המדען הראשי מעכב פרסום קריטריונים למתן מענקי מו"פ

בחוק המו"פ החדש שהתקבל במחצית השנייה של 2002 ניתנת לוועדת המחקר אפשרות להחליט על הענקת תמיכה בשיעורים של 50%-20% לפרויקט. זאת לעומת שיעורי תמיכה קבועים שהיו נהוגים בעבר, למשל 50% תמיכה שניתנו בעבר לפרויקט אזרחי חדש שבוצע במרכז הארץ ו-30% לפרויקט המשך.



המדען הראשי הקודם, כרמל ורניה, סיכם עם אגף התקציבים במשרד האוצר כי יפרסם קריטריונים שיבהירו לחברות את סדר העדיפויות הממשלתי במתן המענקים, כדי שיוכלו להעריך את שיעור המענק שיקבלו אם יאושר הפרויקט. הקריטריונים אמורים היו להגדיל את התמיכה בפרויקט ככל שהתשואה העודפת שלו למשק תעלה. כן ניתנה אפשרות למדען הראשי לקדם באמצעות הקריטריונים תחומים שיקבלו עדיפות לאומית.



לפני כחודשיים הגיש משרד האוצר לדיון בוועדה שורת קריטריונים, ואולם ביוזמת אופר דחתה הוועדה את הדיון בהם. אופר הציע אז כי במהלך 2003 יינתנו המענקים בלי לקבוע קריטריונים, והצעתו זו התקבלה.



לטענת המקורות, אופר מושפע מלחצים של החברות הגדולות וזאת, בין השאר, מכיוון שהקריטריון העיקרי של משרד האוצר שנדחה היה העדפת תמיכה בחברות קטנות על חשבון החברות הגדולות. עוד הציע משרד האוצר להגדיל את התמיכה ככל שרמת החדשנות של הפרויקט עולה ולצמצם אותה אם הייצור מתוכנן להתבצע בחו"ל. לדבריהם, היעדר קריטריונים מעניק למדען ולוועדת המחקר כוח רב במיוחד מול החברות ופותח פתח לתביעות מצדן.



אופר אישר כי דחה את הדרישה להעניק לחברות קטנות עדיפות, אך הכחיש כי הדחייה נבעה מכניעה ללחצי חברות גדולות. לדבריו, הוא העריך כי קריטריון זה יהיה גורף מדי וכי עדיף לבדוק כל פרויקט לגופו. בתגובתו הוסיף כי התלונות בוועדת המחקר מגיעות כפי הנראה מגורמים הקשורים לחברות אשר להן החליטה הוועדה לתת מענק מופחת מכפי שציפו לקבל.



גורמים במשרד המדען הראשי אישרו כי החברות הגדולות, שבעבר זכו באופן קבוע לתמיכת המדען הראשי בשיעור 50%, ייפגעו ללא קשר לאי-פרסום הקריטריונים. "יהיו חברות שהתרגלו לקבל תמיכה קבועה ועתה יצטרכו לממן כ-80% מתקציב המו"פ. ברור שזה יכול להוביל לביטול פרויקטים ולפיטורים", אמר גורם בלשכת המדען.



חברים בוועדות המחקר של המדען הראשי טוענים כי במהלך דיוני הוועדות הועלו טענות כלפי אופר ולפיהן ההחלטות מתקבלות באופן שרירותי ואינן מאפשרות לחברות הטכנולוגיה להיערך לשינוי בשיעורי התמיכה. כתוצאה מחוסר הבהירות נפגע תכנון תזרים המזומנים של החברות והיערכותן לשנים 2004-2003.



לדבריהם, החברות היו צריכות לצפות לשינוי בחוק המו"פ ולאפשרות של הקטנת התמיכה, אך בלא קריטריונים ברורים, לא היה להן על מה להתבסס בתכנוני המו"פ שלהן, והדבר עשוי להוביל לביטול פרויקטים, לפיטורים ולסגירת חברות. אופר דחה את הטענה בדבר השלכות היעדר הקריטריונים על פיטורים. "אין שחר לכך שיהיו פיטורים כתוצאה מכך", אמר.



במהלך מאי אמורה ועדת המחקר של המדען הראשי לפרסם את החלטתה באשר לאישור פרויקטים שהגישו החברות הגדולות והבינוניות הזכאיות לתמיכה. חברות בינוניות הן חברות המבקשות אישור תמיכה לתוכניות מו"פ בהיקף גדול מ-10 מיליון שקל, וחברות גדולות הן חברות המבקשות אישור לתוכניות מו"פ שהיקפן גדול מ-30 מיליון שקל. הוועדות דנות בבקשות תמיכה ב-373 פרויקטים שהוגשו על ידי 126 חברות. היקף המענקים של המדינה במסגרת התמיכה בחברות הבינוניות והגדולות יסתכם ב-2003 בכ-900 מיליון שקל, מתוך תקציב מבוקש כולל בהיקף של 3.65 מיליארד שקל.