האם כרטיסי הטיסה יוזלו בקרוב? התשובה נמצאת בחוק ההסדרים הקרוב. במסגרת החוק, משרד האוצר מקדם הצעה להקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בבעלות פרטית, במהלך שנועד להתמודד עם העומס ההולך וגובר בנמל התעופה המרכזי של ישראל, ולהכניס תחרות חדשה לענף. באוצר מזהירים שנתב"ג מתקרב לקצה גבול היכולת שלו, וכי ללא הקמת שדות תעופה נוספים, הביקוש לטיסות ימשיך לעלות, וטיסה לחו"ל תהפוך לקשה ויקרה יותר עבור מעמד הביניים.
התוכנית נשענת על מודל של שותפות עם המגזר הפרטי, במקום שהמדינה ורשות שדות התעופה יממנו ויקימו את השדות בעצמן, ההקמה תתבצע באמצעות זכיינים פרטיים. ההבטחה המרכזית היא שהמהלך יביא לשירות טוב יותר ולירידה במחירים, משום שהזכיינים יחויבו לעמוד במדדי שירות מחייבים, והתחרות תעודד התייעלות שתוזיל את כרטיסי הטיסה. מנגד נטען כי אם רש"ת תקים את השדות בעצמה, העלויות יהיו גבוהות יותר, ויתגלגלו בסופו של דבר לציבור.
השוואת האגרות שגובים בשדות תעופה באירופה ממחישה את המחיר הנוסף שמגולם בכרטיס הטיסה של הנוסע הישראלי. בעוד שבנתב"ג אגרת הנוסע עומדת על 63 עד 80 דולר, בשדות תעופה מרכזיים באירופה מדובר בסכומים נמוכים בהרבה, 47 דולר באוסלו, 40 דולר בהלסינקי, 30 דולר באתונה, 28 דולר בלרנקה, 27 דולר בקופנהגן, ו־32 דולר בווינה. ממוצע המדגם האירופי עומד על כ־20 דולר בלבד, פער שמחדד עד כמה עלויות התשתית בישראל מתגלגלות ישירות למחירי הכרטיסים. על הרקע הזה, הקמת שדה תעופה משלים נתפסת לא רק כפתרון לעומס בנתב"ג, אלא גם כמהלך שעשוי בטווח הארוך להכניס תחרות למבנה העלויות, ולהפחית חלק מהתשלומים שמכבידים כיום על כל נוסע שיוצא מישראל.
מתברר שגם כשהטרמינל מתרוקן, המחירים לא בהכרח יורדים. יחד עם ירידה מאסיבית בכמות הנוסעים בין אוגוסט 2023 לאוגוסט 2024, מחירי הטיסות דווקא האמירו בשיעור חד. כך למשל, כמות הנוסעים לפריז ירדה בתקופה האמורה ב־38 אחוזים, בעוד שמחיר כרטיס הטיסה לבירה הצרפתית זינק ב־46 אחוזים. מספר הנוסעים לניו יורק פחת ב־46 אחוזים, אך מחיר הטיסה לשם התייקר ב־33 אחוזים. גם דובאי מציגה תמונה דומה, תנועת הנוסעים ירדה ב־30 אחוזים, ומחירי כרטיס הטיסה עלו ב־51 אחוזים. הנתונים הללו ממחישים עד כמה שוק התעופה הישראלי נותר יקר כשההיצע נחלש, ועד כמה העלויות הקבועות והתלות בנתב"ג ממשיכות להתגלגל ישירות לכיסו של הציבור.
הוויכוח על שדה תעופה משלים לנתב"ג רחוק מלהיות חדש. הוא נמשך כבר יותר מ־25 שנה, מאז שב־1997 הוחלט לראשונה לבחון חלופות לשדה נוסף, שיפחית את התלות בנתב"ג. ב־2014 התקבלה החלטת ממשלה רשמית להקים את השדה ברמת דוד שבעמק יזרעאל, ובהמשך ועדה בראשות אילנה שפרן בחנה 21 אתרים אפשריים, וקבעה שתי חלופות מרכזיות, רמת דוד ונבטים שבנגב. בעוד רמת דוד הועדפה בשל הקרבה למרכז הארץ, זמינות התשתיות והיכולת להתרחב, נבטים קיבל עדיפות סביבתית בעיקר בשל היקפי רעש נמוכים יותר, אך הוגדר כבעייתי מבחינה ביטחונית, בשל סמיכותו לבסיסי חיל האוויר ונתיבי טיסה מבצעיים.
ההחלטות לא נשארו על הנייר בלבד, אבל גם לא יצאו לפועל. בצפון התפתחה התנגדות עזה מצד תושבי עמק יזרעאל וראשי הרשויות המקומיות, שחששו מהשלכות סביבתיות ומפגיעה באיכות החיים, בעוד שבדרום נתפס השדה כהזדמנות היסטורית לפיתוח אזורי, יצירת מקומות עבודה, והזרמת השקעות לפריפריה. כך הפך הפרויקט לזירת מאבק פוליטית ואזורית, מה שנתפס בצפון כאיום, הוצג בדרום כמנוע צמיחה. ב־2020, בתקופת כהונתה הראשונה כשרת התחבורה, החליטה מירי רגב לקדם את נבטים.
גם נבטים עצמו לא התקדם. מערכת הביטחון הביעה לאורך השנים הסתייגות עמוקה מהפיכת הבסיס לשדה אזרחי פעיל, והוויכוח בין הדרג המדיני לצבא נמשך. ועדות מקצועיות קבעו שוב ושוב ששדה אחד לא יספיק, ושישראל תזדקק לשני שדות משלימים לפחות, כדי לעמוד בגידול הצפוי במספר הנוסעים בעשורים הקרובים, אבל ההכרעה נדחתה פעם אחר פעם.
כעת מבקשים לקדם את המהלך דרך חוק ההסדרים, תוך הדגשה ששדה תעופה בפריפריה אינו רק פתרון תעופתי, אלא גם מנוע צמיחה כלכלי, אלפי מקומות עבודה בשכר גבוה, פיתוח תיירות, הקמת אזורי תעסוקה, אחסנה ותעשייה, והכנסות שיחזקו את הרשויות המקומיות.
במקביל מתפתחת חזית נוספת. עובדי רשות שדות התעופה, שחוששים מהפרטה ומהוצאת אחד מענפי התשתית המרכזיים מידי המדינה, כבר מאיימים בצעדים. לטענתם, הממשלה מקדמת מהלך דרמטי מעל הראש שלהם, בלי לשתף אותם בתכנון, והם מזהירים שהציבור עוד ירגיש את זה בנתב"ג. מבחינתם, מדובר לא רק בשאלה של שדה חדש, אלא במאבק על עתיד רש"ת, כוח העבודה המאורגן, והשליטה על שער הכניסה המרכזי של ישראל לעולם.
ונחזור לשאלה שבה פתחנו, האם מחירי הטיסות יוזלו בקרוב? התשובה, לצערנו, שלילית. גם אם ההצעה תעבור בחוק ההסדרים כבר בתקופה הקרובה, הוזלה מיידית במחירי הטיסות אינה צפויה. הקמת שדה תעופה היא פרויקט של שנים, וההשפעה על המחירים, אם תגיע, תהיה רק בטווח הארוך, אחרי שהשדות יוקמו וייכנסו לפעולה.