מעצבים עתיד: הכנס שמבקש לשנות את פני ההשכלה בחברה הערבית

אקדמיית אלקאסמי מקיימת לראשונה את ועידת "מעצבים עתיד: ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית", כנס ראשון מסוגו שמבקש לעורר דיון עומק באתגרים המרכזיים של המערכת האקדמית בחברה הערבית בישראל, ובקשר בין אקדמיה, כלכלה ושילוב צעירים בחברה ובשוק העבודה.

הוועידה מתקיימת בקמפוס אקדמיית אלקאסמי בבאקה אל גרבייה ומפגישה בכירים מעולמות האקדמיה, הכלכלה, הממשל והשלטון המקומי, לצד סטודנטים ובוגרים. הדיונים עוסקים בין היתר בנגישות להשכלה גבוהה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, בעתיד האקדמיה בחברה הערבית ובהשלכות הכלכליות הרחבות של ההשכלה על שוק העבודה והצמיחה.

את הכנס פתח נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג: "הצלחת החברה הישראלית כרוכה בהצלחתה של החברה הערבית. אנחנו חייבים לפעול בכל הכוח כנגד הפשיעה המשתוללת ברחוב הערבי. זה חייב להיות אלמנט מרכזי ומענה חיוני בצמצום הפערים ובכלל בשינוי של החיים של אזרחי ישראל הערבים, נושא שאני עוסק בו יומם ולילה".

עוד ציין הנשיא הרצוג: "19% מהסטודנטים החדשים בשנה החולפת בהשכלה הגבוהה באים מהחברה הערבית. נתון כמעט זהה לשיעור אזרחי ישראל הערבים באוכלוסייה הכללית. זהו נתון שמעיד בראש ובראשונה על הפוטנציאל העצום של החברה הערבית בישראל. הנתונים בתחום החינוך מראים שתוכניות החומש לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין החברה הערבית לחברה הכללית בישראל - התוכניות הללו עובדות".

בסיום דבריו ציין הנשיא: "אני מברך את מכללת אלקאסמי, מוסד מרשים ביותר שמוכיח מחויבות חסרת פשרות לחיבור עמוק לשורשים, לתרבות, לחברה ולקהילה, ולחברה הישראלית כולה".

המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, פרופ' אליקים רובינשטיין, אמר: "אסור להפוך את הערבים לפסולי חיתון בממשלה. גם אם יש פולטיקאים ערבים שמשדרים ביקורת למדינת ישראל ולא עוינות. הקצנה לא טובה והקצנה מזמינה הקצנה גם בצד היהודי. ממשלה שתכלול ערבים תהיה לגיטימית ואין צורך להיות שמאלן - דיי להיות אדם הגון וציוני כדי לדגול בכך. דווקא אנחנו יהודים שנרדפו לאורך ההיסטוריה, צריכים לחנך את עצמנו לרבות במערכת החינוך לסובלנות ושילוב - החלופה היא הרסנית. ההתנכלויות הלאומניות כלפי נהגי אוטובסים ערבים הן מגונות וגזעניות, ולעיתים מקבלות השראה פוליטית מאנשים שיושבים בממשלה"

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בדבריו בכנס: "החברה הערבית היא חלק חשוב ביותר בצמיחת הכלכלה הישראלית. השכלה היא מנוע לא רק לקדם את את הכלכלה אלא גם מנוע למוביליות חברתית, הכי מהירה וגבוהה שיש. המוסדות להשכלה גבוהה חייבים להיות מתוקצבים, חייבים לקדם את נושא השכלה הגבוהה.

"ההוצאה האזרחית בחינוך, בריאות, השכלה, תשתיות שהן המנוע הצמיחה העתידי - נמצאת ברמה נמוכה מאוד וחייבים לתקן את זה.

"אחוז תעסוקת הנשים בחברה הערבית עולה, גידול הכי דומיננטי שהיה אבל עדיין שיעור נמוך. אחד הדברים שאנחנו רוצים לראות זה שיעור תעסוקה גבוה יותר. ככל ששיעור ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית עולה - כך הן יהיו יותר בשוק התעסוקה".

יו"ר פורום ידידי אלקאסמי וסגן שר החינוך לשעבר מאיר יצחק הלוי, אמר: "האקדמיה בחברה הערבית חייבת חשיבה יצירתית ופורצת דרך, בין היתר על מנת לחזק את החוסן האישי וחוסנה של החברה הישראלית כולה. החברה הערבית אינה חברה נפרדת, היא חלק מהחברה הלאומית בכלל. ההשקעה בה מסייעת ותסייע לחוסן הכללי ולכן היא השקעה חכמה, נכונה ותורמת לקהילה".

נשיא אקדמיית אלקאסמי פרופ' מוחמד אמארה, אמר: "התכנסות כאן איננה מובנת מאליה. כאן נפגשים יהודים וערבים, לא משום שהכל מוסכם עלינו אלא משום שיש בנינו הרבה מין המשותף שעלינו לעצב יחד באחריות, באומץ ובחזון. בתחום השכלה הגבוהה הוא מהמרכזים המשפיעים של הדברים האלו. השכלה גבוהה איננה רק מוסד קמפוס או תואר, היא נכס לאומי וכלכלי ממעלה הראשונה. היא מנוע צמיחה, כלי לצמצום פערים, בסיס לחוסן לאומי במדינה מרובת אתגרים. כשהשכלה הגבוהה מתחזקת החברה מתחזקת.

"במקרה של החברה הערבית, הפוטנציאל האנשי הטמון בה הוא עצום. צעירים חדורי מוטיבציה, נשות מובילות שינוי, הם הון אנושי מהמעלה הראשונה. עלינו לומר זאת ביושר, פוטנציאל זה טרם מומש במלואו, לא בשל חוסר כישרון אלא חוסר הזדמנות, מחסור בתקציבים. המציאות איננה גזרת גורל, באמצעות השקעה מתמשכת ניתן להצמיח את החברה הערבית, מהלך כזה איננו רק אינטרס מגזרי, הוא אינטרס לאומי מובהק, הוא יחזק את החוסנה של החברה הערבית, הוא יתרום ליחסים יציבים בין שתי החברות יהודית וערבית במדינת ישראל.

"עצמאות ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית זה צו השעה. זו משימה לאומית ראשונה במעלה. נדרשת חשיבה לפיתוח והנגשה של מקצועות העתיד, חדשנות, טכנולוגיה, חינוך מתקדם בין תחומים. החברה הערבית אינה מבקשת הקלות, אלא הזדמנות הוגנת. לא קיצורי דרך, אלא פתיחת שערים. לא מבקשים נדבה אלא שותפות אמיתית.

"החברה הערבית חיה במצב חירום, הדאגה המרכזית שלה היא הזכות הבסיסית ביותר - הביטחון האישי. המחאה האחרונה בתל אביב של ערבים ויהודים איננה מחאה של ייאוש , אלא קריאה לאחריות. המאבק באלימות אינו מאבק של החברה הערבית בלבד, זה מאבק לחברה מוסרית כולה. לקום, לפעול ולקחת אחריות יחד עכשיו!"

ראש עיריית באקה אל גרבייה, ראיד דקה, אמר: "בעידן ההסתה, הפילוג והשיסוי ברשתות החברתיות - לא נוותר על התקווה. הממשלה חייבת לשים סוף להזנחה ולהפקרות.

"החברה הערבית בישראל ניצבת בצומת דרכים היסטורית, מצד אחד התרחבות השכלה הגבוהה ויזמות, ומצד שני פשיעה והתפוררות של המרקם החברתי. יותר אנשים דואגים לעצמם ופחות מרגישים בטוחים. עתידנו נבנה על ערבות הדדית, אמון וחזון משותף.

"העיסוק בעיצוב העתיד איננה סיסמה אלא קריאה עמוקה לחשבון נפש. חברה שאינה משוחחת עם עצמה, שאינה חוקרת את עצמה, שאינה מגדירה את יעדיה - עלולה לאבד את דרכה גם אם היא תתקדם טכנולוגית וכלכלית".

מנכ"לית מל"ג-ות"ת ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, ציינה: "עבורי לעמוד כאן בשם מל"ג ות"ת זו תחושת שליחות. הועידה הזו היא תזכורת לאחריות ועשייה שמייצרת שינוי עמוק ומתמשך. עיצוב העתיד של החברה הישראלית מחייב שיח עמוק פתוח ורב מערכתי.

"ההשכלה גבוהה בחברה הערבית היא אינטרס מובהק של מדינת ישראל, לא שאלה פוליטית אלא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. האקדמיה היא אחד מהמרחבים המשמעותיים ביותר שניתן לבנות חברה משותפת. לא כסיסמה אלא כמציאות יום יומית. במציאות הישראלית של היום - יש לזה ערך עצום. המשק מחפש מנועי חדשים, הוא לא צריך להסתכל רחוק, עתודת הצמיחה נמצאת כאן בבאקה אלגרביה. השקעה בהון האנושי משולה לנטיעה - צמיחה של עתיד של אנשים ושל המדינה. השקעה היום תמנע משברים מחר".

בראש הוועידה עומד נשיא הכנס, פרופ' אליקים רובינשטיין, לשעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מהדמויות הבולטות בשיח הציבורי בישראל. הנואם המרכזי הוא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שצפוי להתייחס לחשיבות ההשכלה הגבוהה כמנוע צמיחה כלכלי וכבסיס לצמצום פערים חברתיים.

לצד זאת, נשאו דברים גם שר התרבות והספורט מיקי זוהר, נשיא אקדמיית אלקאסמי פרופ' מוחמד אמארה, מנכ"ל המכללה מרואן ענאבוסי, מנכ"לית מל"ג וות"ת ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, וכן שורה של אנשי אקדמיה, כלכלנים, ראשי ערים ובכירים לשעבר במשרדי ממשלה.

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיוני הוועידה הוא סוגיית בריחת המוחות של צעירים מהחברה הערבית, הבוחרים ללמוד מחוץ לישראל, בין היתר במזרח אירופה וברשות הפלסטינית, והצורך לחזק את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כחלופה נגישה ואיכותית.

הדוברים מתמקדים בקשר הישיר בין חיזוק ההשכלה הגבוהה לבין פיתוח כלכלי, תעסוקה איכותית והשתלבות בשוק העבודה הישראלי.

במהלך היום מתקיים רב-שיח בהשתתפות בכירים מעולמות הכלכלה, האקדמיה והממשל, לצד פאנל מיוחד של בוגרים וסטודנטים, שמביאים את נקודת המבט האישית והמעשית של מי שחווים את המערכת מבפנים.

מעבר לדיונים העקרוניים, הוועידה מבקשת לחבר בין מדיניות לבין יישום בשטח. בין הנושאים שנדונים במהלך היום נמצאים התאמת מסלולי הלימוד לצורכי שוק העבודה, חיזוק תחומי המדעים, ההייטק והחדשנות, והעמקת שיתופי הפעולה בין מוסדות אקדמיים, רשויות מקומיות ומגזר ציבורי ופרטי. הדגש הוא על יצירת רצף לימודי ותעסוקתי שיאפשר לסטודנטים ולבוגרים להשתלב במקצועות מבוקשים בישראל, מבלי להידרש לחפש פתרונות מחוץ לגבולות המדינה.

בנוסף, 'מעצבים עתיד' מציפה את חשיבות ההשקעה בתשתיות אקדמיות בפריפריה, הן מבחינת נגישות פיזית והן מבחינת תמיכה כלכלית וחברתית בסטודנטים. עבור רבים מהמשתתפים, מדובר בהזדמנות לבחון מחדש את תפקידה של האקדמיה כגורם מחולל שינוי, כזה שמצמצם פערים, מחזק קהילות ומעודד מוביליות חברתית.

בסיומו של יום הדיונים, הוועידה מבקשת להניח תשתית להמשך עבודה משותפת בין כלל הגורמים המעורבים. המטרה היא להפוך את השיח מהצהרות לעשייה, ולהציב את ההשכלה הגבוהה ככלי מרכזי בעיצוב עתיד כלכלי, חברתי ותרבותי לחברה הערבית ולחברה הישראלית כולה.

אקדמיית אלקאסמי, שנוסדה בשנת 1989 בבאקה אל גרבייה, פועלת זה למעלה משלושה עשורים לקידום ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית בישראל. כיום לומדים בה כ-3,000 סטודנטים וסטודנטיות במגוון מסלולי תואר ראשון ושני, תעודות הוראה ולימודי השלמה, המותאמים לצרכים המשתנים של החברה והמשק.

לצד היקף הלימודים, פועלת באקדמיית אלקאסמי תשתית אקדמית רחבה הכוללת כ-200 מרצים ומרצות, ערבים ויהודים, בדרגות אקדמיות מגוונות, מפרופסורים ועד מרצים בכירים ודוקטורנטים. הסגל עוסק במחקר, בהוראה ובהכשרת מנהיגות חינוכית וציבורית, ומהווה נדבך מרכזי בפעילות המכללה ובהשפעתה החברתית.