התחזית המטלטלת של קרן המטבע: "סכנת פיטורים וסיכוני נדל"ן"

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה אתמול בלילה (חמישי) ממצאים ראשוניים מביקור צוות הקרן בישראל במסגרתם הוצגו תחזיות פנומנליות לכלכלה הישראלית לצד ביקורת נוקבת על היעדר רפורמות נדרשות.

צוות הקרן, שהגיע ארצה להיפגש עם שלל גורפים כלכליים לטובת בחינת הכלכלה המקומית, מסר כי ישראל מציגה חוסן כלכלי מרשים ופוטנציאל צמיחה גבוה, לצד אתגרים מבניים דוחקים הדורשים טיפול מיידי.

בצד החיובי של מאזני הכלכלה הישראלית הוצבו פעילות המשק במהלך מלחמת התקומה ומאז הפסקת האש בעזה, שהובילה את צוות הארגון לתחזית צמיחה בשיעור של 4.8% במהלך שנת 2026 - קפיצה המבוססת בעיקר על צריכה פרטית מוגברת והתאוששות בהשקעות.

האינפלציה צפויה גם היא להערכתם להיכנס לשליטה, כאשר הקרן צופה שהיא תרד מתחת ל-2% עד אמצע 2026, תוך שמירה על יציבות מחירים - דבר הנחשב להישג בתקופה המוגדרת כמאתגרת.

צוות הקרן שיבח במיוחד את המערכת הבנקאית הישראלית ובסקירתו ציין כי "המערכת הפיננסית נותרה יציבה, כאשר הבנקים בעלי הון עצמי טוב, נזילות ורווחיות." הקרן שיבחה גם את בנק ישראל וציינה את "הפיקוח הזהיר והפרואקטיבי" שלו שהוביל לשמירת היציבות במהלך מלחמת התקומה ומבצע עם כלביא.

חלק מהתשבחות שהורעפו על המערכת הבנקאית כללו את שבירת שיאי רווחי הבנקים, שצוינו ככאלה שהושגו בזכות הפערים בין ריבית ההלוואות לריבית הפיקדונות - מקור הביקורת המקומית העיקרית כנגד הבנקים.

לצד התשבחות הקרן גם מזהירה כי "החשיפה המשמעותית של הבנקים לנדל"ן מהווה סיכון" לאור היחלשות המחירים והעסקאות בשוק הדיור, וגם הצעת הממשלה לסבסד משכנתאות קיימות זוכה לביקורת ייחודית בסקירה. בין היתר בשל "פיגורים שנותרים נמוכים וסובסידיות שיחלישו את התמסורת המוניטרית, יכבידו עלויות פיסקליות ויעוררו חששות לגבי סיכון".

לעומת סקטור הנדל"ן, תעשיית ההייטק המקומית מככבת בסקירה ומוגדרת בו כ"מנוע צמיחה מרכזי לטווח הארוך" ומוזכרת כ"יתרון התחרותי של ישראל" - בדגש על הבינה המלאכותית. בקרן ציינו כי "בינה מלאכותית משפרת את הפרודוקטיביות" ומדגישים את הפוטנציאל של המשק הישראלי בתחום זה.

יתרון הבינה המלאכותית, עם זאת, לא עובר ללא נורת האזהרה הנוגעת לפיטורים בעקבות הטמעת AI, והפתרון לראיית הארגון הוא הכוון האזרחים לאסטרטגיית למידה לאורך החיים, הכוללת הסבה מקצועית ושדרוג מיומנויות.

למרות התקיימות מחאות מיגור הפשיעה במגזר הערבי עת הימצאות צוות הקרן בישראל, בסקירה הודגשה הרפורמה המיושמת בחברה הערבית הכוללת תוכנית כלכלית לצמצום הפערים בה. הקרן מציינת "שיפורים משמעותיים" בתעסוקה גבוהה יותר בקרב נשים, תוצאות חינוך טובות יותר, ושיפור תשתיות ודיור.

הסקירה גם מעלה הזדמנות גיאו-אסטרטגית לישראל בדמות "התקדמות מעבר להפסקת האש בעזה, שתשפר את הביטחון האזורי ותרחיב את מספר המדינות ההשתתפות בהסכמי אברהם, ובכך תיצור הזדמנויות סחר והשקעה חדשות".

לצד זאת הקרן גם מציינת כי "חידוש הסכסוכים האזוריים הוא הדאגה המרכזית", שכן הדבר יעלה פרמיות סיכון, יגביר הגירה נטו, ולראייתם יפגע באמון המשקיעים ויחליש את הצמיחה. נזכיר כי עד עתה הוכח בדיוק ההפך.

למרות התמונה האופטימית, הקרן מזהירה מפני שורה של אתגרים דוחקים הדורשים פעולה מיידית:
משבר פיסקלי מתפתח בדמות הזינוק בגירעון התקציבי מעודף של 0.6% ב-2022 לגירעון של 6.8% ב-2024 והחוב הציבורי שעלה מ-60% מהתמ"ג ל-68.6%.

הקרן מזהירה, כי "תקרת הגירעון המוצעת לשנת 2026 (3.9%) היא צעד בכיוון הנכון, אך אינה מספיקה כדי להציב את החוב במגמת ירידה." ללא רפורמות נוספות, מציינים בקרן, החוב ימשיך לעלות וההוצאות האזרחיות ייתקלו בלחץ גובר.

בקרן ממליצים לפיכך לבצע קונסולידציה פיסקלית שתביא את הגירעון ל-2.4% עד שנת 2029, מה שיחזיר את החוב למסלול של 60% עד אמצע שנות ה-30.

הקרן גם מצביעה על "מחסור חמור" בכוח אדם עקב גיוס צבאי ממושך, זמינות מופחתת של עובדים פלסטינים, והשתתפות נמוכה מתמשכת בשוק העבודה בקרב החרדים והערבים: "עבור גברים חרדים ההתקדמות הייתה מוגבלת למרות יוזמות מרובות. נדרשת פעולה נחרצת יותר, כולל אכיפת תוכניות ליבה במתמטיקה, מדעים ואנגלית".

הוצאות הביטחון מככבות גם הן באתגרי הכלכלה הישראלית לראיית הקרן, שלמרות שהן צפויות לרדת מ-8% מהתמ"ג ב-2025 ל-6% ב-2026 הן "עדיין הרבה מעל לרמה שלפני הסכסוך(4.5%)". הקרן מזהירה שגם מצב זה ילחץ על ההוצאות האזרחיות ויכביד על הכלכלה.

הקרן מבקרת גם את מערכת המס הישראלית ומציינת כי מדובר ב"מערכת מס מורכבת, עם תמריצים רבים וטיפולים דיפרנציאליים ספציפיים למגזר או לאזור. נדרשת סקירה מקיפה של מערכת המס כדי לשפר את הפשטות, היעילות והשוויון".

בשורה התחתונה קרן המטבע הבינלאומית מעניקה לכלכלה הישראלית תעודת מצוינות על החוסן והיציבות, אך מציבה רף גבוה לרפורמות: קונסולידציה פיסקלית, רפורמה במערכת החינוך החרדית, הגדלת היצע המשרות ושיפור התחרותיות. ללא הרפורמות, בקרן מורידים את פוטנציאל הצמיחה לטווח הבינוני מ-4% ל-3.5%.

המסר ברור: לישראל יש את הכלים והיכולת לצמוח בקצב גבוה, אך זה תלוי בנכונות הפוליטית ליישם רפורמות קשות - עכשיו.