ועדת העבודה והרווחה של הכנסת פתחה היום (שני) את הדיונים בסעיפים 97-98 לפרק י"ט בהצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026. המהלך, המקודם במסגרת חוק ההסדרים, מבקש להעניק למוסד לביטוח לאומי סמכות חדשה: דרישת דיווח מפורט מהמעסיקים (על גבי טופס 100), שיכלול את תחום העיסוק של העובד לפי הסיווג האחיד של הלמ"ס ואת יישוב העבודה העיקרי שלו.
במשרד האוצר מבהירים כי לא מדובר בעניין בירוקרטי גרידא, אלא בצורך דחוף שנחשף ביתר שאת במהלך מלחמת "חרבות ברזל". גיל הכהן, רפרנטית תעסוקה באגף התקציבים, הסבירה בדיון כי לממשלה חסרים כיום נתונים קריטיים כדי לספק מענים איכותיים למשק.
לדבריה, כאשר המדינה ביקשה להעניק מענקי עידוד לעובדים באזורים מפונים, היא לא ידעה מראש בכמה עובדים מדובר. "הסתמכנו על הצהרות והיקף ההונאות היה במאות מיליונים כתוצאה מדיווחי שקר", הדגישה הכהן, והוסיפה: "גם היום אנחנו לא יכולים למדוד את האפקטיביות של המענק כי אין לנו נתונים על איפה העובדים האלה היום. מדובר במשאבים ציבוריים שיורדים לטמיון".
התמיכה למהלך הגיעה גם ממשרד העבודה ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד העבודה, ציינה כי ההחלטות כיום מתבססות על סקרים בלבד: "משמעות הדבר היא שאנחנו יורים באפילה ומגיעים לרזולוציה שאינה מספיקה. מדינת ישראל נמצאת מאחור, בעולם המפותח זה כבר קיים".
אסף ורמן מהלמ"ס הוסיף כי התיקון יאפשר דיוק שאינו קיים כיום: "אנחנו יודעים לומר כמה רופאים יש במדינה, אבל לא כמה רופאים כירורגיים". לדבריו, איסוף הנתונים המלא נדרש גם כחלק מהתחייבות ישראל לאמנה בינלאומית וכבסיס למפקד האוכלוסין ב-2028.
מנגד, נציגי המגזר העסקי לא נשארו חייבים והביעו התנגדות חריפה למהלך, אותו הם מגדירים כפגיעה קשה בזכויותיהם. עו"ד מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים טענה כי הצעת החוק "מאוד לא בשלה" וכי היא מטילה נטל משמעותי של עבודה ועלויות להתאמת מערכות.
מעבר לנטל הכלכלי, היא התריעה מפני זליגת מידע: "נתונים של שכר לצד משלחי היד הם קודש הקודשים של המעסיק, לפעמים ברמה של סוד מסחרי. מידע כזה הוא ממש נשק". הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, הוסיפה כי למרות שהשתתפו בדיונים מקדימים, כל טיעון שהעלו המעסיקים נהדף על ידי רשויות המדינה.
באוצר ניסו להרגיע את החששות בנוגע לפרטיות. גיל הכהן הבהירה כי נתוני הביטוח הלאומי אינם חשופים לציבור ואינם מאפשרים זיהוי של פרט או מעסיק ספציפי, אלא מיועדים לשימוש פנימי לצורך תשלום גמלאות וגיבוש מדיניות בלבד. על פי החלטת הממשלה, המהלך לא ייושם בבת אחת: הוא יחל כפיילוט וולונטרי ב-2027, ורק בשנת 2030 תוחל חובת הדיווח על כלל המעסיקים במשק.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, סיכמה את הדיון בצורך לאזן בין הצרכים: "הצורך בנתונים הוא ממשי והמטרה חשובה - לתת מענה נכון לצורכי המשק ולמקסם את התועלת מהמשאבים הציבוריים. המשימה שלנו היא לראות איך מיישמים זאת בצורה נכונה אל מול כלל השחקנים".