תקציב המדינה שעבר הלילה (בין רביעי לחמישי) בקריאה ראשונה בכנסת, אחרי שעות של פיליבסטרים, נאומים מתלהמים ושטויות שעפו באוויר, הוא תקציב רע למדינת ישראל. אין בו מנועי צמיחה, אין בו בשורות למשק הישראלי שמחפש אופק ויציבות, ובמקום תוכנית כלכלית אמיתית יש בו כמה רפורמות ראויות פה ושם, אבל גם כספים קואליציוניים במיליארדים ופינוקים לחרדים, כי בכל זאת. האצבעות שלהם חשובות.
אבל אין מה להתעכב עליו יותר מדי. הוא פשוט לא יעבור. מה שראינו אתמול זאת הצגה, הכל בכאילו. כל מי שעלה אתמול לדוכן כדי למשוך זמן, יודע שהקריאה הראשונה היא רק עוד דרך לאסוף כמה כותרות בדרך לפריימריז.
נתניהו רצה לקנות עוד חודשיים, לא יותר. התקציב הזה מעניין אותו כמו המצוקה בקריית שמונה.
הוא רואה, כהרגלו, 70 צעדים קדימה. הבחירות הבאות לא יקרו במועדן בחודש אוקטובר. אין לו שום עניין שאזרחי ישראל ילכו להצביע רגע אחרי שצפו בטקס הזיכרון הממלכתי ל-1,200 הנרצחים.
המועד הבא שבא בחשבון, תחילת ספטמבר, אחרי החופש הגדול, שבו עמך ישראל נמצאים מעבר לים, גם הוא ממש לא נוח. הילדים אולי בבתי הספר וההורים בעבודה, אבל החסידים של הרבי נמצאים באומן, ומי האדיוט שיוותר על 60,000 פתקים.
לכן אין שום צורך להקדיש יותר מדי תשומת לב לסעיפים המרתיחים בספר התקציב עב הכרס. אם זה תלוי בראש הממשלה, וכולנו יודעים שזה תלוי בו, התקציב לא יעבור בקריאה שנייה ושלישית במרץ, כפי שדורש החוק. נתניהו ימצא סיבה מצוינת, אולי אפילו התנגדות לחוק הגיוס שביסמוט מקדם, לך תדע. ואז יציאת בזק לקמפיין שיסלול לו את הדרך שוב לבלפור.
התרגיל הפוליטי הזה לגיטימי. מה שלא לגיטימי, ואפילו גובל בסיכון לכלכלת ישראל, אלה הדברים שאמר אתמול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת. הייתי קוראת לזה "אובדן בושה", אבל זה הרבה יותר מאגו טריפ של שר שעובר את הגבול.
"יש רק דבר אחד בלבד שהנגיד צריך לעשות כדי להשלים את ההצלחה הנהדרת של המדיניות הפיסקלית שלנו, וזה פשוט להוריד את הריבית הרבה ומהר", קרא אתמול סמוטריץ' מעל דוכן הכנסת. "אני קורא לנגיד שוב ושוב תוריד את הריבית הרבה, כן, עד באחוז, יותר מזה".
שר אוצר במדינה מתוקנת לא אמור לעמוד על דוכן הכנסת ולחלק לו הוראות. פרופ' אמיר ירון לא עובד אצל סמוטריץ'.
יש סיבה שהריבית נקבעת בבנק ישראל ולא בלשכת שר האוצר. יש סיבה שמוסדות כלכליים בעולם נמדדים בדיוק על היכולת שלהם לעמוד מול לחצים כאלה. ועל זה מקבלים נקודות בדירוג האשראי, או חוטפים הורדה כואבת.
ואם הזכרנו את "אובדן הבושה", אי אפשר שלא לומר מילה על העלאת שכרם של נבחרי הציבור, אלה שהחליטו על המשך הקפאת מדרגות המס שלכם, כן?
אתם נחנקים בסוף החודש? בקושי מצליחים לעמוד במשכנתא? מוציאים מוצרים מעגלת הסופר כי אין מספיק כסף לשלם בקופה? לא מעניין.
שכרו של שר קופץ החודש ביותר מ־5,000 שקלים. שכרו של חבר כנסת מזנק בכ־4,536 שקלים. נשיא המדינה מקבל תוספת של יותר מ־6,500 שקלים. נשיא בית המשפט העליון מוסיף עוד כ־5,400 שקלים. וכולם יחד, שרים, ח"כים, שופטים, ראש הממשלה ויו"ר הכנסת, נהנים מהעלאות שנעות בין 4,500 שקלים לכמעט 10,000 שקלים בחודש.
ובפעם הקודמת שזה קרה, לפחות הייתה מראית עין של מבוכה. חברי אופוזיציה ויתרו על ההעלאה. הפעם אף אחד לא מצייץ. אף אחד לא אומר, לא תודה. העיקר שכולם מבסוטים אש והשאר ישרף.