קליין: הצעד הגדול שהממשלה יכולה לעשות הוא הפחתת מסים

"התחרות של הממשלה על מקורות ההון לא רק שואבת מקורות, שאלמלא הגיוס המוגבר של הממשלה היו משמשים למימון הפעילות העסקית הפרטית, אלא גם מייקרת את עלות המקורות האלה, הן לממשלה והן לגופים פרטיים הזקוקים למימון. על כן, אם יש צעד גדול אחד אשר הממשלה יכולה לעשות כדי לתמוך בתעסוקה ובפעילות הפרטית במשק, הרי זה להקטין בצורה דרמטית את שאיבת הכספים ממנו: קודם כל פחות הלוואות, ואם אפשר - גם פחות מסים", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, בכנס תל אביב לבנקאות שהתקיים בביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

קליין ציין כי "את השינוי האמור יכולה הממשלה לעשות רק בדרך אחת - הקטנת הוצאותיה". על רקע אמירה זו נקל להבין את דברי קליין לגבי התוכנית הכלכלית, לפיהם "ראוי לתמוך בהחלטת הממשלה המובילה בכיוון הנכון לשנה זו ומה שיותר חשוב - גם לשנים הבאות".

"החיסכון לפנסיה צריך להיות מושקע בהרחבת כושר הייצור של המשק ולא במימון תשלומי שכר, קיצבאות והוצאות ביטחון", אומר קליין בביקורתיות על מדיניות הממשלה ומציין כי מרבית החיסכון הפנסיוני משמש את הממשלה למימון הוצאות שוטפות של המדינה ולא להשקעה בתשתיות אשר מגדילות את כושר הייצור במשק, בטווח הארוך.

קליין התייחס בהרצאתו למדיניות אותה צריכה לנקוט הממשלה לצורך פיתוח השווקים הפיננסיים על מנת שאלה יספקו את התשתית החיונית לצמיחתו של המשק הישראלי.

"מי שרוצה לעצור את התכווצותו הנמשכת של המשק, זו השנה השלישית ברציפות, צריך להיות מודאג מכל גידול בגירעון הממשלה. במלים אחרות - תנאי הכרחי למנוע את ערעור היציבות הפיננסית הוא שמירה על תוואי גירעון תקציבי יורד וחזרה למסלול יורד של שיעור החוב הממשלתי לתוצר", אמר קליין תוך שהוא מדגיש כי "מאחורי הפסגות של הגירעון והחוב, שאליהן הגיעה הממשלה בשנתיים האחרונות, עלול להימצא מדרון תלול".

קליין סבור כי "משמעת פיסקלית מתמשכת היא התשתית עליה יש לבנות את השינויים המבניים הדרושים לשכלול השווקים הפיננסיים, שינויים אשר הראשון והחשוב שבהם הוא החיסכון הפנסיוני". החיסכון הפנסיוני בו עוסקות, מלבד קרנות הפנסיה, גם קופות הגמל ותוכניות ביטוח החיים, כולל תיק בהיקף של 350 מיליארד שקל, מזה מושקעים כ-230 מיליארד שקל באיגרות חוב ממשלתיות, מיועדות וסחירות, כ-15% בפקדונות בבנקים והיתרה באג"ח פרטיות וניירות ערך בארץ ובחו"ל. קליין הוסיף כי "הממשלה והמגזר הפרטי מתחרים על החיסכון לפנסיה, ולפי התוצאות ברור כי הוא משמש למימון הוצאותיה השוטפות של הממשלה במקום לממן את ההשקעות והאשראי הנדרשים למגזר הפרטי לפעילותו".

באשר לקרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות הפועלות לצד החיסכון הפנסיוני ומנהלות תיק נכסים בהיקף של כ-100 מיליארד שקל, הרי שגם הן משקיעות חלק מתיק ההשקעות שלהן באג"ח ממשלתיות, בפקדונות בבנקים ובניירות ערך של המגזר הפרטי. "גם כאן", אמר קליין, "נותנת התחרות של הממשלה על מקורות החיסכון במשק את אותותיה".

קליין ציין כי "מרכיב חיוני בכל מדיניות לצמיחה מבוסס על השקעה מסיווית בתשתיות פיסיות ותוכנית העבודה הנדרשת בתחום זה מסתכמת בכ-90 מיליארד שקל בחמש השנים הבאות. השקעות אלה יש לממן ומקור המימון הטיפוסי הוא החיסכון לפנסיה, וכדי לאפשר זאת יש צורך בקיומם של שני תנאים במקביל: התנאי הראשון, והחשוב יותר, הוא שהממשלה תשאב מהשוק פחות הלוואות למימון הוצאותיה השוטפות - מצב אפשרי רק אם הממשלה תנהל מדיניות לצמצום הגירעון והחוב שלה; התנאי השני מחייב להפנות את החיסכון הפנסיוני לשוק ההון". בדבריו אלה, התייחס קליין, בין היתר, להשלמת המהלך לגבי החלת חובת המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת על כל אלה שחובה זו עדיין לא חלה עליהם.

קליין שלל על הסף את ההצעות שהועלו לאחרונה בנוגע למימון ההשקעות בתשתית על בסיס אשראי בנקאי מסחרי, תוך מתן ערבות ממשלתית. קליין נימק עמדה זו בטענה לפיה "כאשר הממשלה נותנת ערבות, המשקיעים מוכנים לקחת סיכונים לא שקולים בביצוע פרויקטים שונים ולגרום בכך עלויות מיותרות לממשלה ולמשק".

טיעון נוסף אותו העלה הנגיד כנגד ההתבססות על אשראי בנקאי בפרויקטי תשתית נוגע לטווח הזמן. לדבריו, "המקורות השונים של הבנקים המסחריים אינם ארוכים מספיק כדי לממן השקעות בתשתית והקשיים שהדבר יוצר בולטים כבר היום, כאשר ההשקעה במלונות ובנדל"ן מסחרי מבוססת על אשראי בנקאי".

קליין מונה שורה של השלמות אותן יש לבצע בכדי לאפשר את השינויים המבניים הדרושים לשכלול השווקים. בין היתר, מזכיר קליין את הצורך בסיום תהליך ההחלפה של אג"ח ממשלתיות בלתי סחירות (אג"ח מיועדות) באג"ח סחירות. כמו כן, קליין סבור כי יש להשתית את ענף הפנסיה על יסודות תחרותיים ומפוקחים במקום המבנה הריכוזי המאפיין אותו כיום, וכי יש לבצע הפרדה בין הבעלות על הבנקים מהבעלות על קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות נאמנות. שינוי מתבקש נוסף אותו מציין קליין - מיזוגים בין בנקים. לדבריו, "יש לבחון אפשרויות של מיזוגים במערכת הבנקאית עצמה. מיזוגים אלה אמורים לבסס את היציבות של המוסדות הבנקאיים וליצור גוש בנקאי נוסף, או אף שניים, כדי לחזק את התחרות במערכת".

קליין סיכם את דבריו בהתייחסו לשימוש הרצוי בהלוואות אותן עתידה הממשלה לקבל בערבות הממשל האמריקאי. "יש להפנות את ההלוואות הללו למימון תוכנית ההשקעות בתשתית מחוץ למסגרת התקציב", אמר קליין תוך שהוא מדגיש כי "ניצול שגרתי של הערבויות לשם מחזור חובותיה של הממשלה בטווח הקצר, פירושו דחייה לשנים ארוכות של מיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק".