רבים מאיתנו נוהגים לקטר על הבוס ולקרוא לו "מטורף", אבל פרופסור אלנה פרננדז-דל-ריו מאוניברסיטת סרגוסה בספרד, חושפת כיצד ניתן לקבוע מדעית האם המעסיק שלכם סובל מהפרעת אישיות אפלה. בסקירה שפורסמה באנציקלופדיה הבינלאומית לניהול עסקי, היא משרטטת את קווי המתאר של ה"צד האפל" - אותה נטייה להתנהגות מפוקפקת מבחינה אתית, מוסרית וחברתית.
לדבריה, המנהיגים הללו מצטיינים ב"זיוף" בראיונות עבודה כדי להיראות באור חיובי, אך במציאות הם עלולים להיות פסיכופתים, נרקיסיסטים, סדיסטים או מקיאווליסטים.
המדריך לזיהוי: מי המפלצת שיושבת במשרד?
פרננדז-דל-ריו מגדירה את ארבעת הטיפוסים המרכזיים שעלולים להפוך את חייכם לסיוט:
הפסיכופת: מתאפיין בחוסר שליטה עצמית, קרירות רגשית מוחלטת, היעדר רגשות אשם או חרטה ואורח חיים לא יציב.
הנרקיסיסט: מונע על ידי אגו בלבד. הוא זקוק להערצה מתמדת, לוקה ביהירות וגרנדיוזיות וסובל מתחושת חשיבות עצמית מנופחת.
המקיאווליסט: מניפולטור אסטרטגי וקשוח. הוא רואה את העולם בצורה צינית, תחרותי בצורה קיצונית וממוקד כולו בבנייה ושימור המוניטין שלו.
הסדיסט: המסוכן מכולם. הוא פשוט נהנה מאכזריות. הוא שואב עונג מהשפלת אחרים ומפגין התנהגות מאיימת ומשפילה כדי להשיג שליטה.
ההשפעה על העובדים והארגון
נוכחות של "מנהיג אפל" היא לא רק בעיה אישית של עובדים, אלא נזק לארגון כולו. מחקרים מראים כי מנהלים מקיאווליסטים מובילים לתשישות רגשית גבוהה בקרב עובדים ולחוסר שביעות רצון מהקידום. בוסים פסיכופתים, לעומת זאת, גורמים לביצועי צוות גרועים ולפגיעה קשה בלכידות הקבוצתית.
"במקרה של פסיכופתים וסדיסטים, עלינו להיות זהירים מאוד כשהם מאיישים עמדות סמכות", מזהירה פרננדז-דל-ריו, ומציינת כי קיים קשר ישיר בין האישיויות הללו לבין "פרקטיקות פוגעניות" כלפי הכפופים להם.
באופן אירוני, בטווח הקצר התכונות הללו עשויות להיראות כיתרון. בסביבה תחרותית מאוד או במצבים של סיכון גבוה, הביטחון העצמי של הנרקיסיסט יכול למשוך אחריו חסידים. אך אל תטעו: בטווח הארוך, ההתנהגות העוינת תיחשף והם יהפכו למכשול משמעותי להשגת יעדי הארגון.
אז מה עושים?
לפי פרופסור פרננדז-דל-ריו, המפתח נמצא בארגון. על חברות להעביר מסר ברור שאין סובלנות להתנהגות פוגענית, ולייצר מנגנוני דיווח אנונימיים שיגנו על העובדים מפני נקמה.