דוח מיוחד של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, חושף ליקויים חמורים בהתנהלות הרשויות המקומיות בתחום גביית הארנונה, ובראשן פגיעה בזכויות בסיסיות של תושבים הזכאים להנחות ופטורים.
הדוח מתפרסם על רקע התקופה הכלכלית והביטחונית הקשה מאז מתקפת 7 באוקטובר, ומצביע על כך שדווקא בשנים שבהן הציבור מתמודד עם משבר מתמשך, חלק מהרשויות פועלות באופן שמקשה על מיצוי זכויות ואף מונע אותן.
לפי נתוני הדוח, בתוך שנתיים בלבד נרשמה מגמה מדאיגה של פחות הנחות ופטורים לתושבים, יותר חובות של משקי בית ועסקים, ובמקביל תוספת של כשלושה מיליארד שקל לקופת הרשויות המקומיות. גביית הארנונה הכוללת עלתה מ 28.1 מיליארד שקל בשנת 2021 ל 31.2 מיליארד שקל בשנת 2023, בעוד שחובות התושבים והעסקים תפחו והגיעו ל 11.9 מיליארד שקל.
הדוח כולל גם דוגמאות הממחישות כיצד טעויות או נוקשות מצד הרשויות מובילות לפגיעה ישירה בתושבים: כך למשל, אב ל 13 ילדים בבית שמש קיבל הנחה בשל הכנסות נמוכות, אך העירייה ביטלה אותה בטענה שלא דיווח על מחסן שהוסב למשרד, ביטול שיצר לו חוב של 7,000 שקל ועיקול על חשבון הבנק, עד שהתערבות הנציבות הובילה להשבת ההנחה.
במקרה אחר, משרת מילואים בירושלים חויב בריבית פיגורים על חוב ארנונה לשנת 2024 אף ששירת במילואים מאז 7 באוקטובר, והנציבות קבעה כי לא היה מקום לגבות ממנו ריבית בתקופת הדחייה הקבועה בחוק, עד שהעירייה זיכתה אותו.
בתקופת הדוח, מינואר 2023 ועד נובמבר 2025, התקבלו בנציבות תלונות הציבור 937 תלונות בנושאים שונים הקשורים לארנונה. שיעור חריג במיוחד של 40 אחוזים מהתלונות נמצא מוצדק או תוקן בעקבות ההתערבות. בעקבות בירור הפניות הושבו לתושבים סכומים בסך כולל של כ 376 אלף שקל, עדות לכך שבמקרים רבים הזכויות מומשו רק לאחר מאבק מול הרשות המקומית.
הערים הבולטות לרעה
בין הערים הבולטות במספר התלונות ביחס לגודל האוכלוסייה נמצאות טבריה, חריש, בית שמש, נתיבות ולוד. ברשימת הרשויות שבהן שיעור התלונות המוצדקות היה הגבוה ביותר נכללות חריש, טבריה, ירושלים, באר שבע ולוד.
עוד עולה מהדוח כי מספר התלונות הגדול ביותר הגיע מיישובים באשכולות סוציו אקונומיים נמוכים, בעיקר סביב הנחות ופטורים, כלומר דווקא אוכלוסיות מוחלשות נדרשות להיאבק כדי לקבל זכויות בסיסיות שמגיעות להן על פי דין, בתקופה שבה המלחמה מעמיקה את הפגיעה הכלכלית במשקי הבית.
מוקד התלונות המרכזי - ההנחות והפטורים
הדוח מבהיר כי מוקד התלונות המרכזי הוא תחום ההנחות והפטורים. כ 41.8 אחוזים מכלל הפניות עסקו בהנחות סוציאליות, פטור לנכס ריק, הנחות לאזרחים ותיקים, נכים, משפחות שכולות, משרתי מילואים ואוכלוסיות נוספות. שיעור התלונות המוצדקות בתחום זה גבוה במיוחד ועומד על כ 41.6 אחוזים. המבקר מציין כי פעמים רבות הזכאים מתקשים לממש את ההנחה בשל דרישות בירוקרטיות, חוסר הנגשה, עיכובים במענה, ולעיתים גם טעויות של הרשויות עצמן.
ב-70 אחוזים מהתלונות המוצדקות נמצאה פעולה בניגוד לכללי מינהל תקין, וב 24 אחוזים מהמקרים אף פעולה בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית. מדובר בשיעור חריג ביחס לתלונות אחרות שמבררת הנציבות, ומעיד על בעיה מערכתית ולא על מקרים שוליים בלבד.
מבקר המדינה אנגלמן הדגיש כי השנתיים האחרונות מאז טבח שבעה באוקטובר היו מאתגרות ביותר, הן מהבחינה הביטחונית והן מהבחינה הכלכלית, ולכן במציאות הזו לא ניתן לקבל התנהלות המונעת זכויות מתושבים באופן המנוגד לכללי מינהל תקין ולהוראות הדין. לדבריו, לצד פעילות הרשויות לגבות ארנונה, עליהן להתנהל באופן תקין ויעיל גם במתן הנחות לתושבים ולעסקים הזכאים לכך. המבקר קרא לשר הפנים ולראשי הרשויות לפעול לתיקון הליקויים שנחשפו.