הרבה ישראלים בעלי אזרחות פורטוגלית יכולים להיות מאוד גאים במדינה החדשה שלהם.
לפני חמש שנים בדיוק פורטוגל סגרה את תחנת הפחם האחרונה שלה - שמונה שנים לפני המועד המתוכנן - ולפני בערך שנתיים פורטוגל עלתה לכותרות כשפעלו בה רק מקורות אנרגיה מתחדשים במשך שישה ימים רצופים. אבל בתחילת 2026 שני האירועים הללו נראים יותר התחלה מאשר אירועי שיא.
בסוף 2024, מקורות אנרגיה מתחדשים סיפקו 71% מהביקוש לחשמל בפורטוגל לאורך השנה כולה - קפיצה אדירה לעומת ממוצע של 56% בתחילת 2023. שיא "ששת הימים" נשבר בשקט באפריל 2024, כאשר הרשת פעלה במשך חודש שלם ברמת 95% אנרגיה מתחדשת. הרשת לא קרסה, האורות לא כבו, ותחנות הדלקים הפוסיליים נשארו כבויות.
פורטוגל אף הרוויחה כסף ממכירת האנרגיה העודפת.
מקורות הרוח והמים היו עמודי התווך, כל אחד מהם ייצר כ־30% מהחשמל במדינה. אך האנרגיה הסולארית החלה להדביק את הפער, ובסוף 2024 עקפה את תחנות הגז, כשהגיעה לכ־15% מתצרוכת החשמל במדינה.
באמצע 2025 השיקה הממשלה מכרז עצום להקמת 2 ג'יגה־ואט של טורבינות רוח צפות בים. בשונה מהטורבינות הרגילות המחוברות לקרקעית, אלה יהיו צפות וינצלו את רוחות האטלנטי העוצמתיות והיציבות.
בנוסף, המדינה החלה את תהליך האישור של פרויקט Minhéu - תחנת אגירה שאובה בהספק של 1.32 ג'יגה־ואט. התחנה הזו לא נועדה לייצר אנרגיה, אלא לשמש כמעין סוללה ענקית. זהו מיזם יוצא דופן: כשהפקת החשמל מהרוח ומהשמש מגיעה לשיא, החשמל העודף משמש לשאיבת מים במעלה ההר.
כשמתרחשת ירידה בייצור, המים משתחררים ומניעים טורבינות. "השותף השקט" הזה מאפשר לפורטוגל להפוך שבוע אחד של מזג אוויר מוצלח לשגרה שנתית.
ואצלנו? עולם שלישי
מאז ינואר 2025 מקורות מתחדשים סיפקו 56% מצריכת האנרגיה במדינה: 24% רוח, 18% מים, 8% שמש, ו־6% ביומסה. השאר עדיין מגיע מדלקים פוסיליים מיובאים - נושא שהממשלה שואפת לפתור באמצעות הרחבת הייצור הסולארי והימי.
מלבד הירידה בתלות בנפט, המעבר לאנרגיה ירוקה מייצר צמיחה כלכלית יציבה ובריאה, אוויר נקי יותר, מים טובים יותר ואיכות חיים גבוהה יותר לאזרחים הפורטוגלים.
מדובר בהישגים יוצאי דופן עבור מדינה שהיא אינה דנמרק או שבדיה. בלגיה או הולנד. פורטוגל היא לא מדינה עשירה. ישראל בעלת כלכלה מתקדמת יותר. התמ"ג לנפש הישראלי גבוה יותר בישראל (54,000 מול 31,000) והצמיחה גם. ועדיין, בכל הקשור לאנרגיות חדשות, מתחדשות ונקיות, אנחנו עולם שלישי ביחס למה שקורה היום בפורטוגל. ולאור ההשקעות הממשלתיות במדע וקדמה, פורטוגל עוד תעקוף אותנו בסיבוב - ובקרוב.
טורבינות? עדיף כספים קואליציוניים
פורטוגל, בשביל להפוך את עצמה למדינה עצמאית מבחינה אנרגטית, משקיעה כ-2.5 מיליארד יורו במעבר לאנרגיה מתחדשת - השקעה שמייצרת עבודות, תעשייה בריאה וכמובן גם אפשרויות ייצוא טכנולוגיה וידע. זה בערך מה שהממשלה הישראלית השקיעה בכספים קואליציוניים בשנתיים האחרונות (10 מיליארד שקל).
איך הכספים הקואליציוניים הללו התחלקו? כ-58% מה-10 מיליארד הלכו למגזר החרדי (כ-14.3% מהאוכלוסייה בישראל). כ-16% הלכו לכ-6.5% מהישראלים שנחשבים "דתיים לאומיים" כשרוב הכסף הזה הלך לבערך 4.5% מהישראלים שהם מתנחלים דתיים. והכספים הקואליציוניים לא כוללים, כמובן, את כל ההטבות וההכנסות של המגזרים הקטנים הללו מהתקציב הכללי (כ-660 מיליארד שקל).
שוב, הושקעו 10 מיליארד שקלים שלנו - האזרחים היצרנים שקורעים תחת עלויות מחייה נוסקות - אך ורק במטרות פוליטיות-דתיות. כלומר לא יצרניות חס וחלילה, חלילה וחס. ההפך, הכסף הזה שהולך לישיבות ולרבנים פרימיטיביים, "זהות יהודית" וכל מיני פינוקים לאברך שעובד כל כך קשה בפלפולים על טקסטים מלפני 3,000 שנה לוקח את המדינה אחורה בזמן ולא קדימה.
זה כשמכון וויצמן, לפני שהופצץ על ידי איראן, היה בעל תקציב של כ-2.1 מיליארד שקל בשנה (רק 25% מהממשלה ו-43% ממנו מתמלוגים ומסחור ידע) ועם השקעה ממשלתית של 10 מיליארד שקל היה יכול לעשות את מה שהפורטוגלים עשו פלוס-פלוס-פלוס.
אבל אנחנו יודעים שלממשלה לא איכפת מהעתיד של מדינת ישראל אלא רק מעתידה שלה. ולכן הם משקיעים כל כך הרבה בדת וקנאים דתיים במקום להשקיע באוויר נקי יותר, מים בריאים יותר, אוכל מזין יותר ואיכות חיים טובה יותר לכולם בישראל.