העלויות הבסיסיות של משפחה עם ילד קטן עולה תמונה חד-משמעית: גם כשהתחבורה בגרמניה מתייקרת והשכירות בברלין מזנקת, הפער החודשי נותר דרמטי - כזה שיכול להסתכם ביותר מ-75 אלף שקלים בשנה.

בברלין יש לשכירות שני תגי מחיר, וההבחנה ביניהם אינה תאורטית אלא מהותית לניהול התקציב. שכר דירה בסיסי הוא התשלום לבעל הדירה לפני הוצאות נלוות ואילו השני כולל את ההוצאות הנלוות לבניין: בדרך כלל חימום מרכזי, מים, ניקיון ותחזוקת הבניין, ולעיתים גם גינון ופינוי אשפה.

בדירת 3 חדרים טיפוסית של כ-70 עד 80 מ"ר, שכר הדירה הבסיסי נע לרוב סביב 1,100 עד 1,500 אירו, בעוד השכר הכולל, זה שבפועל יורד מהחשבון מדי חודש, מתכנס בדרך כלל ל-1,400 עד 1,900 אירו. בתל אביב שכר דירת 3 חדרים בשכונות מרכזיות כמו לב העיר והצפון הישן נע סביב 9,000 עד 11,000 שקלים לחודש, ובדירות חדשות או ברחובות מבוקשים היא מטפסת בקלות לאזור 14 אלף שקלים ומעלה.

המרכיב השני, והדרמטי לא פחות, הוא המסגרת לגיל הרך. בתל אביב, גן פרטי במרכז לילד בגילי שנה עד שלוש מתומחר בטווח של 4,500 עד 5,500 שקלים לחודש. בברלין, התמונה הפוכה כמעט לחלוטין: הגן מהווה מסגרת ציבורית, וההורים משלמים רק דמי מזון ופעילויות בסדר גודל של 100 עד 150 אירו לחודש. הורה שלא ימצא מקום או יעדיף גן פרטי, ישלם בברלין תעריף של 900 עד 1,500 אירו לחודש.

צו הארנונה החדש לשנת 2026 של עיריית תל אביב יפו משרטט את מחיר המגורים בעיר: דירת 80 מ"ר משלמת 5,880 שקלים לשנה, כ-73 עד 74 שקלים למ"ר, לפני תוספות אזוריות. אלא שהסכום הזה הוא נקודת פתיחה בלבד. בטבלאות הסיווג המלאות מופיעים אזורים ושכונות שבהם תעריף המגורים מגיע לרמות של כ-100 שקלים למ"ר לשנה, כך שבדירות באזורים מבוקשים הארנונה השנתית יכולה להתקרב ואף לעבור את רף ה-8,000 שקלים. בברלין אין מס עירוני חודשי נפרד בסגנון ארנונה. מסי עירייה ותחזוקת הבניין מגולמים בתוך ההוצאות הנלוות לבניין ובשכר הדירה הכולל.

בגרמניה, מחיר המנוי "חופשי חודשי" עלה ל-63 אירו לאדם, כך ששני מבוגרים משלמים יחד 126 אירו. בישראל, בעקבות עדכון התעריפים מאפריל 2025, מנוי חופשי חודשי רגיל למבוגר עולה 315 שקלים, ולכן זוג שמשתמש בתחבורה הציבורית בלבד משלם בערך 630 שקלים בחודש, מעט יותר מהמקבילה הגרמנית.

אלא שהמספר לבדו אינו מספר את הסיפור. בברלין התחבורה הציבורית מתפקדת כעמוד שדרה עירוני, עם תדירות גבוהה, תיאום בין רכבות תחתיות, רכבות עירוניות ואוטובוסים, ומערך שמאפשר לרוב המשפחות לוותר כמעט לחלוטין על רכב פרטי. בגוש דן, גם אחרי רפורמות בתעריפים ובקווים, התדירות ופיזור הקווים עדיין לא מייתרים רכב אצל חלק גדול מהמשפחות, והתחבורה הציבורית נתפסת יותר כפתרון חלקי מאשר כתחליף מלא.

בברלין, משפחה בת שלוש נפשות תוציא 600 עד 700 אירו בחודש על מזון בסופר, כלומר 2,400 עד 2,800 שקלים, אם היא קונה בעיקר ברשתות זולות ומבשלת בבית. בתל אביב משלמים יותר: מדובר באזור 1,000 עד 1,400 שקלים לשבוע, כלומר 4,000 עד 5,600 שקלים לחודש. מתוך זה אפשר לגזור טווח שמרני של 3,800 עד 4,500 שקלים לחודש בסופר, בהתאם לרמת המותגים והרשתות.

כאמור, בשוק השכירות הברלינאי יש שני תגי מחיר שונים לאותה דירה, ורק אחד מהם משקף את ההוצאה החודשית בפועל. שכר הדירה הבסיסי הוא הסכום לבעל הבית, בלי הוצאות נלוות. שכר הדירה כולל גם דמי ניהול, חימום, ניקיון הבניין, הגינה ופינוי האשפה, ולעיתים גם מים, אך ברוב המקרים לא את החשמל. את החשמל השוכר משלם ישירות לחברת החשמל, ובסוף השנה נערך סיכום והתאמה לפי הצריכה.

בבניינים ישנים בלי מעלית בתל אביב, דירה טיפוסית תשלם סביב 70 עד 150 שקלים לחודש. בבניינים סטנדרטיים עם מעלית וניקיון קבוע הסכום עולה לרוב לכ-150 עד 300 שקלים. בברלין הסכום כלול ולא מצריך תשלום בנפרד.

בגרמניה חימום הוא קטגוריה נפרדת מחשמל, משום שברוב הבניינים הוא מסופק כחימום מרכזי על גז, סולר או רשת חימום עירונית, ולא דרך מערכת החשמל הביתית. לכן החימום, לרוב, מחויב בתוך ההוצאות הנלוות לבניין במסגרת שכר הדירה הכולל, בעוד שהחשמל הוא חוזה אישי ונפרד של השוכר.

בישראל, בינואר 2026, התעריף הביתי נע סביב 0.57 עד 0.60 שקלים לקוט"ש (קילוואט-שעה), כך שכל 100 קוט"ש מוסיפים כ-57 עד 60 שקלים לחשבון. מדריכי צריכה עדכניים מצביעים על עלייה עונתית של כ-300 עד 600 קוט"ש לחודש בגלל הפעלת מזגנים ותנורים, מה שמתורגם לתוספת של בערך 180 עד 360 שקלים בחודש.

בברלין, רוב הדירות לא מצוידות במזגן מרכזי, וגם ב-2026 זה עדיין המצב ברוב הבניינים הישנים. בקיץ, כשחם, רבים מסתדרים עם אוורור, וחלק קטן בלבד משתמש במזגנים ניידים. בדירת 3 חדרים בישראל, קירור אינטנסיבי בקיץ מעלה את חשבון החשמל בכ-200 עד 400 שקלים לחודש מעל צריכת הבסיס, בהתאם לשעות ההפעלה, סוג המזגן והבידוד. תוספת קירור של 350 עד 600 קוט"ש בחודש מתורגמת לתוספת של כ-200 עד 360 שקלים לחודש בממוצע.

משפחה ממוצעת בגרמניה שילמה ב-2025 בערך 135 עד 170 אירו לחודש על חשמל ביתי, בלי חימום וקירור. בהמרה לשקלים זה מתכנס לכ-540 עד 680 שקלים. מנגד, בישראל משפחות רבות מדווחות כיום על חשבון חשמל חודשי של 400 עד 600 שקלים גם בלי חימום וקירור אינטנסיביים

משפחה ממוצעת בברלין משלמת סדר גודל של 50 עד 80 אירו בחודש על מים וביוב, בדרך כלל כחלק מההוצאות הנלוות לבניין, ולא כחיוב נפרד. בישראל, כיום, משפחה בת ארבע נפשות הצורכת כ-16 מ"ק לחודש משלמת בערך 145 עד 150 שקלים לחודש על מים וביוב.

בטרם נגיע לשורה התחתונה, צריך לזכור כי כל הסכומים המופיעים בכתבה מבוססים על טווחי מחירים, ממוצעים ולא על תקציב של משפחה ספציפית. הם נועדו לשקף סדרי גודל ולהמחיש את פערי יוקר המחיה בין תל אביב לברלין, אך בפועל כל משפחה עשויה לשלם מחירים שונים בהתאם לשכונה, לאיכות הדירה, לבחירת הגן, להרגלי התחבורה ולרמת הצריכה בסופר ובחשמל. ובכן, לפי החישוב הגס, משפחה בתל אביב מוציאה בממוצע כ־16.6 אלף שקל בחודש, לעומת כ־10.3 אלף שקל בברלין, פער של בערך 6,300 שקלים לחודש.

עו"ד טל אופיר, מומחה להוצאת אזרחות גרמנית מסביר כי "היקף הבקשות לדרכון גרמני הגיע בשנת 2025 לשיא של כ-20 אלף פניות מצד ישראלים. סקרים שנערכו מלמדים כי שיעור לא מבוטל אינו רואה בדרכון רק תעודת ביטוח, אלא שער לעבודה חוקית באירופה בכלל ובגרמניה בפרט".

לדבריו, "דרך המלך למעבר ולעבודה בגרמניה היא אזרחות ודרכון גרמני או אירופי: ההורה האזרח רשאי לעבוד בכל תחום, ובני המשפחה נהנים ממעמד יציב שאינו תלוי במעסיק מסוים או בחידוש תקופתי של רישיון עבודה. לעומת זאת, במסלול ויזת עבודה גם לעובד מיומן או בעל שכר גבוה, רישיון השהייה של בני המשפחה נקשר בחוזה ההעסקה, בתוקף האשרה ובבחינה חוזרת מול הרשויות, כך שפיטורים, מעבר עבודה או כשל בחידוש עלולים לערער את המעמד כולו".