תוכנית יוצאת דופן נבחנת בימים אלה מאחורי הקלעים בוושינגטון ובמזרח התיכון: הקמה של מטבע יציב (Stablecoin), צמוד דולר, שישמש את תושבי עזה ככלי תשלומים דיגיטלי, כחלק ממאמץ השיקום הכלכלי לאחר יותר משנתיים של מלחמה.
לרכישת מטבעות דיגיטליים. וואלה קריפטו >>
על פי דיווח של הפייננשל טיימס, גורמים המעורבים ב"מועצת השלום" שהוקמה ביוזמת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בוחנים בשלב ראשוני אפשרות להשיק מטבע יציב ייעודי שישמש את הכלכלה המקומית ברצועה. הרעיון עדיין רחוק מהבשלה, אך עצם העלאתו לשולחן כבר מעוררת עניין וגם לא מעט סימני שאלה.
לא "Gaza Coin", אלא תשתית דיגיטלית
על פי אחד המעורבים בפרויקט, לא מדובר ביצירת מטבע פלסטיני חדש או במטבע ספקולטיבי, אלא בכלי תשלומים דיגיטלי צמוד דולר, שנועד לאפשר לתושבים לבצע עסקאות באופן דיגיטלי בסביבה שבה המערכת הבנקאית והפיננסית נפגעה קשות.
המלחמה בין ישראל לחמאס, שפרצה באוקטובר 2023, הובילה לקריסה כמעט מוחלטת של הפעילות הכלכלית בעזה. כספומטים הושבתו או נהרסו, הכנסת מזומן חדש לרצועה הוגבלה, והגישה לשקלים פיזיים הפכה מצרך נדיר. במצב הזה, סוחרים וברוקרים פרטיים החלו לגבות עמלות גבוהות במיוחד עבור משיכת מזומן, ותושבים רבים נדחקו לשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים.
על הרקע הזה, הרעיון של מטבע יציב צמוד דולר נתפס על ידי חלק מהמעורבים כדרך לעקוף את מחסור המזומן ולאפשר פעילות מסחרית שוטפת.
מי עומד מאחורי המהלך?
את קידום הרעיון מוביל לירון טנכמן, יזם טכנולוגי ישראלי וקצין מילואים לשעבר, המשמש כיום יועץ ללא שכר למועצת השלום. לצידו מעורבים גם נציגים מהממשלה הטכנוקרטית החדשה בעזה במסגרת הוועדה הלאומית לניהול הרצועה, וכן משרד הנציב העליון בראשות שליח האו"ם לשעבר ניקולאי מלדנוב.
על פי הדיווח, טרם הוחלט מי ינפיק את המטבע בפועל, ומה יהיה המודל הרגולטורי שיסדיר את השימוש בו. כן צוין כי הממשל האמריקאי תומך בשימוש רחב יותר במטבעות יציבים צמודי דולר, ואף קידם לאחרונה חקיקה שמסדירה את התחום בארה"ב.
אחד המעורבים בשיחות הסביר כי מאחורי היוזמה עומד גם רצון "לייבש את עזה ממזומן כדי שחמאס לא יוכל לייצר הכנסות". מאחר שמטבע יציב פועל על גבי בלוקצ'יין, העסקאות אמנם יכולות להיות אנונימיות ברמה מסוימת, אך הן גם ניתנות למעקב טכנולוגי.
עם זאת, לא כולם משוכנעים שהמהלך נטול סיכונים. גורמים נוספים שהיו מעורבים בדיונים הביעו חשש כי יצירת מטבע דיגיטלי ייעודי לעזה עלולה להעמיק את ההפרדה הכלכלית בין עזה לגדה המערבית, במיוחד אם המטבע לא יהיה תחת פיקוח של הרשות המוניטרית הפלסטינית, המשמשת כבנק המרכזי של שני האזורים אך אינה מוסמכת להנפיק מטבע עצמאי.
לדבריהם, מערכת תשלומים נפרדת עלולה להפוך את עזה לכלכלה כמעט סגורה בפני עצמה, ולפגוע ביכולת לשמור על רצף כלכלי בין שני האזורים בעתיד.
אתגרי תשתית בשטח
מעבר להיבטים הפוליטיים והרגולטוריים, קיימים גם אתגרים טכניים לא מבוטלים. עזה סובלת מהפסקות חשמל תכופות, ותשתיות התקשורת בה מוגבלות לרשת 2G איטית יחסית. לפי טנכמן, מתוכננת הקמת "עמוד שדרה דיגיטלי מאובטח" ושדרוג הרשת לגישה מהירה וחינמית לשירותים חיוניים עד יולי הקרוב, אך נכון לעכשיו מדובר בהצהרות בלבד.
בנוסף, מומחים בתחום מציינים כי גם כיום מתבצעות ברצועה עסקאות בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים באמצעות מטבעות קריפטו יציבים, דרך OTC (עסקאות ישירות) וללא מסגרת רגולטורית ברורה. לדבריהם, ללא פיקוח ותשתית מסודרת, מטבע יציב חדש לא בהכרח ישנה את המציאות בשטח.
היוזמה למטבע יציב משתלבת בחזון רחב יותר של הממשל האמריקאי לעיצוב מחדש של עזה לאחר המלחמה. בעבר דווח כי טראמפ בחן רעיונות הכוללים טוקניזציה של נכסים ואף הציע כי ארה"ב "תיקח שליטה" על הרצועה ותהפוך אותה ל"ריביירה של המזרח התיכון".
היוזמה של מטבע דולר יציב, אם אכן תצא לפועל, עשויה להפוך לניסוי מעניין בשילוב בין בלוקצ'יין, מדיניות חוץ ושיקום כלכלי באזור סכסוך. השאלה הגדולה היא האם טכנולוגיה פיננסית יכולה לייצר יציבות במקום שבו המציאות הפוליטית והביטחונית עדיין רחוקה מלהיות יציבה.