משבר הבסיסים והסחר: למה טראמפ באמת מאיים על ספרד?

האיום האחרון של דונלד טראמפ להטיל אמברגו סחר מלא על ספרד אינו מקרי, והוא משלב בתוכו זעם אישי, אסטרטגיה צבאית ולחץ כלכלי כבד. הזעם של הנשיא האמריקני התלקח לאחר שממשלת ספרד הסוציאליסטית, בהנהגת פדרו סנצ'ס, הציבה קו אדום ברור וסירבה לאפשר לצבא ארה"ב להשתמש בבסיסים הצבאיים "רוטה" ו"מורון" שבשטחה לצורך תקיפות באיראן.

מבחינת טראמפ, מדובר בבגידה של בעלת ברית בנאט"ו ברגע קריטי. "ספרד הייתה נוראית", הצהיר טראמפ והוסיף: "אני יכול מחר - או היום, אפילו טוב יותר - לעצור כל דבר שקשור לספרד. אני יכול לעשות איתה מה שאני רוצה".

העימות הצבאי תורגם במהירות לאיום כלכלי, כאשר ארה"ב כבר פינתה כלי טיס מהבסיסים בדרום ספרד. סנצ'ס מצדו לא נסוג, וכינה את התקיפות "פעולה חד צדדית מסוכנת ובלתי מוצדקת".

במדריד הדגישו כי לא יאפשרו לארה"ב להשתמש בטריטוריה שלהם למבצע שנוגד את אמנת האו"ם. לכך מתווסף תסכול בוושינגטון על סירובה של מדריד להקפיץ את תקציב הביטחון שלה ל-5% מהתמ"ג - דרישה שטראמפ מציב כעת כסטנדרט חדש למדינות הברית, תוך שהוא מציין בבוז: "לספרד אין שום דבר שאנחנו צריכים".

למרות הזלזול של טראמפ, הנתונים הכלכליים מראים תמונה מורכבת. בשנת 2025 ארה"ב נהנתה מעודף מסחרי של מיליארדים מיליארד דולר מול ספרד, מה שאומר שהיא מוכרת לספרד הרבה יותר ממה שהיא קונה ממנה.

אמנם ספרד היא מדינה אחת, אך היא הפכה בשנים האחרונות לאחד ממרכזי האנרגיה (Hub) המרכזיים של אירופה, במיוחד עבור גז טבעי נוזלי (LNG) ונפט אמריקאי, ויצוא האנרגיה האמריקאי לספרד צמח משמעותית.

אם טראמפ יטיל אמברגו, יצואני האנרגיה האמריקאים צפויים לאבד שוק של מיליארדי דולרים. בתעשייה הזו, חוזים נחתמים שנים מראש ותשתיות הולכה מותאמות ליעדים ספציפיים; חסימה פתאומית של יצוא למדינה בסדר גודל של ספרד תשאיר את החברות האמריקאיות עם עודפי ענק ופגיעה ישירה ברווחים, בזמן שהן כבר מתמודדות עם שוק גלובלי תחרותי.

בצד השני של המשוואה נמצא הצרכן האמריקאי. ספרד היא יצואנית שמן הזית הגדולה בעולם. חסימת הייבוא תגרום למחסור מיידי ולזינוק מחירים דרמטי במדפי הסופרמרקטים בארה"ב. עבור ממשל טראמפ, שחלק מהבטחותיו היו הורדת יוקר המחיה, מדובר בסיכון פוליטי פנימי.

ההצהרה של טראמפ לפיה "ספרד לא נותנת לנו כלום" עומדת בסתירה מוחלטת לנתוני המכס האמריקני. בשנת 2025, ארה"ב ייצאה לספרד סחורות בשווי 26.1 מיליארד דולר, כשחלק הארי מהן הוא אנרגיה - נפט גולמי וגז טבעי נוזלי (LNG).

לקוחה אסטרטגית: ספרד היא אחת המדינות עם הכי הרבה טרמינלים לקליטת גז נוזלי באירופה. עבור יצואני הגז האמריקנים, מדובר ב"שער כניסה" קריטי ליבשת.

פגיעה ביצואנים מקומיים: אמברגו על ספרד פירושו שחברות אנרגיה בטקסס ולואיזיאנה יאבדו לקוחה ענקית ביום אחד. מכיוון ששוק האנרגיה מבוסס על חוזים ארוכי טווח ותזמון משלוחים קפדני, הפסקת הסחר תאלץ את היצואנים למכור את הנפט והגז במחירי הפסד בשווקים אחרים, או לעצור את הייצור - מה שיוביל להפסדים בתעשייה האמריקנית.

אפקט הדומינו: אם ספרד תיחסם, היא תאלץ לרכוש אנרגיה ממקורות אחרים (ייתכן שאף ממדינות עוינות לארה"ב), מה שיחליש את השפעת האנרגיה האמריקנית באירופה ככלי לביטחון לאומי.

האם טראמפ יכול לממש את האיום? שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, טוען כי לנשיא יש סמכויות נרחבות, אך מומחי משפט מטילים ספק אם סירוב צבאי מצדיק "מצב חירום כלכלי" שיאפשר לנשיא להטיל סנקציות כאלה.

מעבר לכך, ספרד מוגנת על ידי האיחוד האירופי. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, הבהיר לטראמפ: "ספרד היא חברה באיחוד ואנו נושאים ונותנים רק יחד. אין דרך להתייחס לספרד באופן שונה".

במדריד שומרים על קו תקיף ודורשים מארה"ב לכבד את "האוטונומיה של חברות פרטיות". כעת, השאלה היא האם מדובר בטקטיקת לחץ למו"מ, או בתחילתו של קרע חסר תקדים שיאלץ את אירופה לבחור צד בין וושינגטון למדריד.