עוקץ "שיפור הדירוג": ענו לסמס והפכו למסורבי אשראי

"קיבלתי SMS שהציע לי לשפר את דירוג האשראי שלי, וזה לגמרי דיבר אליי. היה לי ציון נמוך מאוד, והבנק הציע לי הלוואה בריבית גבוהה, וגם בבנקים אחרים קיבלתי הצעות דומות. לפני שנתיים הייתה לי שנה גרועה והתקשיתי לעמוד בהחזרים, אז הבנתי מאיפה זה מגיע. דיברתי עם החברה, והם הציעו לי למחוק את הדירוג. רק אחר כך התברר לי שאחרי המהלך הזה הפכתי למסורב אשראי, ומאז כל בנק שפניתי אליו כבר לא רוצה לתת לי אשראי".

הסיפור של שלומי, נשוי ואב לשניים מגבעתיים, הוא דוגמה אחת לתופעה שהתרחבה מאז שדירוג האשראי נכנס לחיי הציבור. מי שנתקל בסירוב להלוואה, או מקבל הצעות בריבית גבוהה, מחפש פתרון מהיר, ובדרך כלל נענה למסרים שמציגים "מחיקה" כמפתח ליציאה מהבעיה. חברות שונות משווקות את המחיקה כצעד שמנקה את העבר ומאפשר "התחלה חדשה", ולעיתים גובות אלפי שקלים על ליווי בתהליך. בפועל מדובר בפעולה שלרוב מרעה את מצבו של הלקוח, ולא אחת מובילה אותו לסטטוס של מסורב אשראי מול הבנקים.

כדי להבין איך הגענו לכך, צריך לחזור לשנת 2015. אז נחקק חוק נתוני אשראי, שמסדיר את איסוף המידע הפיננסי ואת שיתופו בין גופים שונים, במטרה להגביר שקיפות ותחרות בשוק האשראי. מתוך המערכת הזו נולד דירוג האשראי: ציון מספרי שבישראל נע בין 0 ל 1,000, ומבטא את רמת הסיכון הפיננסי של אדם לפי היסטוריית התשלומים וההתחייבויות שלו בשלוש השנים האחרונות. את הציון מחשבות לשכות אשראי, על בסיס נתוני המאגר של בנק ישראל.

מאז שמאגר נתוני האשראי יצא לדרך, הציון האישי של משקי הבית זינק ממושג טכני למטבע עובר לסוחר. סביבו נבנתה תעשייה שלמה: בנקים, גופי אשראי וחברות ייעוץ מפמפמים מדריכים, קמפיינים ומחשבונים שמדגישים עד כמה הדירוג קובע ריבית, אישור הלוואה ומסגרת כרטיס. ואז הגיע רצף המשברים, קורונה, גל העלאות הריבית ומלחמת "חרבות ברזל", שגרר הקשחת קריטריונים בבנקים והותיר אחריו משקי בית רבים עם פיגורים וחובות מתמשכים.

במציאות הזו, חלק מהלקוחות שנענו שוב ושוב בשלילה לבקשות הלוואה ואשראי מצאו את עצמם בפועל כ"מסורבי אשראי", ורבים מהם פנו לחברות שמבטיחות "שיפור דירוג" ו"פתיחת דף חדש". אחרים, שלא הוגדרו מראש כמסורבים, הגיעו לאותן חברות במטרה להיחלץ מדירוג נמוך, ולאחר מחיקת ההיסטוריה הפיננסית שלהם הפכו בעצמם למסורבי אשראי מול הבנקים. המציאות הבעייתית לא נסתרה כמובן מעיני בנק ישראל, שהבהיר במהלך דיון בכנסת כי "הלקוח נהפך למסורב אשראי, היות ואין עליו נתונים, טובים ושליליים כאחד".

חרף הבעייתיות הגדולה שכרוכה בנושא של מחיקת כללית של הדירוג, בדיקה בגוגל מגלה כי היקף החיפוש של צרכנים אחר השירות, נותר גבוה. "מנקודת מבט מקצועית, מחיקת נתוני אשראי היא צעד קיצוני שבדרך כלל לא מייצר ללקוח יתרון אמיתי, וברוב המקרים דווקא פוגע בו. המהלך הזה, שניתן לבצעו בחינם, מוחק גם התנהלות תקינה מהעבר, כך שמבחינת המערכת הבנקאית הלקוח נראה כמו מישהו שאין עליו כמעט מידע. לא פעם, הבנקים מתרגמים את חוסר הוודאות הזה לחשש, להקשחת תנאים, ולעיתים אף להתייחסות בפועל כלקוח מסורב אשראי.

ולא מדובר על עצת האחיתופל היחידה: חלק מהחברות עובדות לפי לוגיקה מאוד טכנית של מודל הדירוג, הן יודעות שהאלגוריתם "אוהב" לראות עמידה סדירה בהחזרים ויחס ניצול נמוך של המסגרת, כלומר שימוש באחוז קטן מהאשראי הזמין. משם נולדת ההבטחה: נגדיל לך מסגרת, נפרוס הלוואות, נוריד את הניצול, והציון ייראה טוב יותר. אבל בחיים עצמם מסגרת גבוהה מרגישה כמו כסף בכיס, מעודדת עוד הוצאות ועוד גלגול חובות, מעלה את הסיכוי לפיגורים, ובסוף מוחקת כל שיפור קוסמטי בדירוג ופוגעת עוד יותר ביכולת לקבל אשראי בעתיד.

הסוגיה לא נסתרה מעיניי גופים מקצועיים שעוסקים בתחום הצרכנות. בדיון שנערך בכנסת, ציינה הדס יעקובסון מהמועצה לצרכנות כי מדובר על תופעה רחבה: "אנחנו רואים עוד ועוד אנשים שנתקלים במצב שבו אין להם נתוני אשראי. הם שילמו סכומים משמעותיים למדי ושום דבר טוב לא קרה". במקביל, גם ארגון 'לובי 99' מפנה את האצבע גם אל הרגולטור.

הארגון קורא לבנק ישראל להורות ללשכות האשראי שמחיקת נתוני אשראי לא תוכל עוד לתרגם לשיפור בדירוג, כדי לסגור את הפרצה שמאפשרת לחברות להציג ללקוחות "שיפור" מלאכותי. בנוסף הם דורשים מהבנק לצאת בקמפיין הסברה שיזהיר מפני ההשלכות של מחיקה גורפת, ולבחון הטלת עיצומים כספיים על גופים שמוכרים שירותי "שיפור דירוג" ובעצם מוחקים ללקוחות את ההיסטוריה הפיננסית שלהם.

ככלל, שיפור אמיתי של דירוג האשראי לא נעשה בקסם של לילה. בסוף, המודלים מסתכלים על דבר אחד: איך התנהגת עם הכסף לאורך זמן. עמידה מדויקת בהחזרים, בלי פיגורים ובלי חריגות, הפחתת חובות מיותרים ושמירה על מסגרות מאוזנות, אלה הדברים שבונים ציון חזק. מי שמוכר לציבור קיצורי דרך והוקוס פוקוס פשוט לא מספר את האמת".

למעשה, הבעיה של דירוג האשראי יושבת על בעיה עמוקה יותר, בישראל, בניגוד לארה"ב, אין אפילו מדד סירוב אשראי בסיסי שיגיד לציבור מי נדחה, באיזה גוף ובאילו סוגי הלוואות. במציאות הזו בנק ישראל עצמו מודה שהוא לא יודע באמת אם הנגישות לאשראי השתפרה או אם ההפליה צומצמה, זה רגולטור שעובד בחושך. מי שהמערכת הבנקאית לא רוצה לממן מגיע לשוק ההלוואות החוץ בנקאי. מי שיש לו דירה עוד יכול לקחת הלוואה כנגד נכס, אבל מי שאין לו נשאר לא פעם בלי אפשרות לקבל אשראי.

הכותב הוא מנכ"ל לביא קפיטל, המתמחה במתן פתרונות מימון למסורבי בנקים