מחקר חדש של מוסד שורש, מוצא שמשפחות חרדיות בפריפריה חיות אחרת מאשר במרכז: הן מוציאות יותר על תחבורה ותקשורת, שיעור גבוה יותר מהן מחזיקות ברכב ובטלוויזיות - ויש להן גם פחות ילדים.
המחקר, שנכתב על-ידי ד"ר פאבל ז'לנוב, מראה כי מעבר חרדים מהמרכז לפריפריה אינו רק פתרון למצוקת הדיור, אלא תהליך שמשקף הבדלים בדפוסי היומיום המשפחתיים: מהוצאות, דרך ניידות והחזקת רכב ועד ילודה בחברה החרדית.
מהממצאים עולה כי בקרב חרדים בגילי 39-35, למשקי בית בפריפריה יש בממוצע 3.9 ילדים לעומת 4.8 ילדים במשקי בית חרדיים במרכז. לממצא זה יש משמעות רבה במיוחד לנוכח העובדה ששיעור משקי הבית החרדיים המתגוררים בפריפריה כמעט והוכפל בתוך ארבע שנים: מ-5.4% בשנת 2015 ל-9.4% בשנת 2019, נתון המצביע על מגמת מעבר מואצת מהמרכז ליישובי הפריפריה.
אחד הממצאים הבולטים במחקר של מוסד שורש הוא הקשר בין החזקת רכב לילודה. למשקי בית חרדיים בגילי 24-18 המחזיקים רכב, יש בממוצע כ-0.6 ילדים פחות מאשר למשקי בית דומים ללא רכב. בגילי הביניים הפער אף גדל, ומגיע ל-1.2 ילדים פחות במשפחות חרדיות בגילי 39-35 המחזיקות רכב.
בפריפריה שיעור החזקת הרכב גבוה משמעותית מאשר במרכז, נתון המחזק את הקשר בין ניידות, אורח חיים וגודל המשפחה. מגמה זו משתקפת גם במדדים נוספים של אורח החיים: בקרב משקי בית חרדיים בגילאי 39-30, שיעור הבעלות על טלוויזיה בפריפריה עומד על 6.9%, לעומת 1.5% בלבד במרכז. נתון זה מחזק את המסקנה כי המעבר לפריפריה כרוך בהבדלים משמעותיים בדפוסי היומיום, מעבר לניידות בלבד.
המחקר מראה כי לצד הוצאות דיור נמוכות יותר, משקי בית חרדיים בפריפריה מוציאים יותר על סעיפי הוצאה אחרים, ובראשם תחבורה ותקשורת. ההוצאה החודשית הממוצעת לנפש על תחבורה ותקשורת בקרב חרדים צעירים (29-18) בפריפריה עומדת על 1,483 שקלים, לעומת 1,107 שקלים בלבד במרכז. בגילי 40 ומעלה, פער זה אף גדל: 2,134 שקלים בפריפריה בהשוואה ל-1,589 שקלים במרכז.
במקביל, ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש בפריפריה נמוכה יותר - כ-3,700-3,500 שקלים לעומת כ-4,500-4,300 שקלים במרכז - אך הוצאות הדיור נמוכות בכ-30%-40%, מה שמאפשר גם שיעורי חיסכון גבוהים יותר: בגילי 39-30 עומד החיסכון החודשי הממוצע על 1,490 שקלים בפריפריה לעומת 1,209 שקלים במרכז, ובגילי 40 ומעלה הפער אף גדל.
בנוסף, המחקר מראה כי נשים חרדיות בפריפריה משכילות יותר מאשר במרכז: כ-41% מהנשים החרדיות בגילי 39-18 בפריפריה מחזיקות תעודת בגרות או תואר אקדמי, לעומת כ-34% בלבד במרכז. מדובר בשיעורים הנמוכים במידה ניכרת מהשיעורים בקרב יהודים לא-חרדים - וביחס הפוך לחלוטין בין פריפריה למרכז בקרב נשים חרדיות לעומת לא-חרדיות. המשמעות היא שהמעבר של חרדים לפריפריה כולל בעיקר משפחות שבהן לנשים יש השכלה גבוהה יותר, דבר המשפיע על אפשרויות התעסוקה, אורח החיים ולעיתים גם על אופן ניהול המשפחה.
פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש: "המחקר מראה שהחלטות על דיור ופיזור אוכלוסייה אינן החלטות טכניות בלבד. גם בחברה החרדית, תנאי החיים שנוצרים בפריפריה - מרחק גיאוגרפי, ניידות ותחבורה והוצאות מחייה - משפיעים בפועל על דפוסי המשפחה והילודה. לכן, על מקבלי ההחלטות לקחת בחשבון תהליכים אלו בבואם לקבוע מדיניות דיור ותחבורה, שכן מדובר בהחלטות שמעצבות תהליכים חברתיים ודמוגרפיים ארוכי טווח".