סקר רחב היקף שנערך בינואר 2026 מצייר תמונה ברורה בהרבה מזו שמשתקפת בשיח הרגולטורי בישראל: הקריפטו כבר מזמן אינו תחום שולי, אלא תופעה צרכנית, כלכלית ופוליטית עם משקל ממשי.
על פי ממצאי הסקר, שהוזמן על ידי פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין ו-Web3, ומשמש בסיס מחקרי לקמפיין הציבורי לקידום רפורמת הקריפטו בישראל, כ־21% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מחזיקים כיום במטבעות דיגיטליים.
במונחים מוחלטים מדובר בכ-1.2 עד 1.5 מיליון ישראלים. זהו שיעור חדירה גבוה, במיוחד בהשוואה לשווקים מפותחים אחרים, והוא מציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות שבהן הקריפטו כבר נתפס כחלק לגיטימי מהמערכת הפיננסית. מעבר לכך, כ-90% מהציבור מכירים או שמעו על התחום, נתון שמעיד על מודעות כמעט מלאה, ולא על טרנד נישתי שמוכר רק לקהלים טכנולוגיים.
לרכישת מטבעות דיגיטליים. וואלה קריפטו >>
הנתון המעניין ביותר אינו מי שכבר בפנים, אלא מי שעוד עומד על הגדר. מבין הישראלים שאינם מחזיקים כיום בקריפטו, 59% השיבו כי היו שוקלים להחזיק נכסים דיגיטליים אם השימוש היה מוסדר ונגיש, בדומה לניהול חשבון בנק. זו נקודה קריטית, מאחר והחסם המרכזי אינו חוסר אמון בטכנולוגיה, אלא תחושת חוסר ודאות רגולטורית ותפעולית. הציבור מאותת שהוא מוכן, אבל מחכה למדינה שתעשה סדר.
מחכים למדיניות
גם כשבוחנים את עמדות הציבור כלפי מדיניות הממשלה, התמונה ברורה. יותר ממחצית מהנשאלים, 56%, סבורים כי ישראל מפספסת הזדמנות כלכלית בכך שאינה מעודדת את תחום הקריפטו. 63% אף הביעו תמיכה ברפורמה שתסיר חסמים ותהפוך את הקריפטו לתחום אסטרטגי, בדומה לסייבר ולפינטק. כלומר, בעיני רוב הציבור, קריפטו אינו איום שיש לרסן, אלא מנוע צמיחה שיש לפתח.
הקשר ליוקר המחיה חוזר גם הוא בנתונים. חלק ניכר מהנשאלים מסכימים עם הטענה שהסדרת הקריפטו יכולה לתרום להורדת יוקר המחיה, בין אם דרך תחרות במערכת הפיננסית, תשלומים יעילים יותר או הגדלת הכנסות המדינה ממסים.
במקביל, רוב ברור מהציבור סבור שהמדינה צריכה לא רק להסדיר, אלא גם לקדם פתרונות מעשיים ולא להסתפק ברגולציה מגבילה בלבד.
42% יעדיפו מפלגה שרוצה להסדיר את התחום
אחד הממצאים המשמעותיים ביותר מגיע מהחיבור בין קריפטו לפוליטיקה. 42% מהנשאלים העידו כי עמדת מפלגה בנוגע להסדרת תחום הקריפטו תשפיע על נכונותם להצביע לה בבחירות הקרובות. זהו נתון חריג בעוצמתו, שממקם את הקריפטו לא רק כנושא כלכלי, אלא כשיקול אלקטורלי של ממש. במילים אחרות, עבור כמעט מחצית מהציבור, קריפטו הוא כבר לא עניין תאורטי, אלא שאלה של מדיניות ציבורית שמעצבת החלטות בקלפי.
הסקר גם חושף פערי תפיסה בין קבוצות אוכלוסייה, אך הכיוון הכללי אחיד. בקרב צעירים בני 18 עד 34, התמיכה בהסדרה והאמונה בפוטנציאל הכלכלי של הקריפטו גבוהות במיוחד, אך גם בקרב אוכלוסיות מבוגרות יותר נרשמת מגמה ברורה של פתיחות גוברת. הקריפטו נתפס פחות כהימור ספקולטיבי ויותר כתשתית טכנולוגית, פיננסית ואסטרטגית.
כשמחברים את הנתונים הללו להערכות המאקרו, הפער מתחדד עוד יותר. מחקרים כלכליים מעריכים כי הסרת חסמים ואימוץ רגולציה מתקדמת עשויים להוסיף למשק הישראלי כ-120 מיליארד שקלים לתמ"ג עד 2035 וליצור כ-70 אלף משרות חדשות. במציאות שבה ישראל מחפשת מנועי צמיחה חדשים, המספרים הללו ממקמים את הקריפטו כאחד הכלים המשמעותיים על השולחן.
השורה התחתונה שעולה מהנתונים ברורה. הציבור הישראלי מקדים את המדינה, מכיר את התחום, משתמש בו, תומך בהסדרה ואף מוכן לתגמל פוליטית מי שיקדם אותה. לעומת זאת, המדיניות עדיין זהירה, מקוטעת ולעיתים חסומה. הפער הזה, כך נראה, הולך וגדל. השאלה כבר אינה האם קריפטו צריך להיות חלק מהכלכלה הישראלית, אלא מתי המדינה תבחר להדביק את הקצב של הציבור שלה.