מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (שלישי) דוח מקיף על מוכנות משק האנרגיה והחשמל למלחמת חרבות ברזל. הדוח משרטט תמונה של מערכת שהצליחה לשמור על רציפות אספקה, אך גם מצביע על כשלים במדיניות, בחקיקה ובהיערכות התשתיות הקריטיות.
בתוך שורת הליקויים בולטת במיוחד אמירה אחת שעשויה להצית מחלוקת ציבורית. המבקר קורא לבחון מחדש את ההנחות שעל בסיסן החליטה הממשלה לסגור את בז"ן עד 2029, נוכח הלקחים הביטחוניים מהמלחמה.
"הפגיעה בפעילות בז"ן בעקבות הפגיעה במתקניו במבצע עם כלביא, המחישה את החשיבות שלו לעצמאות האנרגטית של המשק המקומי", כותב המבקר. "מומלץ למועצה הלאומית לכלכלה, בשיתוף משרד האנרגיה ומשרד האוצר, לבחון את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה (1231), בפרט בכל הנוגע למשמעויות בעניין סגירת בז"ן המתוכננת לסוף שנת 2029, ולמצוא את הדרכים שיבטיחו כי יינתן מענה לצרכים האנרגטיים של ישראל וללקחים שעלו ממלחמת חרבות ברזל וממבצע עם כלביא".
ב-6 במרץ 2022 אימצה הממשלה את המלצות ועדת המנכ"לים, והחליטה שהתעשייה הפטרוכימית תפונה ממפרץ חיפה בתוך כעשור. המטרה הייתה להפוך את האזור המזוהם למוקד מגורים ותעסוקה מודרני, כאשר תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 75, סימנה את שנת 2029 כיעד לסגירה סופית של הברזים.
מה שנראה אז כחזון ירוק נתקל ב-2025 במציאות ביטחונית קשה. פגיעה ישירה של טיל איראני במתחם ביוני 2025, שגרמה למותם של שלושה עובדים ולנזק תשתיתי עצום, שינתה את חוקי המשחק. יעד הפינוי נדחה למחצית הראשונה של 2030, כדי לאפשר הקמת תשתיות חלופיות, מתוך הבנה שפינוי המפרץ אינו רק סוגיה סביבתית, אלא גם ביטחונית.
בניסיון לפרוץ את המבוי הסתום הציגה הממשלה באוקטובר 2025 את מתווה הנגב, להעברת פעילות הזיקוק והאחסון למישור רותם. למרות תמריצים כלכליים רחבים, נכון לפברואר 2026 היוזמה נתקלת בהתנגדות חריפה של הרשויות בדרום. ראשי הערים מזהירים מפני הפיכת האזור לחצר האחורית של המדינה, והדיון הציבורי מתלהט מחדש, על רקע דברי המבקר.
מקבוצת בזן נמסר: "דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום הוא לא פחות מ'פצצה' אסטרטגית המונחת לפתחה של הממשלה. המבקר קובע באופן נחרץ כי לאור הלקחים מהמציאות הביטחונית החדשה, על המדינה לבחון מחדש ובאופן מיידי את ההחלטה לסגור את מפעלי בזן. דו"ח המבקר מאשר את מה שבזן מתריעה עליו מזה שנים: החלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק התקבלה על בסיס הנחות יסוד שגויות ומנותקות, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים הקריטיים של ישראל בשעת חירום.
"הלקח מהאיום האיראני ברור: אירועי 'מבצע עם כלביא', במסגרתו ספג מתחם בזן פגיעות ישירות של טילים בליסטיים מאיראן, הוכיחו כי הביטחון האנרגטי של ישראל נמצא תחת איום ממשי וישיר. במציאות שבה האויב מכוון אל לב התשתיות הלאומיות, עצמאות בייצור דלקים וגז בישול היא לא "פריבילגיה" - היא עמוד השדרה של היכולת של מדינת ישראל להמשיך לתפקד תחת אש. המבקר קובע במפורש כי הממשלה לא בחנה כיצד סגירת בזן תשתק תשתיות אנרגיה קריטיות אחרות, וכיצד היא תפקיר את הציבור הישראלי בידיו של יבואן גז בישול יחיד. בעידן של חוסר יציבות גיאופוליטי, כל ניסיון להסתמך על יבוא בלבד הוא חוסר אחריות אסטרטגי המהמר על חייהם של אזרחי המדינה.
"קבוצת בזן קוראת לממשלה לאמץ את המלצת המבקר לבחון את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה. לא ניתן להפקיד את הברז האנרגטי של צה"ל ושל בתי האב בישראל בידי גורמים זרים ואינטרסים משתנים. הגיע הזמן להפסיק להמר על הביטחון של כולנו. הגיע הזמן לבחור בעצמאות אנרגטית".
התנגדות חריפה
ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי לפיתוח מפרץ חיפה, פרופ' אבי שמחון, מתנגד בתוקף לדיון מחודש בפינוי בז"ן, ורואה במלחמה דווקא הוכחה לצורך לזרז אותו.
"המלחמה הוכיחה מה שידעו כולם, שמתחם בתי הזיקוק הוא יעד לפגיעה מצד אויבנו, ובהיעדר הגנה של מאה אחוז, סופו שיפגע ויפסיק לתפקד לתקופה ממושכת", אומר שמחון המקורב לרה"מ נתניהו. "בז"ן עוד לא סיימה להחזיר את הייצור לקדמותו, חצי שנה לאחר שטיל בודד פגע באופן טרגי במתחם והרג שלושה עובדים.
"לפיכך, צריך לזרז את יישום החלטת הממשלה. במקום להסתמך על ייבוא נפט גולמי ממספר מצומצם של מדינות, זיקוק בשני בתי זיקוק גדולים, ואז ניפוק לצרכנים, עדיף לקדם ייבוא ישיר של דלקים, לאחסן אותם באתרים מוגנים ברחבי הארץ ולספקם בשגרה ובחירום. כך נציל את מפרץ חיפה מהזיהום, ונגביר את הביטחון האנרגטי של ישראל".
במשרד המבקר אולי נבהלו מהתגובות שקיבלו לדו"ח, ומיהרו להבהיר כי מתחו בעבר ביקורת רבה על מיקום בז"ן וקרבתו המסוכנת לריכוזי אוכלוסייה צפופים, ויחד עם זאת אמרו כי "המלחמה ומבצע עם כלביא חידדו שני דברים: מצד אחד את הקריטיות למשק האנרגיה בהעדר מקורות אנרגיה חלופיים, ומצד שני הסכנה במיקומו הנוכחי של בז"ן. הדוח שיפורסם היום נועד להבהיר שבעת יישום ההחלטה האסטרטגית שקיבלה הממשלה בדבר פיתוח מפרץ חיפה, תובטח הרציפות התפקודית של משק האנרגיה המקומי בדגש על מצבי חירום ועיתות מלחמה".
מעבר לסוגיית בז"ן, הדוח מציג כשלים מבניים בהיערכות משק האנרגיה. מדיניות החירום לא עודכנה שנים ולא התאימה לשינויים במשק החשמל, ובהם העלייה בייצור מגז טבעי והתרחבות היצרנים הפרטיים.
גם בתחום הדלקים נותרו פערים לאחר שהעברת האחריות לרכש ולאחסון סולר לחברת נגה לא הושלמה בפועל, ובנוסף מצביע המבקר על מסגרת חקיקתית מיושנת לניהול העורף האנרגטי, שמקשה על ניהול מלאים ועל הפעלת סמכויות חירום. בפועל, עם פרוץ המלחמה, נאלצו הגופים לפעול תוך כדי תנועה כדי לסגור פערים שהתגלו בזמן אמת, עדות לכך שהמערכת לא הייתה ערוכה דיה.
תגובת משרד האנרגיה והתשתיות: "משרד האנרגיה והתשתיות רואה בדוח מבקר המדינה כלי חשוב לטיוב המוכנות הלאומית. המשרד פועל בנחישות להבטחת הביטחון האנרגטי של אזרחי ישראל, תוך ניהול מערכה מורכבת מול חסמים סטטוטוריים ותקציביים. על אף תנאי הלחימה והאתגרים התפעוליים המורכבים שנלוו להם, משק הדלקים בישראל תפקד באופן רציף ומלא לאורך כל תקופת המלחמה, ללא מחסור בבנזין, סולר או גפ"מ לציבור ולמשק. אספקת הדלקים נשמרה כסדרה הודות להיערכות מוקדמת, ניהול שוטף של המלאים ותיאום הדוק עם כלל גורמי התשתית והאספקה, באופן שהבטיח רציפות תפקודית ושמירה על הביטחון האנרגטי גם בתנאי חירום".
אביהו האן, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה, אמר בתגובה לדו"ח: "דו"ח מבקר המדינה מחזק את קריאתנו לקדם במהירות את הליכי התיכנון ואישורם של מתקנים בטוחים ומבוזרים לאחסון תזקיקים, כצעד חשוב בהיערכות לחירום. יחד עם זאת, המבקר כשל במסקנתו שיש לבחון שוב את סגירת בז"ן. לא רק שמדובר במסקנה תמוהה המנוגדת לצורך שהעלה במתקני אחסון תזקיקים בטוחים, אלא שהיא מתעלמת מנקודת הכשל הביטחונית שהמפעלים מהווים, נוכח הימצאותם בלב מטרופולין אזרחי, לצד היותם חשופים לפגיעת טילים, כפי שאכן קרה במהלך מבצע "עם כלביא". במציאות הגיאופוליטית של מדינת ישראל, מתקני זיקוק המרוכזים בשטח מצומצם אינם נכס אסטרטגי, אלא נקודת תורפה מסוכנת. בניגוד לתזקיקים המאוחסנים במתקנים בטוחים ומבוזרים.
"לפי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, רק 19 מדינות בעולם מייצאות נפט גולמי, בעוד שכ-120 מדינות מייצאות תזקיקים. המשמעות ברורה: מעבר לייבוא תזקיקים, לא רק שיפחית את הסיכונים הביטחוניים והבריאותיים, אלא אף יביא לגיוון מקורות האנרגיה ויחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל. אנו קוראים לממשלה להאיץ את הליכי התכנון והביצוע להקמת מתקני אחסון וביזור התזקיקים ולהשלים את ההסדרה החקיקתית הנדרשת, הן להקמת המתקנים והן לפיצוי העובדים והרשויות בתחומן פועלים המפעלים המזהמים ולהבטיח כי פינוי בז"ן ממפרץ חיפה יושלם עד סוף העשור, בהתאם להחלטת הממשלה 1231. ביטחון אנרגטי ושחרור תושבי מטרופולין חיפה מהסיכון המתמשך שבנוכחות התעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ, מחייבים את סגירת המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה".