מעצבים עתיד: הכנס שמבקש לשנות את פני ההשכלה בחברה הערבית

אקדמיית אלקאסמי מקיימת לראשונה את ועידת "מעצבים עתיד: ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית", כנס ראשון מסוגו שמבקש לעורר דיון עומק באתגרים המרכזיים של המערכת האקדמית בחברה הערבית בישראל, ובקשר בין אקדמיה, כלכלה ושילוב צעירים בחברה ובשוק העבודה.

הוועידה מתקיימת בקמפוס אקדמיית אלקאסמי בבאקה אל גרבייה ומפגישה בכירים מעולמות האקדמיה, הכלכלה, הממשל והשלטון המקומי, לצד סטודנטים ובוגרים. הדיונים עוסקים בין היתר בנגישות להשכלה גבוהה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, בעתיד האקדמיה בחברה הערבית ובהשלכות הכלכליות הרחבות של ההשכלה על שוק העבודה והצמיחה.

את הכנס פתח נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג: "הצלחת החברה הישראלית כרוכה בהצלחתה של החברה הערבית. אנחנו חייבים לפעול בכל הכוח כנגד הפשיעה המשתוללת ברחוב הערבי. זה חייב להיות אלמנט מרכזי ומענה חיוני בצמצום הפערים ובכלל בשינוי של החיים של אזרחי ישראל הערבים, נושא שאני עוסק בו יומם ולילה".

עוד ציין הנשיא הרצוג: "19% מהסטודנטים החדשים בשנה החולפת בהשכלה הגבוהה באים מהחברה הערבית. נתון כמעט זהה לשיעור אזרחי ישראל הערבים באוכלוסייה הכללית. זהו נתון שמעיד בראש ובראשונה על הפוטנציאל העצום של החברה הערבית בישראל. הנתונים בתחום החינוך מראים שתוכניות החומש לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין החברה הערבית לחברה הכללית בישראל - התוכניות הללו עובדות".

בסיום דבריו ציין הנשיא: "אני מברך את מכללת אלקאסמי, מוסד מרשים ביותר שמוכיח מחויבות חסרת פשרות לחיבור עמוק לשורשים, לתרבות, לחברה ולקהילה, ולחברה הישראלית כולה".

שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, אמר: "השילוב בין החברה היהודית לערבית הוא אבן יסוד בחוזקתה ועוצמתה של ישראל. יש רצון בקרב המגזר הערבי להשתלב בחברה הישראלית, לחיות ולשגשג בחברה הישראלית. הבעיות של כולנו תמיד היו בגלל הקיצונים. יש קיצונים בכל פלגי האוכלוסיה. הם נמצאים בחברה היהודית והערבית, הם נמצאים בכל מקום. השאלה אם נסכים ללכת אחרי הקיצונים ובכך נהרוס את חיינו. אנחנו בעצם נשלם את המחיר בשם הקיצוניים. המשימה שלי כנבחר ציבור היא לוודא שהקיצונים לא משתלטים על הרוב הדומם. אקדמיית אלקאסמי היא דוגמא אמיתית ובולטת לשילוב ידיים בין החברה הישראלית-ערבית ליהודית-ישראלית.

"הדבר החשוב מבחינתי ובראייה האסטרטגית של מדינת ישראל - היא לאפשר לכל ילד או ילדה ערבית ללמוד במוסדות ישראלים. שצעירים הולכים ללמוד במקומות שאינם אוהדים את ישראל, אם זה באזור שטחי הרשות הפלסטינית או באזורים אחרים, ברור שהנרטיב שיכול להתקבע הוא נגד מדינת ישראל. אזרחי ישראל יהודים וערבים הם שווי זכויות והתפקיד שלנו לוודא שכל אזרח ערבי מקבל את הזכויות שלו בישראל.

"אני בן לפריפריה, אני ילד להורים מזרחיים, אמא שלי הגיעה מטוניס ואבא ממרוקו. אני לא חוויתי קיפוח, אני יחסית צעיר, אבל ההורים שלי חוו. הם ראו מה התחושה בגלל שאתה מזרחי מהפריפריה אתה מקבל פחות ואני מניח שערביי ישראל מסתובבים עם אותה תחושה. אבל חשוב להגיד, בסוף אתם אלה שמעצבים את עתידכם. אתם יכולים לבחור נציגים שיתנו לכם את הכלים להצליח כאזרחים שווי זכויות. ההחלטות שלכם מעצבות את העתיד שלכם. היו שנים שהליכוד היה מקבל תמיכה רחבה מערביי ישראל. המרחק שהולך ומצטבר בין האוכלוסייה הערבית לחלק ממפלגות היהודיות - זה מרחק שצריך לצמצם אותו, ערביי ישראל הם חלק ממדינת ישראל. אנחנו צריכים לעשות הכל בכדי לתת להם את ההרגשה שהם חלק שווה במדינת ישראל, אף אחד לא רוצה לא לקפח ולא לפגוע חלילה, הדבר הזה תלוי בכולנו.

"אני מתחייב לפעול שכל אזרחי ישראל הערבים ילמדו בישראל. אנחנו רוצים שהם ילמדו בישראל, שהם יהיו חלק מהאקדמיות הישראליות, שישיגו את התארים שלהם בישראל ולא במקומות אחרים מחוץ לישראל. אנחנו רוצים שהם יהיו חלק שווה מהמדינה. זו המשימה שאני לקחתי על עצמי ומי שיעשה בירור קצר יכול להבין בקלות מה עשיתי למען החברה הערבית. הקדשנו תקציבים חסרי תקדים בתחום התרבות והספורט. משרד התרבות והספורט הוא המשרד היחידי לא קיצץ מתקציבי תכנית החומש. אנחנו לא הסכמנו לקצץ כי אנחנו מאמינים שהתקציבים האלו מונעים פשיעה. מה יותר טוב למנוע פשיעה כמו תרבות וספורט".

המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, פרופ' אליקים רובינשטיין, אמר: "אסור להפוך את הערבים לפסולי חיתון בממשלה. גם אם יש פולטיקאים ערבים שמשדרים ביקורת למדינת ישראל ולא עוינות. הקצנה לא טובה והקצנה מזמינה הקצנה גם בצד היהודי. ממשלה שתכלול ערבים תהיה לגיטימית ואין צורך להיות שמאלן - דיי להיות אדם הגון וציוני כדי לדגול בכך. דווקא אנחנו יהודים שנרדפו לאורך ההיסטוריה, צריכים לחנך את עצמנו לרבות במערכת החינוך לסובלנות ושילוב - החלופה היא הרסנית. ההתנכלויות הלאומניות כלפי נהגי אוטובסים ערבים הן מגונות וגזעניות, ולעיתים מקבלות השראה פוליטית מאנשים שיושבים בממשלה"

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בדבריו בכנס: "החברה הערבית היא חלק חשוב ביותר בצמיחת הכלכלה הישראלית. השכלה היא מנוע לא רק לקדם את את הכלכלה אלא גם מנוע למוביליות חברתית, הכי מהירה וגבוהה שיש. המוסדות להשכלה גבוהה חייבים להיות מתוקצבים, חייבים לקדם את נושא השכלה הגבוהה.

"ההוצאה האזרחית בחינוך, בריאות, השכלה, תשתיות שהן המנוע הצמיחה העתידי - נמצאת ברמה נמוכה מאוד וחייבים לתקן את זה.

"אחוז תעסוקת הנשים בחברה הערבית עולה, גידול הכי דומיננטי שהיה אבל עדיין שיעור נמוך. אחד הדברים שאנחנו רוצים לראות זה שיעור תעסוקה גבוה יותר. ככל ששיעור ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית עולה - כך הן יהיו יותר בשוק התעסוקה".

יו"ר פורום ידידי אלקאסמי וסגן שר החינוך לשעבר מאיר יצחק הלוי, אמר: "האקדמיה בחברה הערבית חייבת חשיבה יצירתית ופורצת דרך, בין היתר על מנת לחזק את החוסן האישי וחוסנה של החברה הישראלית כולה. החברה הערבית אינה חברה נפרדת, היא חלק מהחברה הלאומית בכלל. ההשקעה בה מסייעת ותסייע לחוסן הכללי ולכן היא השקעה חכמה, נכונה ותורמת לקהילה".

נשיא אקדמיית אלקאסמי פרופ' מוחמד אמארה, אמר: "התכנסות כאן איננה מובנת מאליה. כאן נפגשים יהודים וערבים, לא משום שהכל מוסכם עלינו אלא משום שיש בנינו הרבה מין המשותף שעלינו לעצב יחד באחריות, באומץ ובחזון. בתחום השכלה הגבוהה הוא מהמרכזים המשפיעים של הדברים האלו. השכלה גבוהה איננה רק מוסד קמפוס או תואר, היא נכס לאומי וכלכלי ממעלה הראשונה. היא מנוע צמיחה, כלי לצמצום פערים, בסיס לחוסן לאומי במדינה מרובת אתגרים. כשהשכלה הגבוהה מתחזקת החברה מתחזקת.

"במקרה של החברה הערבית, הפוטנציאל האנשי הטמון בה הוא עצום. צעירים חדורי מוטיבציה, נשות מובילות שינוי, הם הון אנושי מהמעלה הראשונה. עלינו לומר זאת ביושר, פוטנציאל זה טרם מומש במלואו, לא בשל חוסר כישרון אלא חוסר הזדמנות, מחסור בתקציבים. המציאות איננה גזרת גורל, באמצעות השקעה מתמשכת ניתן להצמיח את החברה הערבית, מהלך כזה איננו רק אינטרס מגזרי, הוא אינטרס לאומי מובהק, הוא יחזק את החוסנה של החברה הערבית, הוא יתרום ליחסים יציבים בין שתי החברות יהודית וערבית במדינת ישראל.

"עצמאות ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית זה צו השעה. זו משימה לאומית ראשונה במעלה. נדרשת חשיבה לפיתוח והנגשה של מקצועות העתיד, חדשנות, טכנולוגיה, חינוך מתקדם בין תחומים. החברה הערבית אינה מבקשת הקלות, אלא הזדמנות הוגנת. לא קיצורי דרך, אלא פתיחת שערים. לא מבקשים נדבה אלא שותפות אמיתית.

"החברה הערבית חיה במצב חירום, הדאגה המרכזית שלה היא הזכות הבסיסית ביותר - הביטחון האישי. המחאה האחרונה בתל אביב של ערבים ויהודים איננה מחאה של ייאוש , אלא קריאה לאחריות. המאבק באלימות אינו מאבק של החברה הערבית בלבד, זה מאבק לחברה מוסרית כולה. לקום, לפעול ולקחת אחריות יחד עכשיו!"

ראש עיריית באקה אל גרבייה, ראיד דקה, אמר: "בעידן ההסתה, הפילוג והשיסוי ברשתות החברתיות - לא נוותר על התקווה. הממשלה חייבת לשים סוף להזנחה ולהפקרות.

"החברה הערבית בישראל ניצבת בצומת דרכים היסטורית, מצד אחד התרחבות השכלה הגבוהה ויזמות, ומצד שני פשיעה והתפוררות של המרקם החברתי. יותר אנשים דואגים לעצמם ופחות מרגישים בטוחים. עתידנו נבנה על ערבות הדדית, אמון וחזון משותף.

"העיסוק בעיצוב העתיד איננה סיסמה אלא קריאה עמוקה לחשבון נפש. חברה שאינה משוחחת עם עצמה, שאינה חוקרת את עצמה, שאינה מגדירה את יעדיה - עלולה לאבד את דרכה גם אם היא תתקדם טכנולוגית וכלכלית".

מנכ"לית מל"ג-ות"ת ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, ציינה: "עבורי לעמוד כאן בשם מל"ג ות"ת זו תחושת שליחות. הועידה הזו היא תזכורת לאחריות ועשייה שמייצרת שינוי עמוק ומתמשך. עיצוב העתיד של החברה הישראלית מחייב שיח עמוק פתוח ורב מערכתי.

"ההשכלה גבוהה בחברה הערבית היא אינטרס מובהק של מדינת ישראל, לא שאלה פוליטית אלא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. האקדמיה היא אחד מהמרחבים המשמעותיים ביותר שניתן לבנות חברה משותפת. לא כסיסמה אלא כמציאות יום יומית. במציאות הישראלית של היום - יש לזה ערך עצום. המשק מחפש מנועי חדשים, הוא לא צריך להסתכל רחוק, עתודת הצמיחה נמצאת כאן בבאקה אלגרביה. השקעה בהון האנושי משולה לנטיעה - צמיחה של עתיד של אנשים ושל המדינה. השקעה היום תמנע משברים מחר".

מנכ"ל אקדמיית אלקאסמי, מרואן ענאבוסי, אמר בוועידה: "אקדמיית אלקאסמי עושה היום צעד משמעותי בדרכה להפוך למוסד אקדמי ציבורי מוכר, כזה שיהפוך בהמשך לאוניברסיטה מובילה במדינת ישראל כולה, לא רק בחברה הערבית".

עוד הוסיף ענאבוסי, כי "החזון שלנו הוא מוסד אקדמי ציבורי, רב תחומי ופורץ דרך, המשרת את החברה הערבית ואת מדינת ישראל כולה, ומחבר בין אקדמיה, כלכלה, מנהיגות וביטחון. הגיע הזמן להכריז על אלקאסמי כמכללה הציבורית הכללית הראשונה בחברה הערבית".

בהתייחס לאתגר הלאומי וזליגת ההון האנושי מחוץ להשכלה הגבוהה בישראל אמר: "עשרות אלפי צעירים ערבים מוכשרים נאלצים ללמוד מחוץ לישראל, וההון האנושי של החברה הערבית זולג החוצה. זו איננה גזרת גורל, זו מדיניות שניתן וצריך לשנות. ההשקעה בהשכלה הגבוהה בחברה הערבית היא השקעה אסטרטגית במדינת ישראל כולה, בכלכלה, באקדמיה ובחוסן החברתי".

פרופ' יצחק רייטר, לשעבר נשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, בפאנל בנושא עתיד האקדמיה בחברה הערבית ציין כי: "סטודנטים ממערכות החינוך בפריפריה מגיעים עם ידע ומיומנויות פחותות מסטודנטים מאזור המרכז, וברור שסטודנטים מהחברה הערבית סובלים מכך. אם מערכות החינוך היו משותפות - הפערים היו מצטמצמים דרמטית. שילוב מורים ערבית בתי ספר יהודים ולהפך - יכול לצמצם פערים ולחבר בין האוכלוסיות. אסור לנו לקבל את המציאות של ההפרדה בין האוכלוסיות, גם לאחר ה-7 באוקטובר. צריך לפתוח עוד מכללות ערביות, וגם להקים אוניברסיטה ערבית.

פרופ' מוחמד חאג' יחיא, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, הדגיש כי: "הסטודנטים הערבים מגיעים מעולם של תשתיות ולימודים ברמה נמוכה, עם תחושות ניכור וריחוק. ההון האנושי והכלכלי מוחלשים בחברה הערבית. כדי לחולל שינוי, צריך לייצר אצל הסטודנטים תחושה של תקווה ושותפות. אפשר לעשות את זה באמצעות מנטורים שמלווים אותם, באמצעות פיתוח יותר מסלולי לימוד, באמצעות קידום מרצים ערבים. זה יקטין דרמטית את הפשיעה בחברה הערבית ויגדיל את תחושת השייכות".

פרופ' עמרי ידלין, לשעבר נשיא המכללה האקדמית ספיר, אמר: "לחברה היהודית בישראל יש כור היתוך - והוא הצבא. אוכלוסיות שונות ומגוונות נפגשות. האקדמיה יכלה להוות כור היתוך כזה עבור החברה הערבית. היום 20% מהסטודנטים למשפטים באוניברסיטת תל אביב הם ערבים, זו מהפכה. מאסה קריטית מאפשרת לסטודנטים ערבים להרגיש 'בית'. איפה נכשלנו? יש לנו רק מרצה ערבי אחד בפקולטה, ולא הצלחנו לייצר אינטגרציה בין סטודנטים יהודים לסטודנטים ערבים. אם הסטודנטים הערבים היו שולטים בשפה העברית, והסטודנטים היהודים בשפה הערבית - היה אפשר לייצר את החיבור בין האוכלוסיות. בנוסף, החברה הערבית צריכה לעשות עבודה, ולגרום לכך שסטודנטים יגיעו ללימודים בשלים ומוכנים, ולאו דווקא בגיל 18. הגיל הצעיר , בשילוב הפערים בשפה, מובילים לאחוזי נטישה גבוהים.

זאב בילסקי, לשעבר חבר כנסת וראש עיריית רעננה, הדגיש כי: "ראשי הרשויות חייבים לקחת אחריות ולסייע בשיעורי תגבור בעברית לתלמידים. רק בשילוב כוחות אפשר יהיה להזניק קדימה את השכלה הגבוהה בחברה הערבית".

פרופ' חוסאם דיאב, מפקח בכיר במשרד החינוך, אמר: "המספרים הגבוהים של הצעירים הערבים חסרי המסגרות, לימודים או עבודה, מייצרים את האלימות והפשיעה בחברה. אין הלימה בין שוק העבודה הישראלי לבין ההשכלה שרוכש התלמיד הערבי.

אייל לוי, מנכ"ל עמותת פרקינסון ישראל וחבר פורום ידידי אלקאסמי, סיכם ואמר: "סוגיית המשאבים היא קריטית, ולכן אנחנו עמלים לילות כימים כדי לגייס משאבים כלכליים חיצוניים. הכנס הזה בונה שגרירים שיסייעו במלאכת גיוס המשאבים. הסיפור של אלקאסמי זה סיפורה של החברה הישראלית. אנחנו צריכים מנהיגות אמיצה ובעלת חזון, כדי לחולל את השינויים הנדרשים".

בראש הוועידה עומד נשיא הכנס, פרופ' אליקים רובינשטיין, לשעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מהדמויות הבולטות בשיח הציבורי בישראל. הנואם המרכזי הוא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שצפוי להתייחס לחשיבות ההשכלה הגבוהה כמנוע צמיחה כלכלי וכבסיס לצמצום פערים חברתיים.

לצד זאת, נשאו דברים גם שר התרבות והספורט מיקי זוהר, נשיא אקדמיית אלקאסמי פרופ' מוחמד אמארה, מנכ"ל המכללה מרואן ענאבוסי, מנכ"לית מל"ג וות"ת ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, וכן שורה של אנשי אקדמיה, כלכלנים, ראשי ערים ובכירים לשעבר במשרדי ממשלה.

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיוני הוועידה הוא סוגיית בריחת המוחות של צעירים מהחברה הערבית, הבוחרים ללמוד מחוץ לישראל, בין היתר במזרח אירופה וברשות הפלסטינית, והצורך לחזק את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כחלופה נגישה ואיכותית.

הדוברים מתמקדים בקשר הישיר בין חיזוק ההשכלה הגבוהה לבין פיתוח כלכלי, תעסוקה איכותית והשתלבות בשוק העבודה הישראלי.

במהלך היום מתקיים רב-שיח בהשתתפות בכירים מעולמות הכלכלה, האקדמיה והממשל, לצד פאנל מיוחד של בוגרים וסטודנטים, שמביאים את נקודת המבט האישית והמעשית של מי שחווים את המערכת מבפנים.

מעבר לדיונים העקרוניים, הוועידה מבקשת לחבר בין מדיניות לבין יישום בשטח. בין הנושאים שנדונים במהלך היום נמצאים התאמת מסלולי הלימוד לצורכי שוק העבודה, חיזוק תחומי המדעים, ההייטק והחדשנות, והעמקת שיתופי הפעולה בין מוסדות אקדמיים, רשויות מקומיות ומגזר ציבורי ופרטי. הדגש הוא על יצירת רצף לימודי ותעסוקתי שיאפשר לסטודנטים ולבוגרים להשתלב במקצועות מבוקשים בישראל, מבלי להידרש לחפש פתרונות מחוץ לגבולות המדינה.

בנוסף, 'מעצבים עתיד' מציפה את חשיבות ההשקעה בתשתיות אקדמיות בפריפריה, הן מבחינת נגישות פיזית והן מבחינת תמיכה כלכלית וחברתית בסטודנטים. עבור רבים מהמשתתפים, מדובר בהזדמנות לבחון מחדש את תפקידה של האקדמיה כגורם מחולל שינוי, כזה שמצמצם פערים, מחזק קהילות ומעודד מוביליות חברתית.

בסיומו של יום הדיונים, הוועידה מבקשת להניח תשתית להמשך עבודה משותפת בין כלל הגורמים המעורבים. המטרה היא להפוך את השיח מהצהרות לעשייה, ולהציב את ההשכלה הגבוהה ככלי מרכזי בעיצוב עתיד כלכלי, חברתי ותרבותי לחברה הערבית ולחברה הישראלית כולה.

מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים לשעבר, דוד ברודט, פתח את הפאנל בנושא הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה במסגרת ועידת עתיד ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית : "75% מאוכלוסיית המגזר הערבי בישראל היא פחות מגיל 40. חברה צעירה ומעורבת, פעילה ברשתות החברתיות, מכילה יותר אקדמאיים, יותר רופאים, יותר אנשי עסקים, כל אלה הם תהליכים שהתרחשו ב-30 השנים האחרונות. אנחנו רואים את המהפכה, את הדור הראשון של ההשכלה במגזר הערבי, החל מ-2005. צריך להקים מכללות ציבוריות כלליות בחברה הערבית ולאחר מכן גם אוניברסיטה, זו הדרך לקדם השכלה הגבוהה במגזר הערבי".

פרופ' גבריאלה שלו, יו"ר המועצה האקדמית העליונה של אקדמיית אלקאסמי ולשעבר שגרירת ישראל באו"ם, אמרה בפאנל: "אם הצעת החוק להכפפת ההשכלה הגבוהה לממשלה תעבור - תהיה פגיעה אנושה בחופש האקדמי ובאקדמיה הישראלית. המל"ג חייב לעשות את תפקידו, לפתוח את הפקקים ולשחרר".

פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, אמרה בדיון: "שלושה חסמים יש בפני הצעירים מהחברה הערבית להשתלב באוניברסטאות: פסיכומטרי כתנאי קבלה לאוניברסיטה זה חסם מאוד משמעותי ותרבותי. השוק של להגיע לקמפוס אקדמי - קשה מאוד להמעיט בערכו והדבר השלישי זה מלגות. המערכת חייבת להתגייס באופן מלא ולתת את כל הכלים והמשאבים הנדרשים".

פרופ' חגית מסר ירון, לשעבר נשיאת האוניברסיטה הפתוחה וסגנית יו"ר המל"ג, ציינה כי:" החסם העיקרי ללימודים השכלה גבוהה בעיני הוא מוטיבציה. צריך לטפח דור צעיר בעלי מוטיבציה להיות חבר בסגל אקדמי. בנוסף, בעיניי אקדמיית אלקסאמי חייבת להיות מוכרת כמכללה כללית על ידי המל"ג, וכך להמשיך ולפתח את ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית".

איימן סיף, מייסד הרשות לפיתוח הכלכלי של החברה הערבית, אמר: "אנחנו היום עם פי שלושה סטודנטים מהחברה הערבית. ההשכלה הגבוהה, האקדמיה, זה ערך עליון במשפחה הערבית בשביל להכשיר את הילדים שלנו. חייבים להמשיך לשים דגש ולקדם תכניות חומש ששמו דגש על החברה הערבית. הקשר בין ההשכלה הגבוהה לבין שוק העבודה, קורלציה מובהקת בין רמת ההשכלה להשתתפות בשוק העבודה זה המפתח להשתלבות בחברה הכללית. יש כיום עודף מורים בחברה הערבית, לא מבין למה לא משלבים אותם בחברה היהודית. יש פוטנציאל אדיר. יש לנו משהו כמו 3,500 רופאים עם רישיון שלא עובדים. 40 אחוזים מהבוגרים של הייטק לא עובדים בתחום ההכשרה שלהם".

גדי אריאלי, לשעבר מנכ"ל משרד המדע, הדגיש כי: "ככל שיהיו יותר מכללות, בצורה רוחבית, הרמה תעלה והשילוב של הסטודנטים הערבים יגבר. השילוב בין מל"ג לבין משרד המדע והחדשנות ומשרד החינוך יכולים להוות מנוף רציני לפתיחת עוד מכללות בחברה הערבית".

פרופ' ראמי אבו פני, מנהל יחידת צנתורים במרכז רפואי הלל יפה, אמר כי: "אקדמיית אלקאסמי צריכה להיות מוכרת כמכללה כללית שמכשירה סטודנטים בתחומים מגוונים. תרבות המחקר בחברה הערבית לא מספיק איכותית, חייבים לשים לזה דגש.

""הנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל לחברה הערבית חייבת לעבור מהפכה. זה יפחית את האלימות ויעשה טוב לכולם בזה שצעירים שלומדים בחו"ל יחזרו חזרה ולא ישארו לעבוד בחו"ל. יחד עם זאת, מקומות העבודה בישראל לא חסומים בפני ציבור רחב. האפשרויות והתקנים בישראל מאוד מוגבלים. אני רואה את רמת התסכול של כאלה שהשקיעו שנים על גבי שנים ללמוד ובסוף רוצים לעבוד בארץ ואין תקנים. אין לי ספק שאנשים מתוסכלים ברמות אי אפשר לתאר".

פרופ' ג'האד אל-סאנע, חבר המל"ג ומחלוצי ההייטק במגזר הערבי, הדגיש כי: "האקדמיה היא מנוף לשינוי חברתי. אנחנו תשעה אחים, אמא לא יודעת לקרוא ולכתוב, אבא היה נהג משאית ויש לנו בבית שלושה פרופסורים , 2 דוקטורים וכל שאר מהאחים בעלי תואר ראשון. זה בעצם אומר שצריך לתת את ההזדמנות. החברה הערבית יודעת לקחת את ההזדמנות ב-2 ידיים כפי שנהגנו אצלי בבית.

אם המוסדות להשכלה גבוהה לא יתנו יחס מתאים לסטודנטים הערבים יהיה קשה לתקן את זה. היה קשה לקבל סטודנטים בדואים לאקדמיה בגלל הפסיכומטרי ונושאי הבגרויות. הבגרות והפסיכומטרי לא מתאימים לבחון את היכולות של הסטודנטים של ערבים מהדרום, בדואים, צריך לעשות להם תנאי סף שונים. בואו נעשה להם בחינות על החומר שהם למדו במקום הפסיכומטרי, אז הם ייבחנו באנגלית, מתמטיקה, ערבית ומדעים, אני חושב שזו נוסחה טובה שהובילה לעלייה והצלחה גדולה.

סטודנט שהוא רואה שהוא לא יכול להתקבל בישראל במקצועות בריאות ילך ללמוד במקומות אחרים. אחוז המרצים באוניברסיטות בישראל הוא זעום. אנחנו מדברים על 2.7 אחוז מהמרצים שהם ערבים, צריכה להיות תכנית לאומית שתכשיר עוד מרצים ערבים. קשה לדבר על תעסוקה שאין אזורי תעשייה במגוון רחב בישובים הערבים. אין פארק הייטק בישוב ערבי. אין אפילו תעשייה קלה. אם יש מפעל שיכול לקלוט מהנדסים אז תהיה מוטיבציה ללמוד הנדסה".

אקדמיית אלקאסמי, שנוסדה בשנת 1989 בבאקה אל גרבייה, פועלת זה למעלה משלושה עשורים לקידום ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית בישראל. כיום לומדים בה כ-3,000 סטודנטים וסטודנטיות במגוון מסלולי תואר ראשון ושני, תעודות הוראה ולימודי השלמה, המותאמים לצרכים המשתנים של החברה והמשק.

לצד היקף הלימודים, פועלת באקדמיית אלקאסמי תשתית אקדמית רחבה הכוללת כ-200 מרצים ומרצות, ערבים ויהודים, בדרגות אקדמיות מגוונות, מפרופסורים ועד מרצים בכירים ודוקטורנטים. הסגל עוסק במחקר, בהוראה ובהכשרת מנהיגות חינוכית וציבורית, ומהווה נדבך מרכזי בפעילות המכללה ובהשפעתה החברתית.