וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האבסורד של ענף הטיפוח: מוצר שאסור לייצר בישראל - יהיה מותר לייבוא מארה"ב

עודכן לאחרונה: 26.2.2026 / 14:48

תעשיית התמרוקים הישראלית, המגלגלת כ-6 מיליארד שקל בשנה, נמצאת בנקודת רתיחה. נתונים שנחשפו בוועידה השנתית לרגולציה מציגים תמונה עגומה: בזמן שהייצוא צולל ב-9%, הייבוא מזנק ב-10.5%. יו"ר ענף התמרוקים מזהיר: "הייצור פשוט יעזוב את ישראל"

בווידאו: סרום Smart Clinical Repair/יח"צ

תעשיית התמרוקים הישראלית, אחד הקטרים השקטים של הכלכלה המקומית, ניצבת כיום בפני "צומת דרכים" גורלי. בוועידה השנתית לרגולציה של תמרוקים 2026, שנערכה במלון הילטון תל אביב בהשתתפות בכירי הענף ונציגי משרד הבריאות, נחשפו נתונים המצביעים על איום ממשי לחוסנה של התעשייה המקומית. הענף, המגלגל כ-6 מיליארד ש"ח בשנה וכולל כ-180 חברות ייצור ומעסיק למעלה מ-10,000 עובדים, מתמודד עם מגמה מדאיגה: נתוני שנת 2025 מראים כי הייצוא רשם ירידה של 9% (מ-781 מיליון דולר ל-711 מיליון דולר), בעוד שבמקביל נרשם זינוק של 10.5% בייבוא תמרוקים לישראל.

במרכז הדיונים עמד מה שמכונה בענף כ"אבסורד הרגולטורי", שנוצר בעקבות רפורמת "מה שטוב לארה"ב". המצב הקיים יוצר אפליה מובנית נגד היצרן הישראלי: בעוד שהמפעלים המקומיים מחויבים לעמוד ברגולציה האירופית המחמירה, האוסרת על שימוש במאות רכיבים, הרפורמה החדשה צפויה לאפשר ייבוא מארה"ב של מוצרים המכילים את אותם רכיבים בדיוק (שכן בארה"ב רק כ-12 רכיבים אסורים לשימוש). התוצאה הפרדוקסלית היא שמוצר מיבוא יהיה מותר לשיווק על המדפים בישראל, בעוד שלא ניתן יהיה לייצר מוצר זהה במפעל מקומי.

תעשיית התמרוקים בישראל מגלגלת כ-6 מיליארד ש"ח בשנה/ShutterStock

"בישראל פועלים כ-180 מפעלי תמרוקים, רובם עסקים קטנים ובינוניים שמוכיחים יום-יום עמידה ברגולציה הבינלאומית המחמירה ביותר", אומר מנכ"ל ביסקול ויו"ר איגוד תעשיות המזון וענף התמרוקים, ליאור לוי. "הידע כאן, היכולת כאן, אבל המדיניות חייבת להשתנות. פגשתי לאחרונה את נציגי הממשל האמריקאי וראיתי איך הם נלחמים על כל יצרן מקומי. מדינה חכמה חייבת לאזן בין בריאות הציבור לחוסן תעשייתי. ללא שינוי מהותי והשוואת תנאים, הייצור פשוט יעזוב את ישראל לחו"ל".

sheen-shitof

עוד בוואלה

נלחמים ביוקר הנדל"ן: כך תוסיפו לבית חדר ביום אחד

בשיתוף קבוצת גוטליב אלומיניום

"מדינה חכמה חייבת לאזן בין בריאות הציבור לחוסן תעשייתי". ליאור לוי/אילן בשור

לצד המאבק הרגולטורי, התעשייה הישראלית ממשיכה לנסות ולהוביל חדשנות עולמית לקראת סוף 2026. במהלך הוועידה הוצגו המגמות הטכנולוגיות שישלטו בשוק, ובראשן מהפכת ה-Skin Longevity - מעבר משיח של "אנטי-אייג'ינג" לשמירה על תפקוד ביולוגי צעיר של העור, תחום שבו חיפושי הצרכנים זינקו ב-35%. מגמה בולטת נוספת היא הגנה מובנית (SPF 2.0), כאשר כ-60% ממוצרי הלחות החדשים ב-2026 יכללו הגנת SPF 30 ומעלה כסטנדרט, ללא תחושת כבדות.

עתיד הענף נשען גם על פיתוחים מדעיים מתקדמים: תחום ה"פוסט-ביוטיקה" צפוי לצמוח ב-15% עם מוצרים המאזנים את המיקרוביום של העור, לצד עלייה בביקוש ל"נוירו-קוסמטיקה" (פסיכו-דרמטולוגיה) - מוצרים המרגיעים את מערכת העצבים להפחתת סטרס בעור, המבוקשים על ידי כ-40% מהצרכנים. כמו כן, השימוש בבינה מלאכותית (AI) הופך לכלי מרכזי בייצור, עם קיצור של כ-40% בזמני פיתוח הפורמולות, מה שמאפשר ליצרנים תגובה מהירה בהרבה לטרנדים המשתנים בשוק.

  • עוד באותו נושא:
  • תמרוקים

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully