טיסה לשום מקום: סיבוב היח"צ של נתניהו ורגב בקריית שמונה

דייג אוהב דגים? מירי רגב, דוברת במקצועה, אוהבת כותרות. "מהלך אסטרטגי שמחזיר לצפון את הקישוריות האווירית כחלק מתפיסה כוללת שמחברת את הצפון למרכז ולדרום והופכת את הנגישות למהירה, זמינה ומתקדמת יותר עד כדי ביטול המושג 'פריפריה'", התפייטה אמש לאחר שהכריזה על הפעלתו המחודשת של המנחת בקריית שמונה.

רגב הגיעה לעיר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאר שרי הממשלה לישיבה מיוחדת שאמורה לסיים את החרם על ראש העיר אביחי שטרן, איש ליכוד שכל חטאו שהיה שהתמודד ברשימה עצמאית וניצח את אלי זפרני, המועמד הרשמי של הליכוד בבחירות לראשות העיר, ומקורבם של בני הזוג נתניהו. "אנחנו נגדיל את האוכלוסייה ונשקיע מיליארדים בצפון תוך הזרמת תחבורה אווירית, רכבתית וכבישים מהירים", הבטיח רה"מ.

השניים חגגו את ההכרזה "בהובלת מירי רגב" להפעלת המנחת בעיר, לאחר למעלה מ- 20 שנה שבהן לא פעל לטיסות מסחריות. המהלך כולל קידום שירות טיסות מותאם לתושבי הצפון למרכז ולדרום הארץ, בהיקף תקציבי של כ- 10 מיליון שקלים בשנה, וכן מתן אישור רגולטורי להפעלת המנחת בהתאם לדרישות רשות התעופה האזרחית (רת"א).

אבל מדובר בטיסות פורחות באוויר. יכול להיות שסבסוד של הטיסות יצליח לשכנע את אחת החברות לקיים טיסות מעטות לעיר, אבל פרנסה ותיירות כבר לא יצאו ממנו. הרי כבר היינו בסרט. משנות ה-90 ועד 2006 היו טיסות סדירות למנחת הזה. בהתחלה של ישראייר וארקיע, ואחרי שהן סירבו להמשיך לטוס בגלל הפסדים, של עיט תעופה וטמיר הקטנות, שגם הן התקשו לייצר פעילות רווחית אפילו שהשתמשו במטוסים קטנים יותר.

מאז הופסקו הטיסות לפני 20 שנה המצב רק הורע. בהחלטה נטולת כל חשיבה לעתיד סגר משרד התחבורה את שדה דב בתקופתו של ישראל כץ, ודחק את קווי התעופה הפנים ארצית לנתב"ג העמוס. מספר הטסים לאילת ירד מאוד, וגם מי שיטוס כעת מקריית שמונה יגיע לנתב"ג, ואז יצטרך להגיע מטרמינל 1 לתחנת הרכבת בטרמינל 3, לחכות לרכבת הבא, והמסע שלו מרגע הנחיתה בלוד יהיה ארוך יותר מזמן הטיסה שלו מקריית שמונה.

מאז המלחמה עזבו את אצבע הגליל עשרות אלפי תושבים שטרם שבו. המצב הכלכלי והביטחוני הפחית גם את מספר הישראלים שיוצאים לחופשה בצפון, והביקוש לטיסות כיום נמוך משהיה לפני 20 שנה.
דווקא הבטחה אחרת של נתניהו ורגב, רכבת לקריית שמונה, באמת יכולה לעשות שינוי בעיר ובסביבתה.

אבל גם כאן, מדובר רק בכותרת עיתונאית. למרות שרגב כמובן כבר חגגה את תחילת העבודות, עבודות תשתית מקדימות מאוד, הרכבת הראשונה לא תיסע לפני 2034 וכנראה קרוב יותר ל-2040.למרות שאישור התכניות לקטע החסר בין קריית שמונה לכרמיאל, מדובר ב-54 קילומטרים של מסילה כפולה, עם מנהרות ארוכות וגשרים, בהשקעה של לפחות 12 מיליארד שקל.

במקום להוביל, להכריז על תאריך יעד לפתיחה, וללחוץ על דוושת הגז התכנונית והביצועית, לפרסם מכרזים ולגרום לפרויקט הזה להפוך מקומוניקט למסילה אמיתית, הממשלה נמנעת אפילו מלדבר על תאריכי פתיחה.

היא גם לא מתאמצת לפתור את פקק החשמול בחיפה, שראש העיר שלה יונה יהב מסרב לאפשר חישמול המסילות בעיר בדרישה שיוזזו מקו החוף ויוטמנו, מה שיעכב את הפרויקט בעוד עשור לפחות. בלי חישמול בחיפה הקו מקריית שמונה יחייב שתי החלפות, בתחנת מרכזית המפרץ ובחוף הכרמל ונסיעה ברכבת דיזל ביניהן, או הפעלה מסורבלת של רכבות שיכללו קטרי דיזל רק עבור הקטע הזה.

קריית שמונה לא צריכה חלומות פורחים באוויר, אלא תקציבים לסבסוד הארנונה לעסקים ולתושבים כדי שיחזרו ויוכלו להתחיל להתפרנס, ותשתיות תחבורה שימשכו לעיר תושבים ונופשים. המנחת המחודש בקריית שמונה יהפוך לאנדרטה לעוד הבטחת בחירות שקיבלה העיר.