חבר הכנסת אלמוג כהן ואילה חסון "העיתונאית" של כאן 11 הפיצו אין סוף תיאוריות קונספירציה לגבי "המרגל מהדרום" שהתגלה כגוזמאי עם דרגות שבינו לבין ריגול אין דבר.
תיאוריית הקונספירציה הזו, נספח לתיאוריית "הבגידה מבפנים", קודמה, כאמור, על ידי חבר כנסת ועיתונאית בכירה כביכול ואף אחד מהם לא ביקש סליחה על הפצתה והטעיית ההמונים.
הבעיה המרכזית בתיאוריית קונספירציה נוצרת בעיקר כשהיא תופסת. ולמה היא תופסת? יש לזה לא מעט סיבות כלכליות.
לפי מספר מחקרים יש קשר חיובי חזק בין פערים כלכליים לאמונה בתיאוריות קונספירציה.
מחקרים מצאו שאי שוויון כלכלי מגביר את הנטייה להאמין בתיאוריות קונספירציה. ניתוח נתונים מממספר מדינות אירופאיות, מאוסטרליה וארה"ב הראה מתאם חיובי בין דירוג נמוך במדד ג'יני (שבודק אי-שוויון) לבין אמונה בתיאוריות קונספירציה.
לפי החוקרים הפערים הכלכליים יוצרים תחושת חוסר הוגנות וחוסר שליטה, מה שמוביל להסברים קונספירטיביים שמספקים תחושת הבנה ושליטה למי שמאמץ אותם. בניסויים מניפולטיביים שערכו אושר כי חשיפה לתרחישים של אי-שוויון גבוהה מגבירה אמונה בתיאוריות כאלה בהשוואה לחברות שוויוניות יותר.
בנוסף, אי-שוויון מגביר - באופן מוצדק יש לומר - את החשדנות כלפי אליטות וממסדים, מה שמוביל לחיזוק קבוצתי של אמונות קונספירטיביות כדרך לשמור על דימוי עצמי חיובי ולהאשים גורמים חיצוניים בכישלונות אישיים.
בקיצור, באווירה של בקיטוב פוליטי ומצב כלכלי רעוע, השדה מאוד יבש ותיאוריה אחת יכולה לתפוס כמו אש. זה די עצוב שרוב מי שנופל לתיאוריות הקונספירציה האלה לא רואה מי מפיץ אותן ומה המטרה שלו.
בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - המנהיג שתחתיו הפערים הכלכליים בישראל הפכו לעצומים - היה מהראשונים שהפיצו את תיאוריית הבגידה מבפנים. זה, כאמור, תפס כמו אש בקוצים עבור המסכנים שמאמינים בה - לפחות 50% ממצביעי המפלגות לקואליציה.
במקביל, איילה חסון, עיתונאית שוויתרה לחלוטין על עקרונות עיתונאים כדי להיות נציגת הביביזם בתאגיד השידור הממשלתי וחבר כנסת בקואליציה, מסתבר שהוא גם איזה סגן שר או משהו כזה - הם אלו שהפיצו את "תיאוריית המרגל בפיקוד דרום".
לפי התגובות שלהם ושל העוקבים אחריהם, גילוי האמת והעובדות על "המרגל מהדרום" לא עוזרים בשום צורה כדי לכבות את האש שהציתה תיאוריית הקונספירציה שלהם.
מדינה ושמה אנומיה
כאמור, מחקרים מראים שרמת האמון במוסדות המדינה, אי שוויון כלכלי, תחושת חוסר הוגנות כלכלית הפכו את ישראל לכר פורה לתיאוריות קונספירציה. קצת קשה להחזיר את השד הזה לבקבוק כאשר עדיין כל התחושות הללו - שאפשר לסכם במילה "אנומיה" (התחושה שהחברה מתפרקת ואין סדר) - קיימות ובוערות בשטח.
והאירוניה הטראגית היא שכל הסימנים והראיות - במציאות, לא בכתבות של איילה חסון - מצביעים על כך שאכן היתה קונספירציה (שזו מזימה חשאית, קשירת קשר סודית למטרות הרסניות או נפשעות): אנשי לשכת ראש הממשלה קיבלו כסף מקטאר, מדינת האויב שממנת את האחים המוסלמים ואת החמאס.
עובדות? למי איכפת
יש פרסומים בחו"ל שגם ראש הממשלה בעצמו קיבל כסף קטארי (ראש הממשלה לא תבע את האתר Blast שפרסם את אותם פרסומים). ראש הממשלה הזה גם קבע אסטרטגיה - שהוא לא הכחיש ועמד מאחוריה במשך שנים - לחזק את החמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית.
לפי מה שאומרים לנו ראשי מערכת הביטחון לשעבר גם אחרי שידעו שהכסף הקטארי עבר לזרוע הצבאית של החמאס, ראש הממשלה - שכאמור גם אנשיו קיבלו כסף מקטאר - דרש להמשיך את העברת הכספים לחמאס תמורת "שקט".
זו לא "תיאוריית" קונספירציה. אלו עובדות שאי אפשר להתכחש להן.
עובדות, כנראה, תופסות פחות טוב בקהל שסובל מאי שוויון כלכלי.
