מה שהתחיל כסכסוך גירושין מכוער בבית הדין הרבני ברחובות, הפך במהרה לדרמה רפואית וכלכלית יוצאת דופן: במוקד התביעה עומד בעל שנדבק במחלת מין (עגבת), וסיפק לדיינים שורה של הסברים מופרכים - מהידבקות כתוצאה מחשיפה לשמש ועד לטענה כי נדבק בלחיצת יד.
מנגד, הציגה האישה תכתובות על בגידות ובדידות קשה.
הסיפור של בני הזוג החל ביוני 2019, אז נישאו וקבעו את ביתם במושב בשפלה. לאחר סדרה של פרידות וחזרות, הקרע הפך סופי ביוני 2023 עם עזיבת הבעל את הבית. המאבק עבר לזירה המשפטית והגיע לשיאו בתביעת האישה לתשלום הכתובה והפיצויים - תביעה שהפכה לקרב גרסאות קשה וסוער.
"לא נגעת בי!!! ראית אותי בוכה"
לטענת האישה, הבעל היה האחראי הבלעדי לפירוק התא המשפחתי. היא תיארה אותו כ"בעל מורד" שחדל לקיים עמה יחסים והותיר אותה בבדידות. בלב התביעה עמדה טענת בגידה המבוססת על הידבקות הבעל במחלת העגבת, עובדה שמהווה לשיטתה הוכחה ליחסים מחוץ לבית.
במהלך הדיון נחשפו תכתובות אישיות קשות. באחת מהן הטיחה האישה בבעל: "זה פשוט חוצפה מצידך. בזמן שאני המון זמן מוותרת על עצמי! על להרגיש אישה, נאהבת, מחוזרת, על סקס! [...] לא נגעת בי!!! ראית אותי בוכה אפילו לא היית ניגש אלי...!! אז לך עוד יש חוצפה לדבר?".
גם האלימות בבית עלתה לדוכן העדים. האישה תיארה מקרה שבו הזמינה ניידת משטרה: "הייתי בבית עוד עם הסיכות של הניתוח קיסרי... הוא נתן לי בעיטה עם הרגלים בבטן באזור הניתוח". מנגד, הבעל טען כי היא זו שנהגה כלפיו באלימות מילולית ואיחלה לו "שיתוק בלב" ו"סרטן".
הדיינים לא השתכנעו
באשר למחלת המין, סיפק הבעל שורת הסברים מתחלפים שעוררו תהיות בקרב הדיינים. תחילה נטען כי המחלה נגרמה מחשיפה לשמנים ולשמש במסגרת עבודתו. בהמשך, הציג גרסה לפיה ניתן להידבק בדרכים אחרות: "ניתן להידבק בלחיצת יד, מי שהגיע לשלב השני ויש לו פריחה לדוגמא בכף היד, ואדם אחר שלוחץ את ידו יש לו ביד פצע פתוח, אזי האדם האחר עלול להידבק בעגבת".
הדיינים קבעו כי הגרסאות הסותרות מערערות את אמינותו, ופסקו כי מאחר שמדובר במחלה המועברת לרוב במגע מיני, הוא האחראי לפירוק הבית.
בית הדין אף דחה את טענת הבעל כי דרישת האישה לשלום בית הייתה תכסיס כלכלי, וקיבל את עדותה על המאבק שניהלה למען התא המשפחתי, כולל טיפולי פוריות מפרכים.
השורה התחתונה: 200 אלף שקל
הדיינים הכריעו כי הבעל הוא האחראי העיקרי לפירוק הנישואין, בעיקר בשל המחלה המעידה על קשרים מחוץ לבית. בצעד של פשרה, נפסק כי הבעל ישלם לה 200 אלף שקלים עבור הכתובה. כדי להבטיח את התשלום, נקבע כי 130 אלף שקלים יובטחו בערבויות עוד לפני מתן הגט, והיתרה תשולם כחוב לאחר הגירושין.
לדברי עו"ד רונן דליהו, יו"ר פורום משפחה ארצי בלשכת עורכי הדין: "פסיקת בית הדין מציבה תמרור אזהרה ברור: לבגידה של בן הזוג יש משמעות כלכלית כבדת משקל. מרגע שהוכח קיום קשר אינטימי מחוץ לנישואין, נקודת המוצא ההלכתית מובילה לחיוב בכתובה, גם כשהיא מאמירה למאות אלפי שקלים, ולעיתים אף לפיצויים נוספים. עם זאת בתי הדין מקפידים על איזון ומונעים כפל חיובים קיצוני; כאשר האישה זוכה לסכומים משמעותיים במסגרת איזון משאבים ובפרט זכויות פנסיה ונכסים, הכתובה עשויה להיחשב ככזו שנבלעה בתוך המערך הרכושי הכולל".