מבקר המדינה: "לא נמצאו ליקויים בפעולות הפיקוח על הבנקים המעידים על קשר סיבתי ישיר בינם לאי מניעת המעילה בבנק למסחר"

דו"ח מבקר המדינה מספר 53ב' המתפרסם היום בדק, בין היתר, את אופן הפיקוח של בנק ישראל על פעילותו של הבנק למסחר אשר קרס באפריל 2002 כתוצאה מהמעילה אותה ביצעה אתי אלון - סגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך בבנק, במשך תקופה של כחמש שנים.



מבקר המדינה מציין שתפישתה של מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל היא שתפקידה לעסוק בעיקר בפיקוח על הסיכונים העיקריים - סיכוני אשראי, סיכוני הצמדה וריבית וסיכוני שוק - שיש בהם כדי לסכן יציבותם של הבנקים, כמו גם את יציבות מערכת הבנקאות כולה. כפועל יוצא מכך, תפישת מחלקת הפיקוח היא שאין מקום שהיא תקצה משאבים מבין מקורותיה המוגבלים לפיקוח ישיר על סיכוני מעילה, אשר בדרך כלל אינם מסתכמים בסכומים כה גבוהים כפי שאירע בפרשת הבנק למסחר.



"תפישתה העקרונית של מחלקת הפיקוח בדבר חלוקת התפקידים והאחריות בינה לבין הנהלות הבנקים ומערכות הבקרה והביקורת שלהם בכל הקשור לסיכוני מעילה, נראית לנו סבירה" - אומרים במשרד מבקר המדינה, ומוסיפים בעניין המעילה בבנק למסחר כי "בפעולות מחלקת הפיקוח בבנק ישראל על הבנק למסחר לא נתגלו ליקויים המצביעים על קשר סיבתי ישיר בינם ובין אי מניעת המעילה, או אי גילויה במועד מוקדם יותר".



עם זאת, במשרד מבקר המדינה מצביעים על מספר הערות והמלצות הנוגעות באופו כללי לפיקוח העקיף על האמצעים בהם נוקטים הבנקים כנגד סיכוני מעילה. המלצות אלה עשויות היו לעבות את אמצעי ההגנה של הבנק למסחר, ושל בנקים אחרים, מפני סיכונים שכאלה.



בין היתר, במשרד המבקר מציינים כי "מחלקת הפיקוח לא ניצלה תמיד לקחים שהפיקו הבנקים ממעשי מעילה שנתגלו, ולקחים שהיא עצמה הפיקה מהם כדי לחייב את כלל הבנקים באמצעות הוראות ניהול בנקאי תקין או בדרך אחרת". כך למשל, מבקר המדינה מציין כי מחלקת הפיקוח לא חייבה את כל הבנקים לקבוע את הנהלים שהיא ביקשה מאחד הבנקים הגדולים ליישם, בעקבות מעילה שגילתה אצלו".



במשרד המבקר מוסיפים כי מחלקת הפיקוח לא הביאה בחשבון, בעת הערכת הנאותות של היקף הביקורת הפנימית בבנק, את היעדרה של מערכת אחזור מידע בבנק למסחר - כמו גם את "המשמעת העסקית הירודה" ששררה בבנק. עוד מציינים במשרד המבקר כי למרות שמחלקת הפיקוח גילתה בביקורת שערכה בבנק למסחר ליקויים שחזרו על עצמם מספר פעמים - "המפקח לא השתמש בסמכויות המוקנות לו לפי סעיפים 8א' ו-8ג' לפקודת הבנקאות, 1941, והוא לא יזם פנייה לצורך נקיטת הליכים משפטיים - כל זאת משום שמחלקת הפיקוח היתה בדעה כי היא השיגה את מטרתה בכך שהביאה לתיקון הליקויים בבנק למסחר ללא הפעלת סנקציות".



מבקר המדינה ממליץ כי המפקח על הבנקים ישקול ויבחן ייזום תיקון חקיקתי, לפיו במקרה בו בנק מסוים יפר את הוראות הניהול הבנקאי התקין, או שיימצא כי אותו בנק הצהיר הצהרה שקרית לפיה הוא תיקן ליקוי על פי דרישת המפקח, המפקח יוסמך להטיל קנס אזרחי מדורג על בנק או על מנהלו, או על שניהם.



דובר בנק ישראל מסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה כי "בבנק ישראל רואים בחיוב את קביעתו המקצועית של מבקר המדינה לפיה לא נמצאו ליקויים בפעולות הפיקוח, המעידים על קשר סיבתי ישיר בינם לבין אי מניעתה או גילויה המוקדם יותר של המעילה בבנק למסחר". הדובר ציין כי "המבקר מאשר את התפיסה הכללית של הפיקוח על הבנקים בדבר אחריותן של הנהלות הבנקים ומערכות הבקרה שלהם בתחום המעילות, בדומה למקובל בעולם".



בבנק ישראל מוסיפים כי "מטבע הדברים, דו"ח מבקר המדינה כולל גם הערות ביקורת והמלצות לשיפור אשר חלקן כבר יושם ע"י הפיקוח על הבנקים, במסגרת הפקת הלקחים מהאירוע וחלקן ייושם בהמשך. כמו כן, בהתאם להמלצת המבקר, הבנק ייבחן בחיוב צעדי חקיקה להרחבת סמכויות האכיפה של הפיקוח על הבנקים".