"השתגענו?": רד בול, קינדר בואנו ופררו רושה - ישראל מציפה את הרצועה בממתקים

פרסום ראשון: ארבעה חודשים חלפו מאז נכנסה הפסקת האש בעזה, וישראל עומדת במחויבותה לאפשר כניסת סיוע הומניטרי בהתאם להסכם עם חמאס. בכל יום נכנסות לרצועה כ-700 משאיות סיוע עמוסות במזון, ציוד מחסה וציוד רפואי.

אלא שבשבועיים האחרונים מאות משאיות ביום עמוסות בציוד אחר לגמרי: ממתקים, משקאות מתוקים, משקאות אנרגיה ושאר פינוקים.

לוואלה נודע, שלבקשת האמריקאים ולרגל הרמדאן אישרה המדינה, באמצעות מתפ"ש, העברת ממתקים ושתיה ממותקת ומוגזת לעזה. "להכניס לחם וקמח כן, בוודאי", אומר איש עסקים בתחום המזון. "עם אוכל בסיסי אין בעיה. אבל ממתקים ושוקולדים? השתגענו? פנו אלי סוחרים ערבים וישראלים וביקשו מה שיש, משקאות אנרגיה אקסל ורד בול, פררו רושה, קינדר בואנו, סוכריות. הפינוקים של הפינוקים. כסף מעוור עיני חכמים. אנשים עושים פה מיליונים".

"כל יבואן, סיטונאי ומשווק ניקה את המחסנים בפול פרייס. קונים סחורה עם פג תוקף בעוד שבועיים במחיר מלא", מוסיף איש העסקים. "צריך להבין שזה מעלה את המחירים אצלנו, בטח לפני פורים, שבו צריכת הממתקים עולה. אם המחסנים ריקים, אז הסחורה בישראל יותר יקרה".

"לפני שבועיים הסירו במתפ"ש את האיסור על הכנסת ממתקים לרצועה", מוסיף מקור המעורה בפרטים. "לבקשת טראמפ, ישראל הסכימה לאפשר להכניס ממתקים לרגל הרמדאן. קודם רק לטורקים אושר להכניס מתוקים לשם. עכשיו הרוב מגיע מסוחרים בישראל".

לפי הנתונים, לרצועה נכנסות כ-700 משאיות ביום. עם כניסתן מועברת הסחורה לידי סוחרים מורשים בעזה, שמוכרים אותה בשוק המקומי. כך נוצר מנגנון שבו המדינה מפקחת ומגדירה את הכללים, אך הפעילות הכלכלית עצמה מתבצעת בידי גורמים פרטיים משני צדי הגבול.

מעבר לאנומליה שבה מדינת ישראל מספקת לחמאס ממתקים, בזמן שחיילי צה"ל עדיין נלחמים במחבלים שמנסים לפגוע בהם, למכירת סחורה בכמות כזאת, ועוד רגע לפני חג הפורים שבו מכירת הממתקים מגיעה לשיא, יש השפעה ישירה על יוקר המחיה בישראל.

המחסנים שמתרוקנים והביקוש הגבוה שמוסט החוצה מייצרים לחץ על השוק המקומי ומעלים מחירים לצרכנים כאן. כך יוצא שהישראלים מממנים מכיסם את חגיגות הרמדאן של מי שטבחו בהם לפני שנתיים וחצי, דרך שרשרת אספקה שמייצרת רווחים לשחקנים פרטיים משני צדי הגבול.

העברת אספקת הסיוע ההומניטרי למגזר הפרטי החלה ב-8 בדצמבר, עם כניסתן לתוקף של תקנות מינהל המכס. לפי התקנות, כל רכש של סחורות המוגדרות כסיוע חייב להתבצע דרך מאגר מצומצם של חברות ישראליות שקיבלו מעמד של "ספק מאושר", מה שהפך את שרשרת האספקה למרוכזת ומפוקחת יותר.

תנאי הסף הגבוהים, הגבילו את ההשתתפות לגופים גדולים בלבד. רשות המסים קבעה כי ספק ייחשב "ספק גדול" אם מחזור פעילותו עולה על 344 מיליון שקל בשנה, או "קמעונאי גדול" עם מחזור של יותר מ-286 מיליון שקל, המחזיק לפחות שלוש חנויות או חנות מקוונת, וכן מערכת הנהלת חשבונות ממוחשבת. תנאים אלה צמצמו את מספר השחקנים והותירו את הפעילות בידי חברות בעלות יכולת פיננסית ולוגיסטית רחבה.

בין החברות שקיבלו את המעמד נמנות ויקטורי, קרפור שבבעלות גלובל ריטייל, מהדרין וקבוצת ניומן. מעמד זה מציב אותן כגורם מתווך הכרחי, שכן כל סחורה המוגדרת כסיוע חייבת לעבור דרכן בדרכה לרצועה.

המודל מבוסס על גביית עמלה עבור השירות. הספקים המאושרים גובים כ-10,000 שקל עבור פיקוח ובדיקה של כל משאית, ובנוסף עמלת תיווך של כ-5% מערך הסחורה, המוערכת בכ-5,000 שקל נוספים בממוצע. בסך הכול מדובר בכ-15 אלף שקל לכל משאית שנכנסת לרצועה, עלות שמתווספת למחיר הסחורה. כאן המקום להדגיש כי "הספקים המאושרים" משמשים כצינור לוגיסטי בלבד ואינם אמורים להיות מעורבים בסחר עצמו.

ממתאם הפעולות בשטחים נמסר בתגובה כי "הכנסת הסיוע לרצועת עזה מתבצעת בהתאם להנחיות ולמדיניות הדרג המדיני, ותחת מנגנוני פיקוח ובקרה למניעת חדירה של גורמי טרור למנגנון הכנסת הסיוע".