בנק ישראל הודיע היום על הותרת הריבית ללא שינוי ברמה של 4%, ובכך עצר את רצף ההפחתות שהחל בנובמבר. ההחלטה התקבלה על רקע עלייה מחודשת באי-הוודאות הגיאופוליטית מול איראן, שהובילה לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בימים האחרונים.
למרות שהאינפלציה השנתית התמתנה לקרבת מרכז היעד ועומדת על 1.8% בלבד, בבנק המרכזי מזהירים כי עדיין קיימים סיכונים לעלייה מחודשת במחירים, הנובעים מהמצב הביטחוני, מהמגבלות בצד ההיצע בשוק העבודה ומחוסר הוודאות הפיסקלי בשל העובדה ששנת 2026 נפתחה עם תקציב המשכי.
החלטת הנגיד מגיעה למרות נתונים המצביעים על חוסנו של המשק: ברבעון הרביעי של 2025 נרשם קצב צמיחה מרשים של 4%, מעל המגמה ארוכת הטווח, כשהתוצר העסקי צומח ב-7.1%. לצד זאת, השקל רשם התחזקות של 1.1% מול הדולר מאז ההחלטה האחרונה.
עם זאת, שוק העבודה נותר "הדוק" מאוד עם שיעור אבטלה נמוך של 3.2% בממוצע בגילי העבודה העיקריים, נתון שמעיד על לחצי שכר וביקושים שעלולים לתדלק אינפלציה בהמשך, במיוחד כאשר מגבלת ההיצע עדיין משמעותית.
אחד הגורמים המדאיגים ביותר בהודעת הבנק נוגע לשוק הנדל"ן, ששב להתחמם. לאחר שמונה חודשים של ירידות, מחירי הדירות עלו בשני המדדים האחרונים (0.8% במדד נובמבר-דצמבר), וקצב עליית שכר הדירה בחוזים חדשים זינק ל-6%. נתונים אלו, יחד עם עליית הגירעון המצטבר ל-4.9% מהתוצר והזינוק במחירי הנפט בעולם (כ-16% מאז ההחלטה האחרונה), יצרו סביבת סיכון שלא אפשרה לוועדה להמשיך בהפחתות הריבית בעת הזו.
בשוק ההון מעריכים כעת כי התחנה הבאה של בנק ישראל תהיה בסוף חודש מרץ. המבט מופנה כעת אל הכנסת: אם תקציב המדינה יאושר במועדו ויחול ייצוב מסוים בגזרות הביטחוניות, ייתכן שנראה הפחתה מחודשת של רבע אחוז. מנגד, בבתי ההשקעות ממשיכים להחזיק בתחזית אופטימית לטווח הארוך, לפיה הריבית תרד בסך הכל באחוז שלם במהלך שנת 2026, בהנחה שהמשק יחזור למסלול של צמיחה יציבה.
ההחלטה של הנגיד להותיר את הריבית ברמה גבוהה היא החלטה שגויה, שאינה נתמכת בנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "השקל חזק, האינפלציה נחלשת ואנחנו עמוק בתוך טווח היעד. האתגר המרכזי כיום הוא אתגר הצמיחה והצורך הוא להקל על אזרחי ישראל, על משקי הבית, על נוטלי המשכנתאות ועל העסקים הקטנים והבינוניים. האשראי חונק את המשק ומעכב התאוששות.
"זה הזמן לצאת לצמיחה ולתת בוסט משמעותי לפעילות הכלכלית. אין כיום סכנה אינפלציונית שמצדיקה מדיניות מוניטרית מצמצמת ברמה הזו. אני קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית. זה מה שנכון למשק, זה מה שנכון לכלכלה, וזה מה שנכון לאזרחי מדינת ישראל ולמאבק ביוקר המחיה".