וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יש בכלל דבר כזה "המוח היהודי"? כנראה שלא

10.2.2026 / 12:40

מחקרים חדשים מוכיחים שיזמות היא לא גנטיקה אלא מיומנות נרכשת ו"ארכיטקטורה מוחית" שנוצרת בזכות חינוך ותרבות. אבל כשהממשלה מקצצת 15% בתקציב המדע ומשקיעה מיליארדים בישיבות, היא מוודאת שלדור הבא כבר לא יהיה שום יתרון יחסי

בווידאו:נפילה לאחר שיגור טילים מאיראן, 15 ביוני 2025/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א לחוק זכויות יוצרים

האם "המוח היהודי" המפורסם הוא מה שגורם לישראל להיות אימפריית הייטק, שלפחות 30% מההשקעות בה מגיעות לתחום הסייבר? האם, בגלל "המוח היהודי" יש רק במדינה אחת בעולם יש יותר סטראטפים לנפש מאשר בישראל?

יש מצב.

במחקר שנערך באוניברסיטת ליאז' שבבלגיה, בחנו יזמים סדרתיים וגילו דפוסים חריגים של "קישוריות עצבית" במוחם. לפי המחקר "נמצא קשר חזק במיוחד בין רשתות מוחיות המעורבות ביצירתיות לבין אזורים האחראים על קבלת החלטות במצב של אי ודאות".

כלומר, המוח היזמי מתפקד ביעילות רבה במצבים שבהם רוב האנשים נתקעים או מהססים. זוהי "ארכיטקטורה מוחית" שמאפשרת פעולה פרואקטיבית בסביבות עמומות, שבהן העומס הקוגניטיבי עלול לשתק אחרים.

זה, אולי, אחד מההסברים לכך שהיהודים בגולה פיתחו יכולות מוחיות של יזמים וזה גם הגיע לארץ. אחרי הכל, במשך 2,000 שנה היהודי הממוצע עמד בפני אי ודאות תמידית. הוא הוחרם, גורש, הותקף ונאלץ לעבוד בעבודה שהוא יכול לקחת איתו למקום חדש (רפואה, ראיית חשבון, משפט וכו').

המוח היהודי. חרמות והתקפות בלתי נגמרים/ShutterStock

אבל בואו נחזור רגע למחקר באוניברסיטת ליאז'. האם ליזמים באמת יש "מוח אחר"?

"המוח שלנו איננו מכשיר הקלטה ששומר באופן לא סלקטיבי את כל מה שהוא מקליט. יתרה מכך, מצב ברירת המחדל של המוח הוא דווקא שיכחה ולא זכירה" מסביר איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון ודוקטורנט באוניברסיטת בר אילן.

"כדי לזכור טוב יותר, אנחנו נדרשים לקבל החלטה לשמור את המידע באופן יזום ופרואקטיבי, לעבד אותו בצורה עמוקה יותר ולתרגל אותו לאורך זמן. זיכרון איננו תוצר מקרי אלא מיומנות מוחית שניתן לפתח באמצעות אימון. המודעות לכך בזמן אמת, בשלב שבו אנו קולטים מידע חדש, עשויה לסייע לנו לשפר משמעותית תהליכי למידה ולהפוך את הזיכרון לכלי משמעותי ויעיל יותר בכל תחומי החיים: מיזמות ולמידה ועד התמודדות עם אתגרים ופתרון בעיות מורכבות".

אז האם יזמות זה משהו שנולדים איתו? משהו שאנחנו מקבלים בזכות גנטיקה? "יזמות אינה תכונה מולדת אלא מיומנות נרכשת שניתן לאמן, לפתח ולחזק" עונה איתי עניאל.

"המוח האנושי גמיש מאוד, גם בגיל מבוגר, מה שמאפשר לכל אדם יכול לאמן את המוח לחשוב כמו יזם, לזהות דפוסים, לקבל החלטות תחת חוסר ודאות, לחבר רגשות לעשייה, לחשוב קדימה ולא רק להגיב למציאות, אלא גם ובעיקר לתכנן וליזום אותה באופן פרואקטיבי. מדובר במכלול של מיומנויות שניתן לפתח: התבוננות חדה בסיטואציות, גמישות מחשבתית, חשיבה יצירתית אסוציאטיבית, פתרון בעיות מורכבות והיכולת להתמודד עם כישלון וגם היכולת ללמוד ואף להתחזק ממנו. מי שמסוגל לקום מחדש, להסיק מסקנות ולהמשיך לפעול, מפעיל משאב קוגניטיבי לא פחות חשוב מתכנון אסטרטגיה או ניהול מעשי".

אז האם אפשר לאמן את "שריר היזמות" בעצם?
"המוח הוא האיבר הגמיש ביותר בגוף האדם. אולם, מדובר בגמישות אחרת מזו שאנו נוטים לייחס לשאר איברי הגוף. הגמישות המוחית מכונה נוירופלסטיות והיא למעשה היכולת של המוח להסתגל ולהשתנות, הן מבחינה מבנית והן מבחינה תפקודית. הביטוי המובהק ביותר לתהליך ההשתנות שהמוח עובר לאורך החיים נמצא למעשה בתהליכי למידה וזיכרון. בהקשר לכך, כפי שניתן ללמוד שפה חדשה גם בגיל 60, כך גם אפשר ללמד את המוח לחשוב כיזם.

"היכולת הזו נשענת על אימון עקבי שמחבר בין חשיבה יצירתית, חוסן רגשי, לקיחת סיכונים מחושבת ותפקודים ניהוליים נוספים כגון תכנון, בקרה, הבחנה בין עיקר לטפל, חשיבה לוגית, הסקת מסקנות, פתרון בעיות מורכבות ועוד".

sheen-shitof

עוד בוואלה

איך לשמור על הבריאות בטיול חורפי בצפון אירופה?

בשיתוף הפניקס

איתי עניאל. מכלול של מיומנויות שניתן לפתח/צילום: מיקס סטודיו

ישראל תמיד בצמרת המדינות היזמיות ביותר

בקיצור, "המוח היהודי" הוא לא יתרון גנטי. אם כבר אפשר לייחס את "היזמות הטבעית" שיש ליהודים וישראלים למשהו אז זה לתרבות ולסביבה.

וזה רק הגיוני. תרבות יהודית אמיתית תמיד דחפה את הצעירים ללמוד ולהעמיק את הידע שלהם במגוון תחומים. ואולם כאן בישראל מערכת החינוך מתפוררת (חסרים לפחות 6,000 מורים), תלמידים לומדים יותר סיפורי אגדות מאשר פיזיקה, ביולוגיה וכימיה והממשלה הבהירה מה היא חושבת על המדע הישראלי עם קיצוצים נרחבים במכון וולקני ובקרנות השונות שמסייעות למדע הישראלי.

בישראל יש תרבות של יזמות שלצד השקעה גדולה בחינוך ממלכתי לאורך השנים, יצרו כאן מדינה שבכל מדד אפשרי היא שם דבר בעולמות ההיי-טק. כאמור, רק אסטוניה לפנינו במספר סטראטאפים פר קפיטה ובדירוגים בינלאומיים ישראל תמיד בצמרת המדינות היזמיות ביותר.

אבל גם זה לא יישאר לנצח אם לא נעבוד כמו שצריך עם המוח של הצעירים כאן.

מכון ויצמן לאחר פגיעת הטיל. חסר כסף לשיקום/ראובן קסטרו

הממשלה הבהירה לעובדי ההייטק ו"המוח היהודי" בדיוק מה שהיא חושבת עליהם

לפי דו"ח הרשות לחדשנות שפורסם בספטמבר שעבר שיעור המועסקים בהייטק נותר זה שלוש שנים סביב 11.5% מכלל העובדים במשק - כ־400 אלף איש - לאחר עשור שבו הוכפל המספר, נרשמה ירידה של יותר מ-6% בכל מה שקשור למחקר ופיתוח ב-2025 ומאחר ש-85% מהכנסות המדינה מההייטק מגיעות ממיסוי שכר העובדים, כאשר מספר עובדי ההיי-טק יורד ומספר לא קטן של עובדי היי-טק עוזבים את המדינה - גם הכנסות המדינה מההיי-טק יורד.

הממשלה הבהירה לעובדי ההייטק ו"המוח היהודי" בדיוק מה שהיא חושבת עליהם בתקציב האחרון.

למשל, מכון ויצמן נפגע קשות ממתקפת טילים איראנית ביוני 2025, עם נזקים מוערכים ב-1.5-2 מיליארד שקל, כולל הרס של 122 מבנים ועשרות מעבדות. המכון קיבל אישור שימוש בתשואות תרומות של כ-5 מיליון שקל בלבד לשיקום חלקי. חסר לו הרבה מאוד כסף.

ומה עושה הממשלה שונאת המדע? תקציב 2026, שאושר בכנסת בפברואר 2026 בהיקף של כ-662 מיליארד שקל, כולל קיצוצים במדע (15%) ואפס הקצאה ייעודית לשיקום ויצמן. במה הם כן משקיעים מיליארדים? במאחזים וישיבות כמובן (7.6 מיליארד שקל). המאחזים והישיבות לא מייצרים דבר, מקדמים מיעוט קיצוני והרסני ופוגעים בתדמית ישראל כמדינה דמוקרטית, ליברלית ומודרנית.

כל מה שצריך לדעת על הממשלה ואנשיה אפשר להבין מההחלטה שלהם להשקיע עוד ועוד בדת ומיעוט יהודי קיצוני במקום במדע והיתרון היחסי שלנו כמדינה. או בקיצור, הממשלה ההרסנית הזו מחסלת גם את המוח היהודי.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully